מערכת הבטחון הישראלית טרם החליטה האם ייערך מבצע קרקעי ברצועת עזה, אולם גורמי ההסברה והדוברות שספגו בעצמם אש לפני חצי שנה ממבקר המדינה על האופן שבו תקפדו בעת המשט לעזה - נערכים כבר עתה בכל הכוח, ומשלבים זרועות לקראת סיקור תקשורתי אינטנסיבי ישראלי ונוכחות של תקשורת זרה בזמן האירועים. משרד ההסברה והתפוצות, דובר צה"ל, לשכת העיתונות הממשלתית, משרד החוץ, משטרת ישראל ופיקוד העורף: כך הם נערכים.
"היום יש תיאום טוב יותר בין גופי הסברה השונים, נעשתה הרבה הפקות לקחים גם פנימיים בתוך הגופים וגם בעקבות ביקורת חיצונית כמו זו של מבקר המדינה", אומר גדעון מאיר, המשנה למנכ"ל משרד החוץ. "אחד האלמנטים המרכזיים בהפקת הלקחים הזו הוא זה שכולם צריכים להיות שותפים בזמן אמת למה שקורה, וזה אכן קרה במקרה הזה. ידענו מראש, קיבלנו עדכונים בזמן אמת מישיבת הקבינט, וכך כבר פחות משעה אחרי הסיכול השגרירים שלנו קיבלו את המסרים כדי אנחנו נהיה ראשונים על המסכים בעולם עם המסרים של ישראל, וראינו שהתקשורת הזרה הייתה יחסית מאוזנת בדיווחיה".
משרד החוץ: "הדור הבא" של הניו מדיה
אולם גם כאשר הדיווח התקשורתי מאוזן, גורמי ההסברה עדיין צריכים להתמודד עם הביקורת המלווה אליו. דוגמה טובה לכך הוא הדיווח של הניו יורק טיימס הבוקר. "לאחר ירי רקטות עקבי מצד פלסטין לכיוון עשרים מטרות ישראלית הגיבה ישראל עם ההתקפה הפראית ביותר שלה בארבע השנים האחרונות", נכתב שם. הדיווח היה מאוזן, אולם גורמי ההסברה רוצים לעדן את הביקורת. "המטרה שלנו היא להביא לכך שתהיה לצה"ל את הלגיטמציה לפעול", אומר מאיר. משרד החוץ עובד באופן קבוע אל מול כ-800 עיתונאים שפועלים בגופי תקשורת זרים.
"עיקר המאמץ שלנו הוא בחו"ל", אומר סגן דובר משרד החוץ יונתן רוזנצוויג. "ברגע שמתחיל מבצע צבאי עיקר המשקל מושם על ייזום ראיונות ועל המדיה החברתית. יש לנו דוברים בערבית, ספרדית, צרפתית ושפות אחרות - ואנחנו פועלים להפצת מסרים אחידים לשגרירים והדוברים מגובים בנתונים מהשטח". רוזנצוויג מספר גם על יוזמת ניו מדיה חדשה, מעין "הדור הבא" של ההסברה ברשת. "ביקשנו מתושבי הדרום שיעבירו אלינו חומרים שהם בעצמם צילמו, תמונות וקטעי וידאו. מחלקת ההפקה קיבלה מאות חומרים והדברים מופצים על ידנו ברשתות החברתיות ובערוץ יוטיוב ייעודי, הפכנו למעין סוכנות ידיעות".
משרד ההסברה: מספר שיא של 25 אלף איש המכונים "מסבירנים"
במשרד ההסברה והתפוצות פועלים בצמוד לדוברות משרד החוץ. זמן קצר לאחר שתקף צה"ל בעזה הודיע המשרד על פתיחתו של מוקד תקשורת מיוחד במשרד שיפעל בתיאום עם מטה ההסברה הלאומי, משרד החוץ ודובר צה"ל. במשרד מפעילים מספר שיא של 25 אלף איש המכונים "מסבירנים" והם עברו הכשרה לפעולות דיפלומטיה ציבורית והעברת מסרים בארץ ובעולם.
"הקמנו את המוקד המיוחד כדי שיבטיח תיאום בין הגורמים הממשלתיים והאזרחיים לפעילות אפקטיבית", הסביר השר הממונה יולי אדלשטיין. "אנו כאן כדי לחשוף את המציאות הבלתי נסבלת של תושבי הדרום והכורח שהיה בפעולה הצבאית כנגד החמאס וארגוני הטרור". המוקד בראשותו יפנה גם לתפוצות ולארגונים היהודיים בעולם לשם חיזוק וסיוע בידיהם לפעולות הסברה בשפתם ובסביבתם המקומית. במשרד אומרים שהם מתכוונים "לעודד וליזום מתקפת הסברה אזרחית בעשרות מדינות וברשת האינטרנט עם מסרים, תמונות, סרטונים וחומרי הסברה נוספים בשפות שונות".
לע"מ: חמ"ל שפועל 24/7 המטפל בהגעת הכתבים הזרים לישראל
מטעם לשכת ההסברה הקימו מטה מיוחד גם בלשכת העיתונות הממשלתית, לצורך העבודה מול העיתונאים הזרים. "הקמנו חמ"ל שממטפל בהגעת הכתבים הזרים לישראל, והוא פועל 24 שעות וגם בסוף השבוע", מספר ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. "מגיעים כרגע בעיקר כתבים מאירופה אבל גם מאוסטרליה וארצות הברית - כשלושים מהם נחתו רק היום". בלשכה יזמו סיורים לעיתונאים הזרים באזור העימות. "יזמנו סיור של עיתונאים זרים בקרית מלאכי ובאשקלון, ואם תהיה פעולה קרקעית אנחנו צופים שכמו בעופרת יצוקה, יגיעו לישראל יותר ממאה כתבים זרים במיוחד לצורך סיקור הלחימה".
בשטח נמצאים גם כוחות אדם מתוגברים של דוברי המשטרה. "אנחנו מתגברים את צוותי הדוברות של מרחב לכיש ומרחב הנגב, והוספנו להם עוד דובר, עוד צלם ושוטר נוסף למערך", אומר תנ"צ אלון לבבי, דובר משטרת ישראל. "פיזרנו בשטח צלמים רבים, מתנדבים ואנשי קבע, שנמצאים בגזרות השונות לטובת הבאת של תמונות ווידאו". עיקר הערכות המצב של מחלקת הדוברות של המשטרה מתקיימות על מול דוברות מד"א, כבאות והצלה ופיקוד העורף, "על מנת לתאם מסרים ופעילות להמשך", אומר לבבי, שמדגיש שלמשטרה מערך פעילות ניו מדיה ענף שפועל 24 שעות ביממה.
דו"צ: קשר של שתיקה
בחטיבת דובר צה"ל בחרו, בשלב זה, שלא לפרט על ההיערכות המיוחדת לעבודה אל מול התקשורת המקומית והזרה. כזכור, מבקר המדינה העיר בדו"ח שבדק את ההיערכות הסברתית כי קיים חוסר מתאם הולך וגודל בין עוצמת דובר צה"ל לבין הגופים האזרחיים במערך ההסברה הלאומי וציין כי "המשך המצב הנוכחי פוגע מהותית ביכולת הנדרשת של מערך ההסברה הלאומי להשפיע על קהלי היעד השונים". גורם בחטיבה התייחס היום להערה זו ואמר: "גם בדובר צה"ל, כמו באשר גופי ההסברה, עשו הפקת לקחים".
ואולם, קשה היה שלא להבחין בפעילות של דו"צ בתקשורת הבינלאומית ביממה האחרונה - בדגש על הרשתות החברתיות - אותן העמידו בחטיבה להעמיק בזמן אמת כיעד אסטרטגי. כך, מיד אחרי הסיכול כבר עלה ליוטיוב סרטון הסיכול הממוקד, בפייסבוק הפוצה אינפוגרפיקה מושקעת ונוחה לשיתוף ובה המניעים של ישראל לחיסול ובטויטר העלה צה"ל מסרים המיועדים לאזרחי רצועת עזה, אשר ניתן רק להניח שלאור המספר הנמוך של מכשירי אייפון שם - המסרים הללו יועדו להעברת מסרים לקהילה הבינלאומית.
לקח נוסף שהופק מדו"ח מבקר המדינה הוא הצורך בהרחבת אגף ההסברה גם במשרד הבטחון. "אם עד למשט המרמרה איישו את האגף מספר בודד של אנשים - היום כבר מדובר במחלקה גדולה שעוסקת גם באסטרטגיה תקשורתית, גם בניו מדיה וגם בדוברות". אומר לוואלה! ברנז'ה גורם במשרד הבטחון. "אגף ההסברה פועל באופן מלא מול דובר צה"ל, הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית, בעבודה מול עיתונאים ובגיבוש המסרים לתקשורת", הדגיש הגורם. בראש האגף עומד כיום ממלא מקום, לאחר ששלומי עם-שלום פרש מתפקידו לפני כמה חודשים.
לשכת רה"מ: אתר אינטרנט שיבוסס כולו על חומר שמגיע מאזרחים
מעל כל גופי ההסברה מנצח מטה ההסברה בשלכת ראש הממשלה, שזה עתה סיים בהצלחה תדרוך של ראש הממשלה לכתבים הזרים - תדרוך שהוא חלק בלתי נפרד מהמבע עצמו. ירדן ותיקאי, מנהל המטה, מסביר את עיקרי התכנית והשוני בינה לבין מאמצי הסברה קודמים. "אנחנו עושים שני מאמצים שונים - הראשון הוא בתחום המדיני והשני בתחום הביטחוני. בתחום הביטחוני יש שיפור מאוד משמועתי מבעבר בעיקר בהיבט הטכנולוגי, של מסרי וידאו וכדומה. בפן האזרחי הדבר המרכזי שאנחנו עושים הוא העלאת הסיפור האנושי בעורף הישראלי".
לדברי ותיקאי, "גיבשנו 'פולים' של אזרחים ישראליים ישירות לתקשורת והיום גם נרים אתר אינטרנט שייקרא "ישראל תחת אש" ויבוסס כולו על חומר שמגיע מאזרחים. חוץ מזה אנחנו כמובן פרושים עם מערך דוברים שלא משאיר אף כלי תקשורת בלי המסרים שלנו, שעיקרם הוא סבל תושבי הדרום ומאמצי צה"ל שלא לפגוע באוכלוסייה אזרחית לצד זכותה של ישראל להגנה עצמית".
ומה עם ביקורת, גם בישראל וגם בחו"ל, על התזמון של הפעולה הצבאית הזו זמן קצר לפני בחירות? זה גם משהו שאתם מתייחסים אליו במסגרת אותם מסרים?
"אין הרבה ביקורת כזו. לא באופן משמעותי בכל מקרה. היו דיבורים על זה, אבל אף אחד לא באמת מתייחס לזה ברצינות".