ענת קם, שנידונה לשלוש שנות מאסר וחצי לאחר שהורשעה בהחזקת מידע סודי, הגישה היום (חמישי) תביעה על סך 2.6 מיליון שקל נגד עיתון "הארץ", נגד הכתב אורי בלאו ונגד ראש מחלקת החדשות לשעבר בעיתון, אבי זילברברג. לטענתה, היא נחשפה כמקור העיתונאי של בלאו, דבר שהוביל למאסרה. באופן יוצא דופן ביקשה קם מבית המשפט לחייב את בלאו לשלם מכיסו הפרטי חלק ניכר מהסכום שהיא תובעת, בשל "תפקידו המיוחד בגרימת העוול האדיר" שנגרם לה לדבריה. תגובת העיתון לתביעה טרם התקבלה.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עורך הדין אילן בומבך, נטען כי בעת שירותה הצבאי כפקידה בלשכת אלוף פיקוד המרכז, נחשפה קם "למצגות ולמסמכים מסווגים רבים, ברמות סיווג ביטחוני שונות", בהם סיכומי דיונים, פריסת כוחות, תחקירים והערכות מצב. לקראת שחרורה העתיקה את המסמכים לתקליטור שלקחה לביתה. כשנה לאחר שחרורה הציעה את המסמכים לכתב הצבאי של ידיעות אחרונות, יוסי יהושוע, אולם העברת המסמכים אליו לא יצאה אל הפועל.
"קיבלה את הרושם שהוא עיתונאי רציני"
באוקטובר 2008, נכתב בתביעה, פגשה קם את בלאו במהלך כינוס של ועד העיתונאים של "הארץ". השניים שוחחו וגילו כי למדו באותו בית ספר תיכון. בלאו הציע לקם טרמפ לירושלים, שם מתגוררים הוריה, ובמהלך הנסיעה סיפר לה על הרקע העיתונאי שלו ועל חשיפות שלו בנושאים צבאיים. "היא קיבלה את הרושם כי בלאו עיתונאי אחראי ורציני, ומאחר שהיה ברור לה כי בלאו כפוף כעיתונאי ב'הארץ' למגבלות הצנזורה", החליטה להעביר לידיו את התקליטור ובו המסמכים.
לטענת קם, לפני מסירת הדיסק דרשה מבלאו כי לעולם לא יגלה מהיכן הגיעו אליו המסמכים ושאף לא יספר לאף אחד מעובדי 'הארץ' שהוא קיבל ממנה את החומרים. כמה ימים לאחר מכן התקשר בלאו מהטלפון הנייד שלו לטלפון הנייד של קם ואמר לה שהוא נלהב מהחומרים. בהמשך שוחחו השניים עוד כמה פעמים, ולבסוף פרסם בלאו בנובמבר 2008 כתבה שבה שולבו צילומים של שני מסמכים שקיבל מקם. כמה חודשים אחר כך פורסמה כתבה נוספת של בלאו שכללה מסמך סודי.
"ביום 15.12.09 חרב עולמה של הנתבעת", נכתב בתביעה, בהתייחס ליום שבו זומנה קם לשיחה בשב"כ. לדבריה, היא ניסתה ליצור קשר עם בלאו, אולם הבינה ממכר משותף שהוא בטיול ארוך בחו"ל. לאחר שהגיעה למטה השב"כ נאמר לה שהארגון בודק את הדלפת החומרים לבלאו. קם נחקרה והודתה בהעברת המסמכים. לאחר מכן שהתה במשך שנתיים כמעט במעצר בית, יחד עם "משגיח". היא נאלצה להפסיק את עבודתה, ותקופה ארוכה יצאה מביתה רק כדי להתייצב במשטרה, או לביקור רופא. לפני כשנה וחצי היא נידונה לארבע שנות מאסר וחצי, ולפני כשלושה חודשים קיצר בית המשפט העליון את עונשה בשנה.
בתביעה ציינה קם כי היא רואה ב"הארץ" אחראי לחשיפתה. לטענתה, בלאו והנהלת העיתון, בכך שפרסמו את המסמכים שהעבירה לידו, חשפו למעשה את העובדה שמדובר במקור במפקדת פיקוד מרכז. עוד נטען כי הצנזורית הצבאית הראשית ייעצה למערכת 'הארץ' לא לפרסם את המסמכים כדי לשמור על המקור שלהם. כמו כן, נטען כי בלאו הסכים עם השב"כ לכך שמסמכים שיעביר לידיהם לא ישמשו כראיה נגד המדליף, אולם לא הייתה התניה שלפיה הם לא ישמשו לאיתורו. כמו כן, לטענת קם, אם היה בלאו מקיים את ההסכם עם השב"כ ומעביר לידי הארגון את כל המסמכים שברשותו, הם לא היו משמשים נגדה.