וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"בית המשפט שם עצמו 'עורך על' של הכתבה"

ענת קם

15.2.2010 / 14:05

אילנה דיין וטלעד ערערו היום לבית המשפט על החלטת בית המשפט המחוזי והשופט נועם סולברג שקבע כי עליה לשלם 300 אלף שקל לסרן ר' בתביעת הדיבה שהגיש נגדה

"פסק דינו של השופט סולברג המתיימר לפרק את הכתבה לחלקיקיה האלמנטאריים ומתוך כך ללמוד על האופן בו פעלה על ליבו ותודעתו של 'הצופה הסביר', מעוות את התמונה שצוירה בכתבה, מכתיב פרוטוקול עריכה בלתי אפשרי ובלתי ראוי לעיתונות החוקרת, מקהה את שיניה באופן אשר מגביל את יכולתה למלא את התפקיד החברתי הראוי לה, ובתוך כך סוטה סטייה רבתי מפסיקה ענפה, מפוארת ורבת שנים שיצאה מלפני בית משפט נכבד זה באשר למעמדו של חופש הביטוי", כך כותבת מגישת "עובדה" אילנה דיין בערעור שהגישה היום (שני) לבית המשפט העליון בעקבות פסק הדין של שופט בית המשפט המחוזי נעם סולברג שקבע כי עליה לשלם 300 אלף שקל לסרן ר' בתביעת הדיבה שהגיש נגדה, לאחר שטענה כי ביצע וידוא הריגה בנערה בת ה-14 אימאן אל-האמס. לערעורה של דיין מצטרף ערעור של זכיינית ערוץ 2 לשעבר טלעד באמצעות עורכי הדין יוסי עבאדי וחן דקל ממשרד רם כספי ושות'.

בערעור שהוגש באמצעות עורכי הדין גיורא ארדינסט, רן שפרינצק ומיטל טויסטר טוענת דיין, כי עריכת הכתבה נמצאת ב "מתחם הסבירות" ואינה עומדת בהגדרות לשון הרע. בערעור מציינת דיין במפורש כי סרן ר' עצמו נשמע בכתבה, בהקלטה מתוך רשת הקשר, מדווח שביצע וידוא הריגה בילדה אימן אל-האמס, בירי של שני כדורים לעברה, מטווח אפס. דיין וטלעד טוענות כי הסבריו של סרן ר', לפיהם התכוון בירי הזה לנטרל איום שחשב כי נשקף מכיוון הילדה, הובאו בהרחבה בכתבה בקטעי וידאו מתוך חקירתו במצ"ח, כמו גם ההסבר שנתן לגבי הצרור שירה מאוחר יותר שאותו לא כיוון, לדבריו, לתוך גופת הילדה. לטענתן, מכאן שלא היה בכתבה כדי לחרוץ את דינו של סרן ר', כשם שלא היה בזיכוי שקיבל בבית הדין הצבאי כדי למרק את מעשיו והתנהלותו מפגמים ערכיים שדבקו בהם.

מן הערעור עולה כי סולברג התעלם מקביעות מפורשות של בג"צ

טענה נוספת בערעור נוגעת לתפיסה מרכזית בפסק דינו של השופט סולברג, שקבע כי החיילים ירו "כדי לסכל מתקפה", מבקש שדיין תבהיר במסגרת "תיקון טעות", כי סרן ר' "רץ חשוף לצלפי רפיח בחירוף נפש", ומתייחס בסלחנות לאמירתו של סרן ר' בקשר לקראת סוף האירוע, לפיה "כל מי שנע, זז, במרחב, גם אם זה בן שלוש, צריך להרוג אותו". דיין וטלעד כופרות בטענה שאמירה זאת הוצאה מהקשרה, וטוענות כי היא עומדת בפני עצמה, כמשפט הדוקר את העין ומקומם את הלב, "אם העין אינה עיוורת, והלב אינו אטום או מושחת" כמאמר בית המשפט בפרשת כפר קאסם.

מן הערעור עולה עוד, כי השופט סולברג התעלם בפסק דינו מקביעות מפורשות של בג"צ, שדן בעתירה שהגישו הורי הילדה המנוחה כשנה לאחר הזיכוי של המ"פ בבית הדין הצבאי מן העבירות שהואשם בהן. בג"צ הורה אז בפסיקתו לפרקליט הצבאי הראשי לבחון את הוראות הפתיחה באש שלפיהן פעלו החיילים במוצב בעת האירוע.

על פי הערעור, השופט סולברג לא בחן את הכתבה כמכלול ופירק אותה לחלקים. במסגרת פירוק זה איתר השופט 11 פרטים החורגים כביכול מן האופן שבו בית המשפט עצמו היה מדווח על האירוע, ושם עצמו לטענת המערערות "עורך על" של הכתבה. לטענת המערערות, האירוע הקשה ב"גירית" תואר כפי שהיה באמת: ילדה קטנה שנקלעה לאזור אסור, נחשדה כמחבלת, נורתה מאש מאסיבית של חיילי המוצב, ואחר כך משני כדורים של המ"פ סרן ר'. עוד נטען בערעור, כי לא היה בכתבה דבר שהפך את האירוע לחמור משהיה במציאות והרושם הקשה עלה מן העובדות שאינן שנויות במחלוקת.

טענה נוספת שמעלה דיין היא שהיו ברשותה תוצאות בדיקת הפוליגרף שנערכה לסרן ר' במסגרת חקירתו במצ"ח, ממנה עלה כי הוא אינו דובר אמת, וכי היא בחרה שלא להשתמש בתוצאות במסגרת כתבתה. לטענת דיין, אילו כוונתה בכתבה הייתה להשחיר את שמו של סרן ר' היא הייתה משתמשת בהן אולם היא לא עשתה זאת.

בסיכום ערעורה כותבת דיין: " היום בו תאלץ המערערת לדקלם את כתב הכניעה ששהכתיב לה השופט סולברג, תכה על חטא ותתאר כסיפור של גבורה וחירוף נפש את סיפורו של סרן ר' שירה בילדה אימאן אל האמס, כשגופה מונח למראשותיו, ואחר כך הדריך את חייליו ברשת הקשר כי כך ראוי לנהוג גם בילד בן שלוש, אם יימצא במקום בו נמצאה אימאן, יהיה יום אסון לעיתונות החופשית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully