וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדוע משכורות טובות לעיתונאים בתאגיד הן מילות גנאי?

אורי רמתי

9.4.2017 / 14:05

כאשר מדובר בשידור ציבורי, תנאי העבודה צריכים להיות מגדלור בתעשיית התקשורת, שלא פעם מתאפיינת בעושק וניצול. הפיכת השירות הציבורי למוצר שאסור שיפרוץ את קדושת מסגרת התקציב היא הסכנה האמיתית לדמוקרטיה. דעה

תורת המספרים: מה אפשר לעשות עם הגבייה העודפת ממסים?. ShutterStock
חברים יקרים, התבלבלתם. השר כחלון/ShutterStock

בשבועיים האחרונים הפך הדיון התקשורתי סביב התאגיד השידור הציבורי לרדוד ושטחי, כאשר הסוגיה המרכזית אשר ליוותה את הנושא הייתה עלות הקמת התאגיד אל מול המשך החייאת רשות השידור, משל היה השידור הציבורי לסחורה הנמכרת בשווקים ועוברת מיד ליד תוך הבטחה למחיר זול.

כמו בכל שאר הדברים בהם עוסק שר האוצר משה כחלון, הפכה שאלת מחיר התאגיד לעניין המרכזי. לתפיסתו השירות ציבורי לאזרח צריך להיות מתומחר ומסופק כמוצר צריכה זול. לכן אין זה מפתיע כי "הישגים" כמו הורדת מחירי הטונה ב–3 שקלים בחודש למשפחה, כפי שהתגאה לאחרונה משרד האוצר, הפכו למולך החדש. במשרד הממונה על הקופה הציבורית הכל נמדד דרך ה'חור של הגרוש'. החמור ואולי העצוב הוא שגם אנשי תקשורת בכירים נסחפו לדיון עקר זה במקום לעסוק בשאלות המהותיות יותר אודות היתכנותו של שידור ציבורי.

חברים יקרים, התבלבלתם, שידור ציבורי צריך להיות מושקע איכותי, גם אם העניין דורש תוספת תקציב. מדוע תחקירנים ואנשי מערכת אמורים להרוויח משכורות רעב? מדוע תחלואות התעשייה ההופכות את הפרילנסרים האמורים להתקשר עם התאגיד לעובדים סוג ב' המחכים לשכרם בתנאי שוטף + אם בכלל? האם משכורות טובות לעיתונאים בכירים ומנוסים המאפשרות יציבות תעסוקתית ויכולת להעמיק בתכנים הם בגדר מילות גנאי?

הפגנת מחאה נגד מתווה התאגיד מול קריית הממשלה בתל אביב, 1 באפריל 2017. ראובן קסטרו
מדוע תחקירנים ואנשי מערכת אמורים להרוויח משכורות רעב? הפגנת עובדי התאגיד/ראובן קסטרו

מגדלור בתעשיית התקשורת

כתבים ועורכים המרוויחים משכורות זעומות, עלולים להיות נתונים לפיתויים, ולא לבצע את עבודתם החשובה על הצד הטוב ביותר, עקב מלחמתם היומית והסיזיפית לשרידות כלכלית

כאשר מדובר בשידור ציבורי, תנאי העבודה צריכים להיות מגדלור בתעשיית התקשורת, שלא פעם מתאפיינת בעושק וניצול. הפיכת השידור והשירות הציבורי למוצר שאסור שיפרוץ את קדושת מסגרת התקציב היא הסכנה האמיתית לדמוקרטיה. כתבים ועורכים המרוויחים משכורות זעומות, עלולים להיות נתונים לפיתויים, ולא לבצע את עבודתם החשובה על הצד הטוב ביותר, עקב מלחמתם היומית והסיזיפית לשרידות כלכלית. מערכות תקשורת בהם העובדים כל היום עסוקים בחיפוש אחר עבודה מכניסה יותר, היא עיתונות מוחלשת שנתונה ללחצים ולשיקולים זרים. לעומת זאת, עיתונות שיכולה להתגאות בכלים מקצועיים מעולים, בביטחון תעסוקתי, וביכולת להעמיק בנושאים, היא עיתונות שלא זקוקה לתרומות ומיקור חוץ.

העובדה המקוממת והמכעיסה כי אנו לא זוכים למראות סולידריות בין עיתונאי התאגיד לבין העיתונאים הוותיקים של רשות השידור, שחלקם עיצבו את פס הקול חיינו מהווה נזק טהור לעיתונות החופשית ולחופש הביטוי. אולי בשל כך, העיסוק האובססיבי של התקשורת בעצמה מעורר לפעמים את השאלה, היכן היא אותה תקשורת כאשר מאבקים חברתיים שכה זקוקים לאור הזרקורים נזנחים לטובת עניינים אחרים וחשובים הרבה פחות.

אל לנו כחברה להשלים עם מצב שבו עיתונאים ואנשי תקשורת יהוו טרף קל לפוליטיקאים, המתקשים לתכנן לטווח הארוך ולספק פתרונות אמיתיים, אשר יבטיחו קיום של שידור ציבורי חזק, יציב וראוי. חברה דמוקרטית המקריבה את כל נכסיה הציבוריים על מזבח שאלת המחיר היא חברה שאיננה תהיה מוכנה לשלם בעתיד מחירים ערכיים עבור אף מאבק.

* הכותב משמש כמנכ"ל חברת פרו אסטרטגיה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully