נושאים חמים

הכירו את דודי מליץ (החדש)

אתם אולי מכירים אותו כמנצח בתוכנית ריאליטי (עליה הוא מתחרט), אבל מאחורי הקלעים, החל משנת 2011 הוא שינה את הטייטל מ"פליט" ל"יועץ תקשורת ובעלים של סוכנות לשיווק דיגיטלי". ומילה טובה על המתחרים? "אני לא אוהב אותם"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

דודי מליץ (מערכת וואלה! NEWS , עפר קידר)

(צילום: עופר קידר)

גיל: 34

מה בעצם אני עושה: יועץ תקשורת ומשנת 2011, בעלי משרד יח"צ הנושא את שמי "דודי מליץ יחסי ציבור" (לא מבחירה, היה למשרד שם אחר בתחילת הדרך אבל אנשים הדביקו למשרד את שמי). משרת באופן יום יומי את כל אחד מעשרות לקוחות המשרד. תחומי הליבה שלנו מקבילים לתחומי העניין שלי בחיים ונוגעים בעיקר לפיננסים, ספורט, מאבקים, ציבורי, בריאות, עמותות ואורח חיים בריא. לאחרונה רכשתי חלק בסוכנות לשיווק דיגיטלי. ביתר הזמן אני מתחרט על ריאליטי קטן בו השתתפתי.

ובפועל? אני מבין אנשים ואני יודע לספר סיפור. אסטרטגיה תקשורתית, היא ביטוי מפוצץ להבנה של תהליכים אנושיים מחד והבנה תקשורתית מאידך. אני יודע לצפות את תוצאותיו של פרסום כזה או אחר לטוב ולרע. אני מבין כיצד יגיב הציבור ואני יודע לקחת מסר ולהפוך אותו לסיפור מעניין.

השכלה: קצת פחות מזו של יאיר לפיד. לא חינוכי לומר, אך לצערי, כל קשר בין תואר בתקשורת ליחסי ציבור הוא מקרי בהחלט. יעוץ תקשורת, יחסי ציבור וכו' הם יותר משליטה "בחמשת הממים" שלתדהמתי נלמדים כבסיס גם היום. המוסדות האקדמאיים לא מאפשרים את הדבר החשוב ביותר לתעשייה שלנו והוא סטאז' מלא בן חודשים רבים לכל הפחות ומכאן שמבחינתי אין להשכלה בתחום כמעט כל ערך.

תפקידים קודמים: יועץ תקשורת במשרד היח"צ "דולפין", מנהל תקשורת שיווקית בשתי חברות במגזר הפרטי ועאלק מולטי טאלנט עם הבלחות ככתב שטח של תכנית בידור, דוגמן, תפקידי אורח בטלנובלות ויתר תפקידים שגם טובי המהפנטים לא ייגרמו לי לשכוח לצערי.

מי פתח לך את הדלת לתעשייה: שלומי לאופר ("העלוקה" בידיעות בדימוס). הכניסה לעולם יחסי הציבור התרחשה ממש לאחר זכייתי בתכנית האח הגדול. אני מניח שהחלטה נבונה אחת כן עשיתי. מינפתי את הפרסום לכדי קשרי עבודה והיכרויות בעולם התקשורת ולא בכדי לנסות ולהיאחז בעוד דקות פרסום חלול.

איפה אתה בעוד 5 שנים: 5 שנים הם תקופת חיים במקצוע שלי. אם הקלפים והאסטרטגיה ילכו יד ביד, עוד ממה שיש לי וקצת יותר חופשות סקי.

מה אוכל לצהריים: זה נע בין שכחה מוחלטת מאוכל לכריך מתחנת דלק בדרך לפגישה. זה לא מהווה אצלי "אישיו" ואין לי זמן לזה.

פרגן למתחרים: אני פשוט לא יכול. אני לא אוהב אותם. באיזה עולם מפרגנים למתחרים? אני לא מחפש תואר אבירות ומבחינתי הם יכולים כולם לסגור מחר.