רון מיברג עושה גיוס המונים פרטי, ללא הדסטארט, לכתיבת ספר על חייו בעולם העיתונות. לאחרונה פרסם מיברג בטוויטר הזמנה לשותפות ומימון כתיבת אוטוביוגרפיה עיתונאית לספר בשם "פרהסיה" - חיים בעיתונות. הוא קורא למי שמעוניין להשתתף בתשלום לסיוע בכתיבה לפנות לכתובת המייל הבאה: ronmaiberg@hotmail.com.
מיברג כותב כי "בהתחשב בעובדה שכל מי שצפה את העתיד נמלט מהפרינט בעור שיניו ומצא משהו ראוי ומכניס יותר לעסוק בו אין לבי גס במה שכתבתי. אני אחד מאחרוני העיתונאים בני גילי שעיתונות היא משלח ידו ועיסוקו הכמעט בלבדי. אני חלק מהדור שעדיין השקיעו בו ודרכו בקורא. היה לי עורך שהתעקש שאמצא לו את חוזליטו ואראיין אותו, זה היה קיבעון שלו. זה בדיוק מה שמיכה קירשנר ואני עשינו".
מיברג מסביר כי "אבל לא רק על עצמי לספר ארצה. ערכה של אוטוביוגרפיה הוא מעבר למעשיות והחשיפות האישיות המשעשעות כשלעצמן אלא בשאיפה לשקף את המהפך שחל בעיתונות. מזאת המפלגתית, המחויבת והאפורה, דרך זריקת הצבע והכרומו ועד הסגירות הבהולות של מקומות עבודה, לרוב על אצבעות הכותבים והעורכים. מסעה של העיתונות בישראל אל לב המאפלייה לא החל עם נתניהו. הוא קודם לו בעשרות שנים. כל אימת שנדמה היה לנו שהגענו לקומת המרתף מבחינת השפל והעוול, נשמעו דפיקות מלמטה".
עוד הוא כותב: "מה שקרה לפרינט, הנטישה ההמונית, קיצוצי השכר המסיביים, התחושה כי איננו אנשים אלא הון אנושי, הוא ההסבר לאמירה העכשווית האופנתית של מי שטוענים שאינם קוראים עיתון יותר. אני רוצה לספר כיצד הגענו לשם מהימים שבהם סחבנו הביתה מהמכולת חבילת נייר במשקל 4 ק"ג וקראנו אותה מחוף אל חוף".
לסיכום מיברג טוען כי "הבחירה לגייס כסף שלא במסגרת גופי מימון המוני קיימים, מבוססת על הנחת עבודה אחת: מי שמכיר אותי יודע שאקיים מה שאבטיח. יהיה ספר ומה שמובטח בתמורה למדרגות התמיכה יינתן באהבה. באותה הזדמנות שיקמנו ושיפצנו את "אחר" שהיה סגור כמעט שש שנים. האתר יחזור לתפקד ללא עלות כניסה. מי שרוצה לתרום לתפעולו בשמחה. "אחר" יקלוט טקסטים ראויים אבל הוא אינו פייסבוק. יש לו עורך שיערוך את הטקסטים, ייתן להם משנה וכותרת ויתגייס לקדם את הנושאים הראויים. מי שמחפש איזון פוליטי, "אחר" אינו ביתו".