ביטן: "התקשורת חופשית מדי"; כבל: "התאגיד לא ייפתח באוקטובר"

(עדכון אחרון: 18:40)

התפרעות בדיון הסוער בוועדת הכלכלה, ששודר בוואלה ברנז'ה, על דחיית פתיחת תאגיד השידור הישראלי: שני עובדים מרשות השידור סולקו מהדיון בתחילתו. בדיון נכחו בין היתר, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, נציגי משרד האוצר, יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד), יו"ר מעצת התאגיד גיל עומר ומנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ.

כבל אמר בפתח הדיון כי "מנכ"ל התאגיד פנה אלי ואמר שיש עובדים שמאיימים עליו - וזו איננה הפעם הראשונה שהוא מקבל איומים. אני רואה את זה בחומרה רבה. אני מבין את מצוקת העובדים אבל למנכ"ל יש את כל הכלים לבצע את מה שהוא חושב לנכון". עוד אמר כי "לפני כחצי שנה בוועדת הכלכלה הגענו לדיון על היציאה לדרך של התאגיד, אחרי תהליך מאוד לא פשוט, פנה יו"ר ההסתדרות וראשי התאגיד ואני בבקשה שמועד השידורים יהיה ב-1 בינואר 2018. לא ביקשנו, התחננו ותבענו ומנכ"ל התאגיד הציג בצורה ברורה את הקשיים שהוא יכול וימצא בהם. הבנתי שהמועד מעבר בין הרשות לתאגיד נופל על ראש השנה ושבת, הוצאתי את נציג האוצר והמנכ"ל ולא ביקשתי, התחננתי שלא לפטר אנשים בתקופת החג וראש השנה. אמרו לי יום אחד אתה לא מקבל, לא האוצר ולא משרד התקשורת. הוועדה הנכבדה הזו קיבלה את הטענה של האוצר ושר התקשורת דרך המנכ"ל פילבר שהעלות שתושת על קופת המדינה היא בסדרי גודל בלתי נסבלים של למעלה מ-500 מיליון שקל".

כבל הוסיף כי "על הסעיף הזה כמעט התפוצץ כל העניין יותר מאשר עניין העובדים. מרגע שהשתכנעה הוועדה יצאנו לדרך. הצלחנו לעלות את מספר העובדים מ-700 ל-900. הצלחנו לעלות ללפחות 51% מ-25%, הישג גדול מאוד ויצאנו לדרך שידענו שהיא קשה ולא פשוטה. לפני שבועיים קיימנו דיון מעקב בעקבות תלונות של עובדים על ההתנהלות. כשאני קיבלתי את ההודעה לא הבנתי על מה מסמסים לי. אם הייתי יודע לא הייתי מוכן להיות שותף לדבר כזה. אם יש רצון ללכת למהלך כזה אי אפשר ללכת למהלך כזה בלי שהגורמים המקצועיים – יו"ר התאגיד והמנכ"ל – אינם חלק מההסכמות או אי-ההסכמות. הם האנשים האמונים ולמען השם כל החוק הזה לבניית תאגיד הכי משוכלל שנעשה עד היום. מה שאני מנסה לומר, הם מבחינתם מתארגנים ל-1 באוקטובר. מי שחושב שבתאריך הזה יהיה מסך בשידור מלא, זה לא נאמר אלא שיעשה הכל כדי להגיע להכי טוב שאפשר".
.
לסיכום, אמר כבל "כשהתחלתי לומר החוק יצא לדרך וההישג הגדול שלו שאני לא יודע אם יהיה תאגיד או רשות, אבל אם נמשיך ככה לא יהיה לא זה ולא זה. אבל דבר אחד אני יכול לומר לגבי החוק – הוא השיג את הפרי שלו. הסתבר שהפוליטיקאים באופן שבנינו אותו הוא כבר חומה בצורה בפנינו. בנינו מערכת כזאת שאנחנו יודעים להגיד ביושר שאנחנו הפוליטיקאים, ומי שהרס את רשות השידור זה פוליטיקאים וגם מהמפלגה שלי היו שותפים לזה".

יו"ר מועצת התאגיד, גיל עומר, אמר בדיון כי "ישבנו פה לפני שבועיים-שלושה ואמרתי שאנחנו עם כל הקושי נערכים ואנחנו בעיצומה של עשייה אינטנסיבית לקראת הקמת כלי תקשורת עצמאי איכותי ששלחתם אותנו להקים. אנחנו לא מפטרים אנחנו לוקחים אנשים, לא אנחנו החלטנו לפטר אנשים. אתם כמחוקקים שלחתם אותנו להקים את הגוף הזה. קובלנץ והצוות פועלים כמו סטרטאפ עושים עבודה מדהימה".

עומר הוסיף כי "יש לי הערכה מאוד גדולה לאנשים המקצועיים ברשות השידור והם ימצאו את מקומם בתאגיד, מצד שני אני אומר בכנות לא נסכים לצרף אנשים מטעמים לא ענייניים ולא מקצועיים את הניסיונות האלה נדחה. אנחנו נהייה ערוכים ביום התחילה לשדר את שידורי הרדיו מירושלים". לטענתו, "התאגיד יפעל במועד שאתם תקבעו, העמדה המקצועית שלי היא כזו שאנחנו נעמוד בלוחות הזמנים שתטילו עלינו. מצד שני אני אומר לכם כי לוחות הזמנים האלה חייבים להיות קצרים. לכן אמרתי שנעמוד ב30 בספטמבר. אנחנו נדאג שבתאריך שייקבע וחושבים שהוא צריך להיות מוקדם ככל האפשר, מאחר שהדבר הכי גרוע לכלי תקשורת זה חוסר ודאות רגולטורית".

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, אמר בדיון כי "3-4 ימים אנחנו שומעים בליץ תקשורתי שרק מסביר מה ראש הממשלה רוצה לעשות. אף אחד לא רוצה לסגור את התאגיד. אף אחד לא מטיל ספק בכישרונם במוטיבציה וביכולות של אנשי התאגיד. בסוף הם יקימו תאגיד לתפארת. השאלה היחידה היא המוכנות ויש יותר מדי עמימות. אני באתי לראש הממשלה בהכנה לשאלות ותשובות בכנסת ואמרתי לו כשיעלה נושא התאגיד תדע שהוא בעייתי, אתה מחשיך את המסך ושולח 800 איש הביתה ואני כמנכל לא יודע אם יש אלטרנטיבה שלמה ומוכנה".

פילבר הוסיף כי "אין פקיד ציבור שנלחם יותר ממני שהתאגיד יקום. באותה מידה שנלחמתי אז וקיבלתי צעקות שאנחנו הורסים את השידור הציבורי עכשיו אני מקבל ביקורת מהצד השני. בסוף ראש הממשלה שהוא שר התקשורת צריך לקבל החלטה ואני לא יכול להגיד שהתאגיד מוכן ואם הוא מכבה טלוויזיה יש אלטרנטיבה ולכן הוא ביקש ליזום את תזכיר החוק המאריך. ועכשיו השאלה מה כותבים בתאריך. התחננתי שנעשה רדיו תחילה ולקחת חדשות של הערוץ הראשון במיקור חוץ. כרגע יש מגעים לקבוע תאריך אמיתי שבו תהייה מוכנות ולא פתאום תקפוץ הודעה. ברגע שתהייה שביעות רצון של כולם נביא את זה".

כבל תהה - "איך עושים את זה בלי להתייעץ עם ראשי התאגיד והאוצר? אם הייתם מביאים לנו הסכמה לא הייתה ממחלוקת. למה לא באתם בדברים עם התאגיד והאוצר וכל המהומה הייתה נחסכת?". לכך פילבר השיב: "דיברתי עם קובלנץ לא פעם אחת. הדברים לא נאמרו בצורה חדה אבל החשש ממה יהיה בראשון באוקטובר נדון בשיחות ביני לבין מנכ"ל התאגיד". ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי "אתם אפשרתם את ההתנהלות הזו עם המעבר למודיעין עם חוות הדעת של ליכט". פילבר ציין כי ידע על כך אחרי שחוות הדעת נכתבה. "הם תאגיד עצמאי אין לי סמכות עליהם", אמר.

ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר כי "מנקודת מבט שלנו השורה התחתונה שאנחנו רוצים שיעלה כמה שיותר מהר מבחינתנו ב-1 באוקטובר כמו שסיכמנו והוועדה אישרה. הגיע הזמן לשים את הדיונים מאחורינו. התאגיד קיבל תקציב משמעותי להיערך - וכל דחייה תעלה הרבה מאוד כסף. הדבר השני שחשוב לי להדגיש, ב-27 במרץ חתמנו לתיקון על ההסכם עליו חתום גם מנכ"ל משרד התקשורת, יו"ר ההסתדרות ואני".

לוי הוסיף כי "עשינו תיקונים כדי לשמור על העובדים. קבענו העלאת מכסה ופיצויי פיטורים, דחינו את המועד ל-1 באוקטובר שלא היה מושלם אבל בחיים צריך לחתוך אחרת זה לא היה קורה בחיים וגם זה אחרי דחייה. לגבי עלויות, עשינו אומדן של דחייה ובצורה יחסית שמרנית, כולל אפשרות שרשות השידור תוכל לקחת כסף מהתאגיד, העלות הזו כולל עמידה במחויבויות הפקות מקור ל-15 חודשים היא כ-550 מיליון שקלים. זה סכום מאוד מאוד גבוה ואנחנו ערב אישורו של תקציב. כשלוקחים בחשבון להחזיק את רשות השידור, התאגיד, עלות ההפקות ופרישת עובדים נוספים".

לוי סיכם ואמר כי "המטרה שלנו שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר ואם לא באחד באוקטובר שיקרה מאוד מהר בשיתוף התאגיד. אנחנו נחזור לראש הממשלה ושר התקשורת ולשר האוצר וליו"ר ועדת הכלכלה עם התשובה".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר כי "כל מה שקורה בתאגיד וברשות השידור זה מורה נבוכים איך לא עושים רפורמה. מי שהפר את הרפורמה המוסכמת ברשות שכבר חתמנו עליה, ברגל גסה, הייתה המדינה. הם הקימו ועדת מיוחדת לעקוף את ועדת הכלכלה ועשו דיונים מזורזים שהעובדים היו אחרונים בתור. החוק של קארין אלהרר זה שמתוך 1,600 עובדים רק 180 יקלטו. יצא פה הליך בזמן לוחמה כשאני אמרתי שלא יהיו עיצומים בגלל המלחמה והעבירו בוועדה מיוחדת חוק שייקלטו כ-25% מהעובדים. לעג לרש. והתאגיד הוקם בצורה לא רצינית. היה ביזוי של העובדים. אותה ועדה שקבעה מועדים ידעה שהם לא ריאליים. בא מנכ"ל התאגיד לפני 4 חודשים ואמר שהוא צריך עד ינואר 2018 להיערך כראוי. האילוצים ששמו עליו לא להסכים לתאריך לא היו עניינים ומקצועיים".

ניסנקורן הוסיף כי "לפני שבועיים מנכ"ל התאגיד אמר 'חוץ מלקעקע 2018 על הזרוע עשיתי הכל שיהיה 2018'. אם הוא אמר את זה לפני שבועיים בשיחה סגורה זאת לא אמת לאמיתה? אנחנו בסיטואציה קשה שמי שילד אותה זה מי שעשה את הוועדה המיוחדת. התאגיד יקום, אנחנו בסיטואציה של אל חזור וצריך להגן על היוצרים ואני לא מבין איך סופרים פעמיים את ה-220 מיליון ליוצרים שיוצאים כך או כך. ויש פה סיטואציה שיש 1200 עובדים ואני את העבודה שלי יעשה גם אם ילכו נגדי כל אמצעי התקשורת וחברי הכנסת".

עוד אמר: "התאגיד צריך להיות מקצועי וא-פוליטי, והוא צריך להיות במוכנות. אי אפשר למחוק אמירה מלפני שבועיים שאין מוכנות. דבר שלישי יש 1,200 משפחות שאני חושב שמותר להסתכל להם בעיניים ומותר לכבד אותם. הכאב זה לא רק בגלל שמאבדים מקום עבודה זה בגלל שמאבדים כבוד אנושי. צריך לדאוג לעיתונאים שנקלטו בתאגיד אבל יש 1,200 עובדים וצריך איזונים. יש פה אנשים שנגדע עולמם, מילא למטרה טובה שבאוקטובר יהיה תאגיד מושלם. אני הראשון שמקיים הסכמים, מי שהפר ראשון את הסיכומים זה האוצר באותה חקיקה. אני לא הפרתי הסכם המדינה פנתה אלי. יש מלאכת איזונים מה התאריך הנכון, דאגה לעובדי התאגיד, תשלום יצירה עצמאית ודאגה לעובדי רשות השידור לכן הסכמתי לדחייה. אין קודש לינואר 2018 כל עוד יודעים שהתאגיד מוכן".

קובלנץ אמר בדיון כי "לגופו של 2018 – לא הסתרתי את עמדתי המקצועית שרצוי היה לפתוח את התאגיד ב2018. וגם עכשיו אני אומר שעשיתי הכל חוץ מקעקוע וגם לדוד ביטן אמרתי שהייתי שמח שזה היה קורה ב-2018. אבל מה לעשות שלא קיבלתי את מבוקשי וגם קיבלתי תגובות ממשרד האוצר והתקשורת שיש נקודה בזמן שצריך לרוץ לתוך האש ולהתחיל את זה. אנחנו יכולים להתחיל שידור -ב-30 בספטמבר עם חדשות ברדיו, בטלוויזיה ובדיגיטל. ברדיו יהיו אותם שידורים פחות או יותר, בטלוויזיה פחות ובדיגיטל הרבה הרבה יותר טובים. אם היינו מחכים עד 2018 באמת היו שידורים יותר טובים אבל אנחנו יכולים להתחיל עם שידורים סבירים פלוס".

עומר אמר כי "עם כל הכבוד לפילבר, ההחלטה לא הייתה בהתייעצות איתנו ואין שולחן עגול שמנסים להגיע לפשרה. אנחנו נוכל לעלות בסוף ספטמבר לא תהייה החשכת מסך נקודה".

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), אמר בדיון כי "התקשורת יותר מאשר לתקוף כל היום את נתניהו והליכוד, היא כל היום מול הליכוד אז בוא ניקח את הדברים בפרופורציה. היא חופשית מדי. הזיכרון שלכם קצר, זאת לא דחייה ראשונה. לכן ההחלטה הזו היא נכונה ומחויבת המציאות, אני לא יודע אם זה יהיה ינואר 2018 או פחות אבל זה יהיה".

הוא הוסיף כי "אתם צריכים לבוא בטענות רק לאנשים שיושבים בצד הזה (המנהלים של התאגיד) שהתאגיד לא מוכן. אולי בגלל שלא התערבו הם לא מוכנים, בגלל שהם לא מוכנים ואף אחד לא התערב שהם יהיו מוכנים. גם הערוץ הראשון הוא ציבורי. מתברר שהתאגיד השתלט על כולם, הסיבה שהקימו אותו לא בגלל שרצו תאגיד ציבורי חדש אלא בגלל שרשות השידור לא ניתן היה להכניס אותה לשנות ה-2000 ויו"ר ההסתדרות לא נתן יד לזה".

עוד אמר ביטן כי "מה שיצא שתאגיד ציבורי 3 שנים לא קם. מצד שני דווקא רשות השידור התחילה להתייעל לכן אני חושב שאולי עשינו טעות וצריך לשקול את כל המהלך מחדש ואני לא אומר את דעתו של ראש הממשלה. יו"ר ההסתדרות חתם על הסכם והשתנו נסיבות גם האוצר לא מכבד כל הסכמים וגם יו"ר ההסתדרות לא חייב לכבד. היו צריכים לדבר עם התאגיד אני לא אומר שלא, הרבה מאוד הליכי חקיקה לא מדברים עם אף אחד כמו חוק ההסדרים והרפורמות של האוצר".

עומר אמר כי "לגבי הדברים שגואטה ציין, אני ראיתי בבוקר את דף המסרים שהם נכתבו בו מטעם אגודת העיתונאים בירושלים ושם יש מעט מאוד דברי אמת. אני מקווה שהעיתונאים באגודה עושים עבודתם העיתונאית טוב יותר. לא היה ולא נברא. דבר שני, אני מבקש שככל שיתנהל מו"מ, אנחנו רוצים 30 בספטמבר, אבל מבקשים לקצר תקופת אי וודאות זה לא בריא לתאגיד. זה הרסני. מבקשים להיות חלק אמיתי בהחלטה. אנחנו נעשה מה שקבעתם בחוק ושלחתם אותנו לעשות".

כבל אמר בסוף הדיון כי "אני מבין את כאבם של העובדים ועשיתי כל אשר נדרש להגדיל את מספרם בתאגיד וגם היום מנסה לתת את כל כולי לעובדים. אני מצר על השיח הלא הולם שמתקיים בין היוצרים והמפיקים לעובדים. מי שהניח את החוק זאת הממשלה שהובאה לכאן ועברה מסלולים שניסנקורן תיאר וגם אני התנגדתי, והייתה לי הזכות להגיע להבנות כדי שהעסק לא יתפוצץ לפני חצי שנה. מה שנכתב גם גרזן לא יוריד, אפשר לספר סיפורים אבל כל הדיונים שלנו שודרו בערוץ הכנסת ומה שלא מונח באתר של הוועדה, יש קבלות על כל מה שאני אומר אמת דיברתי לגבי ההתנהלות. מרגע שהתקבלה החלטה, גם בניגוד לדעתי, כיבדתי את העניין הזה כי הבנתי שאם לא נעשה מעשה המשמעות היא מותו של השידור הציבורי, לא רק של התאגיד גם של רשות השידור. החלוקה סביב לדחות או לא היא לא פוליטית, היא חותכת מפלגות. דיברתי עם ניסנקורן ושר האוצר וראש אגף תקציבים ופילבר ואם לא נצליח להביא מועד מוסכם לאלתר, ברור שהראשון לאוקטובר כבר לא יהיה"

הוא הוסיף כי "אני יכול להיות פופוליסט אבל מבינים מה הדינמיקה ואיפה הקואליציה, בדיוק כמו שאתם הייתם בדעת הרוב ואני במיעוט. לא יהיה מהלך שבו התאגיד לא יהיה חלק מהעניין. השאלות כאן הן מקצועיות, אם עכשיו נאפשר את ההתערבות הבוטה הזו עדיף שהתאגיד לא יצא לדרך ונהרוג אותו עכשיו. אם חוזרים לסאגה של השידור הציבורי בשנים האחרונות, שקבר את העובדים, אם זו התוכנית לקבור את השידור הציבורי במתכונת החדשה שלו מוטב שלא יצא לדרך. ראשי התאגיד חייבים להיות חלק מהעניין הזה. הדיונים יתקיימו בוועדת הכלכלה. זו האכסניה ואמרתי את זה ליו"ר הכנסת ואני אומר את זה לפילבר בצורה הכי ברורה. זה חלק מהעניין. הלכתי אתכם כברת דרך ולא היינו יושבים כאן אם לא הייתי נותן לכם את הכתפיים שלי. זה יהיה כאן ונעשה את זה בהסכמה. אני סומך על היושרה המקצועית של קובלנץ ועומר, אבל אני מזהיר אתכם שאם יהיו מצבים שיושפלו אנשים אני אצא למלחמת עולם נגדכם. אני תובע שהכל יעשה בצורה מסודרת וכל פגש יהיה מכובד. כל העולם מחכה להפיל אתכם אל תעזרו להם. בואו ביחד נעשה את המעשה הגדול הזה ונקים שידור ציבורי ענק פתוח, שכולם יגידו 'וואלה, הייתי שותף לזה'".