בן כספית: ”אני במעריב מצנזר את עצמי, כי אני מפחד"

פאנל שהתקיים היום (שלישי) בכנס "שובר מסך" במכללת יזרעאל, ביקש לעסוק ביחסה של התקשורת לראש הממשלה בנימין נתניהו. את הפאנל הנחתה מגישת חדשות 2 דנה ויס, והשתתפו בו העיתונאים דרור אידר (ישראל היום), בן כספית (מעריב), מיקי רוזנטל (חדשות 10), קלמן ליבסקינד (מעריב) ועמנואל רוזן (חדשות 10).

אידר פתח ואמר כי "יש מחשבה נאיבית כאילו העיתונות היא צופה אובייקטיבית, אבל העיתונות הישראלית, כמו כל מדעי הרוח האחרים, היא פועל יוצא של השקפות העולם של האידיאולוגיה, של בית הגידול של כל אדם ואדם. הפוליטיזציה של העיתונות הישראלית, שהייתה תמיד סמויה בעשורים האחרונים, התגלתה עוד יותר. לא היינו מתפלאים על פוליטיקאי שיותר נגד נתניהו, אבל אנחנו מתפלאים על עיתונאי. מדוע? כל עיתונאי הוא פוליטיקאי".

כספית: "ציפיתי שדרור יגיד שאני שונא את נתניהו, אבל הוא לא אמר. אני שומע את זה הרבה פעמים. אני הייתי היחיד שכתב בעד נתניהו בשנים הקשות שלו, הוא תיאם איתי לפני ארבע שנים סדרת פגישות חשאיות, כדי שהגברת נתניהו לא תגלה בטעות. אני ממש לא שונא אותו, אבל חומל עליו וקצת עלינו. התקשורת לא רק שהיא לא שונאת אותו – מעולם לא הייתה תקשורת כל כך אוהדת ראש ממשלה. נזכיר, אולמרט ספג מתקפה תקשורתית משולחת רסן עד שגורש. היום, 2012, יש לנתניהו עיתון שאסור לכתוב בו מילה רעה, יש ערוץ טלוויזיה וקול ישראל שהשתלטות עליהם שווה ארבעה ספרים, אהוד ברק השתלט על גלי צה"ל. נתניהו לא מקבל הנחות מהתקשרות, אבל הוא השתלט על חלקים נרחבים ממנה".

לדברי כספית, "כל ראשי הממשלה במדינת ישראל מבוקרים. עם אריק שרון עשינו טעות נוראה ואיומה. לדעתי התקשורת לפעמים מחדדת את השיניים איפה שלא צריך ולא מגיעה עד הסוף. לתקשורת יש חשבון לא סגור עם נתניהו במקום לא ענייני אחד, אנחנו לא סולחים לו את הניצחון אחרי רצח רבין. לא סלחו לימין על עלייתו לשלטון אחרי רצח רבין. הדבר השני הוא שנתניהו, ואני אומר בצורה עדינה, לא אומר אמת. הוא הביא את זה לרמה של אומנות ועיתונאים לא אוהבים שמשקרים להם כי זה מכשיל אותם בעבודתם. לכן, לפעמים מול נתניהו יש אמוציות שאין מול ראשי ממשלה אחרים – אבל לשים אותו כקדוש מעונה, זה שטויות".

מיקי רוזנטל התייחס אף הוא לדברים. "אני הייתי ראש מערכת החדשות של ידיעות אחרונות ועבדתי עם עמוס רגב שהיה תומך נלהב שלו. מעולם לא אמרתי לו לקרוע אותו על הדעות הפוליטיות שלו – חיפשנו סיפורים טובים שנוגעים לראש הממשלה. עיתונות במיטבה בעיני היא חשיפת פרשות. אם זה היה ראש ממשלה אחר – לא היו עושים כתבות כאלה?".

אידר הגיב לדברי כספית ורוזנטל: "ברק היה המשיח שלכם. מתי הוא הפך להיות שק החבטות של השמאל – כשהוא שבר את הרזון דטרה של השמאל הישראלי והוכיח שאין פרטנר".

לדברי ליבסקינד: "כל התחקירים על ביבי היו ראויים. על עבודה עיתונאית אין לי מחלוקת. כשאני אומר שהעיתונות כולה היא מפלגה אני לא מתכוון לתחקירים, זה לא משהו שקורה ביום יום. האווירה של היום יום הולכת לאותו מקום".

רוזנטל: "נתניהו הוא קורבן של תהליך שעובר על העיתונות, שהופכת להיות יותר אגרסיבית ופחות ממלכתית. בשנות ה-90 אתה יכול לומר שהיה לתקשורת גוון שמאלני, אבל זה לא נכון היום. בימין בוכים על משהו שהוא נכון ללפני 15 שנים".

כספית: "יש עדיין רוב לעיתונאים שנוטים שמאלה, וגם קלמן יודע שזה הולך ומצטמצם בקצב לא איטי. אצלנו בעיתון יש גם את בן דרור, אראל והרבה דוגמאות. אתם מהימין – מה אתם אומרים על ההשלטות על התקשורת? אני במעריב מצנזר את עצמי, כי אני מפחד. הטיפוס הזה ששמו נתן אשל ניסה לסגור את ערוץ 10 כדי שיפטרו את רביב דרוקר, וניסה לסגור החינוכית כדי שיפטרו אותי".

עמנואל רוזן הוסיף: "המקורות שמדברים איתנו הם לא חנין זועבי ולא זהבה גלאון, זה האנשים הכי קרובים לראש הממשלה, אנחנו מביאים את זה מתוך הבאר".

כספית: "רוצה פרטים? פרשנים שם (ברשות השידור) עפו ואנשים יותר נוחים לשר הביטחון הוכנסו תחתם. אתמול התכנסו ברשות כדי לבדוק איך לפקח על גלי צה"ל. ברק לא מעביר חוק אלא הוראות שעה – יש שם השתלטות. רזי בקראי לא מעלה אותי לשידור, טלי ליפקין שחק לא נתנה לי לדבר".

ויס פנתה לליבסקינד ושאלה: "האם סימנת מטרה ורק אז כתבת תחקיר? למה אתה חושב שרביב דרוקר עושה את זה מתוך שנאת נתניהו?"

ליבסקינד השיב לה: "התחקיר של רביב היה יוצא מהכלל, אני מדבר על רעש הרקע והאווירה. לי אין שום בעיה עם אנשים שכותבים את דעתם, רק אם היא לא בכסות אחרת".

כספית הוסיף: "נתניהו אמר בעבר, 'כשאני אחזור, תהיה לי מדיה', והוא קיים – כמו ברלוסקוני".

אידר: "זה נכון שישראל היום מזוהה בהשקפת עולמו עם הקו השמרני של הממשלה, אבל גם הניו יורק טיימס תומך באובמה. אני כן רואה אפקט שנקרא גל עקיף חיובי של ישראל היום: חלק מהביקורת על העיתון היא מוצדקת, אבל המתקפה הזו גורמת למתחרים להיות יותר מאוזנים. הנה ליועז הנדל, כאיש ימני או שמרני, יש טור שלם בעיתון. אגב, מה שישראל היום עשה ליועז הנדל – זה היה לא בסדר. אני כעסתי על זה".

עוד ב"שובר מסך":
עמנואל רוזן על פרשת הרפז: "במקום לסקר, העיתונות עושה קמפיינים"
יונה ויזנטל: "הצרכנים רוצים לשבת מול הטלוויזיה, וזו השורה התחתונה"
פרס "כד החלב" הוענק לאורלי וילנאי וגיא מרוז: "להיות עיתונאי חברתי זה לא נוצץ"
במאי "עבודה ערבית": "בקשת פחדו ממינון השפה הערבית בסדרה"