ביבי ושלדון כבר לא: צניחה דרמטית באזכורי רה"מ מאז נכנס ביסמוט לתפקידו

לא ברור מה קדם למה, אולם עכשיו התמונה ברורה יותר מתמיד. היחסים בין המיליארדר היהודי והבעלים "ישראל היום" שלדון אדלסון לבין רה"מ בנימין נתניהו ככל הנראה מעולם לא היו גרועים כל כך, עד כי נדמה שבימים אלו ממש מחפש הראשון "יורש" לתפקיד המחובק הנוכחי של העיתון. מבדיקת וואלה ברנז'ה עולה כי הדבר מקבל ביטוי בראש ובראשונה בירידה הדרמטית בכמות החשיפות אותן מקבלים בני הזוג נתניהו שהיו נחשבים עד כה – ואם תרצו, עדיין – לבעלי הבית בחינמון. מגמה שהחלה לפני מספר חודשים אך הואצה מאז נכנס העורך החדש בועז ביסמוט לתפקידו.

מבדיקה שערכה יפעת מחקרי תקשורת עבור וואלה ברנז'ה עולה כי מספר האזכורים של ראש הממשלה פחת בצורה משמעותית בתקופה שביסמוט משמש כעורך – בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, תחת עריכתו של עמוס רגב. הבדיקה נערכה במשך חודשיים, בין התאריכים ה-30 באפריל ל-19 ביוני, השנה ובשנה שעברה, וממנה עולה צניחה של עשרות אחוזים ביחס לראש הממשלה. כך לדוגמא, בנימין נתניהו קיבל השנה 190 אזכורים לעומת 542 בשנה שעברה, ואילו שרה נתניהו קיבלה בעיתון 11 אזכורים בלבד לעומת 115 באותם חודשים בשנת 2016.

לנתונים הללו ניתן להוסיף בדיקה שערך אביב הורוביץ ממאקו שבה סקר את עשרת הגיליונות הראשונים של ביסמוט לעומת אלו של רגב, בה מצא כי אצל העורך הקודם פורסמו 9 תמונות שבהן הופיע נתניהו, שניים מתוכן פורסמו בעמוד הראשון. ואילו אצל העורך החדש פורסמו רק 4 תמונות של נתניהו, כאשר אף אחת מהן לא הופיעה בשער. בנוסף לכך, בעשרת הגיליונות האחרונים של רגב, שרה נתניהו קיבלה שתי תמונות עם שני אזכורים חיוביים, ואילו בעשרת הגיליונות הראשונים של ביסמוט היא קיבלה רק אזכור אחד, ללא תמונה.

קשה להצביע על אקדח מעשן שהצית את הקרע בין נתניהו לפטרונו, אולם לא ניתן להתעלם מחשיפת פרשת 2000 בתחילת השנה. במסגרת הפרשה פורסם כי רה"מ כינה את שלדון אדלסון "הג'ינגי", וניהל מסחרה מול מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס על קידום חוק ישראל היום – שיצמצם את פעילות העיתון בצורה משמעותית – כאשר בתמורה נתניהו יקבל סיקור חיובי לפני בחירות 2015. ניתן לשער שאדלסון לא היה מרוצה מהפרסומים הנ"ל.

ההפחתה באזכורים והשינוי ביחס לראש הממשלה נעשה בד בבד עם הליך התייעלות עליו פורסם לראשונה בוואלה ברנז'ה במסגרתה נפרדו בעיתון מבעלי השכר הגבוה ביותר, אשר במקרה או שלא נחשבו עד לא מכבר למתנגדי נתניהו, עובדה אשר עדיין לא ברור מה טיבה בהתייחסות הכוללת של אדלסון, מלבד החרבת כל זכר למורשת רגב ומתן מנדט לביסמוט לבצע את מדיניותו של הפטרון.

לא מן הנמנע כי אדלסון לא רק מנסה להתנתק מנתניהו, אלא שהוא כבר בחר יורש חדש בדמות נפתלי בנט לאתרוג המחובק החדש של העיתון. אמנם מהבדיקה עולה כי גם אצל שר החינוך מספר האיזכורים הופחת – מ-289 בחודשים מאי-יוני של 2016 לעומת 62 בתקופה הנוכחית - אולם לפחות לפי השער של יום שישי האחרון (ה-16 ביוני) ניתן להעריך כי מדובר בירידה במספר האזכורים השליליים אל מול עלייה במספר הליטופים.

השער, תקדימי בעיקרו, "הוענק" כולו לשר החינוך בנט ולתיקון לחוק יסוד ירושלים שלו (אשר הציע רוב של 80 ח"כים לחלוקת העיר) מהווה רמז נוסף להתקרבות אדלסון ובנט. עד לפני מספר חודשים קשה היה להאמין ששער בסגנון זה יוענק למי נחשב ליריבו הפוליטי המר ביותר של נתניהו. עדות נוספת להתקרבות בין השניים ניתן לראות בתרומה של אדלסון לפקולטה באריאל: בתחילת השבוע פורסם כי על פי תוכנית שמקדמת האוניברסיטה בתמיכת בנט, הקמת הפקולטה לרפואה תמומן מתרומה בסך 20 מיליון דולר של אדלסון.

ההתרחקות מנתניהו וההתקרבות לבנט לא אמורה להפתיע מבחינה אידיאולוגית. ב-2014 הצהיר אדלסון כי "לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה, כי זה לא כתוב בתנ"ך" – כאשר הוא מתייחס לממד הדתי-יהודי של המדינה - הצהרה שעולה ביותר מקנה אחד עם האידיאולוגיה של הבית היהודי.