וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עושים סדר: כל מה שרציתם לדעת על דחיית סגירת הרשות

19.7.2016 / 14:50

הפצצה שהונחתה אתמול עם הודעת ההסתדרות, לפיה מועד סגירת הרשות ופתיחת התאגיד יידחה ל-2018, העלתה שאלות רבות בנוגע לעתידו של השידור הציבורי. וואלה ברנז'ה לא מצטרפת לתאגיד, אבל בודקת מה יעלה בגורלם של אלו שהצטרפו

עריכת וידאו: ניר חן, עריכת תוכן: לירן מוסלי ברן וסיגל סיריוס, תחקיר: אסתי סדקה ועומר שליט, הפקה: תום רוכלין

(וידאו: ראיונות לאולפן וואלה! NEWS)

האם השינוי בחוק יאושר?

גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר שהוביל את פירוק הרשות, זועם על המהלך: "מקווה שאצליח לשכנע את ראש הממשלה לפעול אחרת"

להודעה שיצאה אתמול מההסתדרות, לפיה סגירת רשות השידור ופתיחת תאגיד השידור יידחו לתחילת 2018, קמו מתנגדים רבים. בכל מקרה של הוספת פרק זמן למהלך - בין אם מדובר ביום אחד או בשנה - דחייה כזו מצריכה שינוי בחוק השידור הציבורי. לנתניהו צפוי מאבק לא קל בתיקון החוק – בעיקר לאור ההתנגדות הרבה ששוררת אצל חברי קואליציה ואופוזיציה רבים.

גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר שהוביל את פירוק הרשות, זועם על המהלך: "מקווה שאצליח לשכנע את ראש הממשלה לפעול אחרת". שר האוצר, משה כחלון, אמר כי לא ידע שההסתדרות צפויה להודיע שסגירת הרשות תידחה - וכי ההוצאה הנוספת הכרוכה בדחייה לא תושת על הציבור. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) מתנגד גם הוא למהלך הדחייה. אגב, לפי סעיף 63 בהסכמים קואליציוניים עם "כולנו" - סיעה קואליציונית לא יכולה להתנגד לרפורמות בתקשורת.

גם חברי כנסת רבים באופוזיציה מתנגדים לדחיית סגירת הרשות ופתיחת התאגיד: ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה כי "נתניהו משחק בחיי בני אדם ובעיקר מרסק את הדבר שכל מדינה דמוקרטית מטפחת בקנאות רבה". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר כי "עם כל הכבוד לחברי אבי ניסנקורן, ועם כל הכבוד למנכ"ל משרד התקשורת, לא הם אלה שיקבעו אם התאגיד מוכן או לא מוכן מבחינה מקצועית. מה יעשו כל אלה שהצטרפו לתאגיד, שעזבו מקומות עבודה חדשים?".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
יחזור בינתיים ל"כלכליסט"? שאול אמסטרדמסקי/מערכת וואלה!, צילום מסך

מה יעלה בגורל העובדים?

העובדים ברשות מאוד מרוצים מהדחייה, הם לא היו מרוצים מהתנהלות התאגיד ורבים מהם טענו כי היחס שקיבלו מאנשי התאגיד היה מזעזע

עובדי התאגיד: כרגע לא ברור מה יעלה בגורלם של אלה שחתמו – בעיקר הטאלנטים שמגיעים מבחוץ. אחת האפשרויות הן שהעובדים יקבלו שכר בתקופה הארוכה שתעבור עד תאריך העלייה לאוויר. באוצר כבר הבטיחו לעמוד בכל ההתחייבויות שניתנו לעובדים שחתמו. אבל האם עיתונאים כמו שאול אמסטרדמסקי ויאיר שרקי יסכימו לא להופיע על המסך יותר משנה – זאת למרות שיקבלו שכר על התקופה? בנוסף לכך, המצב החדש שנוצר בעקבות הדחייה יכול להרתיע עיתונאים חדשים מלהצטרף לתאגיד.

עובדי הרשות: מאתמול, יש תחושה עצומה של הקלה בקרב עובדים רבים ברשות השידור. לפי גורם ברשות, העובדים ברשות מאוד מרוצים מהדחייה, הם לא היו מרוצים מהתנהלות התאגיד ורבים מהם טענו כי היחס שקיבלו מאנשי התאגיד היה מזעזע. עובדי רשות השידור שכבר התקבלו לתאגיד ימשיכו לקבל משכורת מהרשות – ובתנאים טובים יותר, כי המשכורות בתאגיד נמוכות לעומת המשכורות ברשות (כחלק ממהלך הייעול). מבחינתם, המצב החדש שנוצר אתמול אפילו עדיף.

בתאגיד מבהירים שהם ממשיכים לפעול כרגיל - החוק עדיין לא שונה והם מתכוננים לעלות לאוויר באוקטובר הקרוב כשהליך הגיוס לתאגיד נמשך. בכל מקרה, באוצר יצטרכו להעביר תקציב גם לרשות השידור וגם לתאגיד. כלומר, בזבוז הכספים - שבעקבותיו הוחלט לסגור בזמנו את הרשות - יימשך ואף יוכפל.

מה התרחישים האופציונליים?

התרחיש הראשון הוא שהתיקון בחוק יעבור למרות ההתנגדויות של חברי הכנסת רבים. הכוונה היא להעביר את התיקון בחוק בשבועיים-שלושה הקרובים, מכיוון שלאחר מכן הכנסת יוצאת לפגרת קיץ.

התרחיש השני הוא שהתיקון בחוק לא יעבור – ואז נחזור למצב הקודם, שבו רשות השידור נסגרת בסוף ספטמבר והתאגיד יעלה לאוויר באוקטובר. אופצייה שלישית היא דחייה קצרה יותר, ל-3-6 חודשים. אפשרות נוספת, שפתאום נראית ריאלית, היא לחזור לרפורמה המקורית ברשות השידור - מבלי לסגור אותה.

בנימין נתניהו ראש הממשלה במליאת הכנסת. נועם מושקוביץ
"הרשות נשמטת מידיו". רה"מ נתניהו/נועם מושקוביץ

צעד מכוון או הכרחי?

גורם ברשות: "ביבי הבין שהתאגיד בורח לו מהידיים ושמנהליו עושים את מה שהם רוצים. דחייה של כשנה וחצי זה המון זמן בעולם הפוליטיקה – הכל יכול לקרות עד אז"

לא ברור האם הייתה כאן קונספירציה מכוונת כדי למנוע את הקמת התאגיד, או שמדובר באילוץ שנכפה בעקבות אי-המוכנות שלו והעובדה שכשלושה חודשים לפני מועד העלייה לאוויר עדיין לא נפתרה בעיית האולפנים.

לפי הגורם ברשות, הדחייה הארוכה מסמלת את חיסול התאגיד: "ביבי הבין שרשות השידור נשמטת מידיו. הוא הבין פתאום שהתאגיד בורח לו מהידיים ושמנהליו עושים את מה שהם רוצים. דחייה של כשנה וחצי זה המון זמן בעולם הפוליטיקה – הכל יכול לקרות עד אז". לטענתו, אם היו דוחים רק ב4-6 חודשים – מה שיכול לקרות כי עוד לא אושר התיקון לחוק – אז המהלך היה נראה סביר כי הם באמת לא מוכנים. "אבל, כשביקשו לדחות ב-18 חודשים – זה אומר שנגמר סיפור התאגיד", אמר.

בנוגע להסתדרות, בקרב העובדים, בעיקר טכנאים, הייתה תרעומת שההסתדרות הפקירה אותם. האינטרס של ניסנקורן היה גם לדאוג לעובדים אבל גם להראות שבסוף הכול מתנקז אצלו – הוא זה שמחליט וקובע. לכן, ההודעה אתמול על סגירת הרשות יצאה מההסתדרות באופן רשמי.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
לא עודכן. אלדד קובלנץ/מערכת וואלה!, צילום מסך

מדוע קובלנץ לא ידע?

גורמים בתאגיד: "פתאום כולם מקשיבים לקובלנץ ומתחשבים בו - אז מדוע לא עדכנו אותו על המהלך כדי שבתאגיד ייערכו בהתאם?"

כיצד יכול להיות שמנכ"ל התאגיד (הזמני), אלדד קובלנץ, ויו"ר מועצת התאגיד, גיל עומר, לא עודכנו במהלך - לפני שיצאה ההודעה הרשמית. בתאגיד הופתעו מאוד מההודעה אתמול. למרות ההצהרות החוזרות ונשנות של קובלנץ - שמבחינת מוכנות לשידור ציבורי ואיכותי, המצב האופטימלי יתקיים רק ב-2018 – הוא היה מוכן לעלות עם תוכן חלקי ונערך ליעד של אוקטובר 2016.

גורמים בתאגיד תוהים: "מדוע לא הקשיבו לקובלנץ בדיונים שנערכו לפני חקיקת החוק. היו מונעים את כל המהלך. פתאום כולם מקשיבים לקובלנץ ומתחשבים בו - אז מדוע לא עדכנו אותו על המהלך כדי שבתאגיד ייערכו בהתאם?".

אם היה מדובר במהלך נורמלי ותקין של דחייה רגילה מפאת חוסר מוכנות – סביר להניח שהיו מעדכנים את קובלנץ ועומר במהלך לפני פרסומו, והם לא היו שומעים על כך מהתקשורת. לכן, ניתן להניח שעצם מידורם יכול להוות סימן שההודעה מאתמול מסמלת את סופו של תאגיד השידור.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully