מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, התייחס הבוקר ליוזמה החדשה של יו"ר הקואליציה דוד ביטן אשר נחשפה אתמול (רביעי) בוואלה! NEWS לשינוי חלוקת תקציב הפרסום הממשלתיים בעיתונים המודפסים. כפי שפורסם, ביטן מעונין להשוות את הנתח התקציבי של הפרסום בעיתון מסויים לתפוצה ולפופולריות של העיתון, ולדברי בכירים בקואליציה, המהלך נועד לפגוע בעיתון "הארץ" שנהנה היום מתקציבי פרסום גבוהים ביחס לשיעור החשיפה שלו באוכלוסייה.
בראיון לעמית סגל בגלי צה"ל שוקן אמר כי "עיקר ההכנסות של 'הארץ' הן מהקוראים, והפרסום כולו מהווה פחות מחמישים אחוז מההכנסות, הפרסום הממשלתי הוא לא סכום גדול מהפרסום הכללי אבל כל שקל חשוב. אנחנו בתהליך של הקטנת הוצאות כתוצאה מהירידה בתקציבי הפרסום". הוא הוסיף כי "אם לציבור חשוב ש'הארץ' יתקיים צריך לעשות מנוי על 'הארץ' ושביטן יתעסק בדברים שלו. בסופו של דבר מי שמחזיק את העיתון זה הקוראים שלו".
ביטן, מנגד, הגן על היוזמה. "למה שעיתון יקבל מעבר לאחוזים שרוכשים אותו ורואים את העיתון?", אמר בראיון לגלי צה"ל. לדבריו, "'ידיעות אחרונות' - התפוצה שלהם זה חצי מיליון ביום ו'הארץ' 33 אלף למה שהוא לא יהיה קטן יותר מ'ידיעות אחרונות'? אנחנו מדברים על פרסום, זה שווה ערך למי רואה את הפרסום, את העיתון, לכן הגיוני שזה יהיה כך מאשר שאיזשהו פקיד יחליט על דעת עצמו". ביטן טען כי ליוזמה אין קשר לפרסום ב"הארץ" בשבוע שעבר לפיו המשטרה בודקת חשד לפלילים בעניינו ושהתחיל לעסוק בה עוד לפני הפרסום. "זו סיבה לחקיקה? השאלה שנשאלת היא אם החוק נכון או לא נכון. ל'הארץ' יש בעצם חסינות בגלל שפירסמו נגדי ידיעה, אני לא יכול לעסוק ב'הארץ'?".
"הארץ": היסטוריה של ירידה ברווחים
נושא הפרסום הממשלתי בעיתונות המודפסת שב ומציף את סדר היום הפוליטי מדי כמה שנים, כשבעלי העיתונים הצליחו בעבר לבלום ולטרפד יוזמות שונות להעברת הפרסומים לאינטרנט ולהוריד את סך ההשקעות בעיתונים המודפסים, בטענה שביטול הפרסום יפגע ביכולתם לשרוד כלכלית. משרדי הממשלה, באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית, מוציאים עשרות מיליוני שקלים בשנה על מודעות שהן מחויבות לפרסם בחוק וליידע את הציבור על הודעות תכנון ובניה, מכרזים והליכי כינוס נכסים, תשקיפי קרנות נאמנות, פניות ציבור וכו'. מטרת המודעות הללו, המכונות "פרסום סטטוטורי" או "מנדטורי", להעביר מידע חיוני לציבור, והן מהוות מקור הכנסה לא מבוטל עבור העיתונים. מלבד הפרסום הסטטוטורי, לשכת הפרסום הממשלתית, הכפופה לשרת התרבות מירי רגב, מוציאה עוד עשרות מיליוני שקלים בשנה על רכש מדיה ופרסום בכלי התקשורת השונים, וההחלטה איפה לפרסם נקבעת לרוב בהתייעצות עם המשרד הממשלתי שיוזם את הפרסום ולא לפי חוקים מחייבים.
החובה לפרסם את המודעות הסטטוטוריות בעיתונים מעוגנת בשורה של חוקים, כשהמרכזי בהם הוא חוק התכנון והבניה, שקובע חובת פרסום של הליכי תכנון ובניה וכולל רשימה של שלושת העיתונים הנפוצים בהם מתחייב הפרסום. הרשימה, שנחשבת לכזו שמנחה גם פרסומים אחרים של הממשלה ומשפיעה גם על חוקים אחרים, נקבעת מדי שנה על ידי שר האוצר, האחראי על התכנון והבניה, וכוללת כיום את ידיעות אחרונות, ישראל היום, ומעריב. הפעם האחרונה בה עודכנה רשימת העיתונים הנפוצים הייתה ב-2014, כששר הפנים דאז, גדעון סער, שהיה בזמנו מופקד על חוק התכנון והבניה, החליט להכניס אליה את ישראל היום ולהוציא ממנו את "הארץ", שניסה למנוע את יישומה בהליכים משפטיים, אך כשל.
"הארץ" ספג גם כך בשנים האחרונות ירידה משמעותית בהיקף הפרסום הסטטוטורי, אך עדיין נהנה מנתח גבוה יותר מתקציבי הפרסום הממשלתיים בעיתונות המודפסת. כך לדוגמה, ב2015, הארץ קיבל כ12.2% מתקציבי הפרסום הממשלתיים, בעוד שיעור החשיפה שלו עמד על 5.1% בלבד, ומנתונים אחרים עולה כי בשנים האחרונות המדינה רכשה מהעיתון פרסום בהיקפים של כ3-4 מיליון שקלים בשנה. הפרסום הממשלתי ב"הארץ", הידוע בעמדותיו הביקורתיות כלפי הממשלה, מעורר מפעם לפעם את זעם הימין, וכבר בפברואר האחרון "אם תרצו" פנתה לשרת התרבות רגב בדרישה לבחון את הפסקת התקצוב לעיתון הארץ. יו"ר אם תרצו, מתן פלג, הגיב אתמול לפרסום בוואלה! NEWS אמר כי "כוונת המחוקק לבחון מחדש את חלוקת התקצוב הממשלתי לעיתון היא ברוכה והיה ראוי לעשות זאת מזמן. לא ייתכן שהמדינה תממן את עוכריה בין אם במישרין ובין אם בעקיפין". לדבריו, "עיתון שנראה כי חרט על דגלו להיות מגויס נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל לא יכול להמשיך ולקבל תקציבים ממשלתיים. מאמרי המערכת שיצאו בשנים האחרונות מרחוב שוקן הם ביזיון שלא שווים את הנייר עליהם הם נכתבים. הגיע הזמן שמשלמי המיסים יפסיקו לממן את חגיגה זו".