גיל: 47
מה בעצם אני עושה: עורך (יחד עם דני קרפל) את תכנית הסאטירה "עד כאן!" בתאגיד כאן (משודרת בימים ראשון וחמישי בשעה 22:00) ובמקביל מסיים לכתוב עם אדיר מילר את העונה השניה של "צומת מילר" שמצטלמת בקרוב.
השכלה: תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב, כאילו שזה משנה משהו במקצוע שלנו.
.
תפקידים קודמים: לעריכה הגעתי מכתיבה קומית. כתבתי ב"יצפאן", "הישראלים", "היהודים באים" ועוד. התכנית הראשונה שערכתי היתה "צחוק מעבודה" ואחריה ערכתי את "הכל אבוד" עם טל פרידמן, "אחת שיודעת" עם שני כהן בחינוכית ועוד תכניות. אבל הפרוייקט שאני הכי משוויץ בו הוא "הפרעת קשב" הטוק שואו לילדים העברי הראשון, אותו יצרתי וערכתי יחד עם שחר חסון.
מי פתח לך את הדלת לתעשייה: רמי ורד. הייתי כותב זוטר בתכנית שהייתה לו בערוץ 10 ואחרי שהתכנית ירדה רמי המליץ עלי למערכת של יצפאן. עשיתי קופי טסט, התקבלתי, ושלוש שנים ביליתי במערכת הכי כייפית בארץ בכל הזמנים, שהייתה גם בית ספר מעולה לכתיבה קומית. הרבה בזכות הכותבים הראשיים רמי ורד, דניאל לפין ועפר קניספל, להם אני חייב לא מעט.
איפה אתה בעוד 5 שנים: כבר הרבה זמן אני משתמש ב"שיטה" שלפיה אני מחליט אם לקחת פרויקט שמוצע לי או לא: שיטת שלושת הכפ"ים. הרעיון הוא שבכל עבודה צריך להיות איזון טוב בין כיף, כסף ו-כבוד (=כמה יועיל/יזיק הפרויקט שמוצע לי לקריירה ולשם שלי בתעשייה).
ב"עד כאן" יש איזון מושלם בין שלושת הכפי"ם, ככה שממש לא אכפת לי לערוך אותה לנצח. מצד שני בטח יימאס לי מתישהו, אז אני מקווה שגם בעוד חמש שנים תהיה לי עבודה עם כזה איזון בין כיף, כסף וכבוד.
מה אוכל לצהריים: אני מקפיד על אכילה נכונה ובריאה אבל עוד יותר מקפיד על אוכל שאפשר להשיג במינימום הליכה ממקום העבודה שלי ברחוב הברזל. במילים אחרות: סביח.
פרגן למתחרים: לא חושב שאנחנו עדיין יכולים להיות מוגדרים כמתחרים, אבל ליאור שליין הגיע למקום מיוחד מאד כסאטיריקן שאשכרה משפיע על סדר היום הציבורי במדינה. המונולוגים שלו הם הדבר הכי קרוב שיש פה לתכנית של ג'ון אוליבר, שהם, מבחינתי, הדור הבא של הסאטירה שמשלב בתוכו לא רק בדיחות אלא גם עיתונות ובדיקת עובדות.