בידיעות אחרונות שוקלים להגיש ערעור על צו בית המשפט הקובע כי על העיתון להעביר תמונות שצולמו בעת פינוי עמונה למשטרה. עם זאת לא נפלה החלטה חד משמעית בעניין וגורמים בכירים בעיתון אמרו לוואלה! ברנז'ה היום כי מספר אפשרויות נשקלות.
"הצילומים הם רכוש ידיעות והצלמים", אומרים בעיתון, "המשטרה החליטה להשתמש בכוחה כדי להפר את זכויות היוצרים ואין מה לעשות - הם דורשים לשים יד על מוצר פרטי. מאידך, בפינוי הבא יכולים מתנחלים להגיד 'אתם משת"פים של המשטרה' ולא לאפשר תמונות. אנחנו לא כלי איסוף מידע בשביל אף גוף".
אותם גורמים כינו את החלטת מעריב להעביר צילומים גם למועצת יש"ע, "בדיחה". ביום שני האחרון הוציא בית משפט השלום בירושלים צו המחייב את הארץ, מעריב וידיעות אחרונות להעביר את תצלומי אנשיהם למטרות חקירת המשטרה אחר מתנחלים שפגעו בשוטרים במהלך פינוי עמונה.
לוואלה! ברנז'ה נודע, כי בהארץ ובמעריב מתכוונים להעביר את הצילומים לאור מתן הצו ולא לערער על ההחלטה. כפי שפורסם במעריב הבוקר, בדעת העיתון להעביר גם לראשי יש"ע את הצילומים, למרות שלדברי מועצת יש"ע איש מהם כלל לא ביקשו מהעיתון לעשות זאת. עם זאת, למעריב הגיעה פניה מארגון אחר, "יש"ע ניוז", לקבלת התמונות.
"יש ויכוח בין שני צדדים המשטרה וראשי יש"ע", אומר היום עורך מעריב, אמנון דנקנר, "כשלכל צד יש טענות ומכיוון שכל אחד רוצה לבסס את טענותיו אנחנו מעבירים את החומר לשני הצדדים. אנחנו תמיד משתדלים להיות הוגנים".
אילנה דיין: "היינו הולכים עד לעליון"
כזכור, לאחרונה נערך דיון בבית המשפט בעניין דרישת המשטרה להעביר קלטות של ראיון שערכה אילנה דיין עם הזוג האפרתי החשודים בפרשת הסוס הטרויאני. לבסוף הכריע בית המשפט נגד דרישת עובדה שלא להסגיר את הקלטות, בד בבד עם אישור הזוג אפרתי להעברת התמלילים.
"אילו המקורות שלנו לא היו נותנים את האישור למסור את החומר היינו נלחמים עד לבית המשפט העליון", אמרה היום לוואלה! ברנז'ה אילנה דיין, לנוכח החלטת העיתונים שלא לערער על צו בית המשפט.
יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין, עו"ד דרור ארד-אילון אומר, כי בניגוד למקרה "עובדה", כאן האינטרס של העיתונים להילחם בצו נמוך יותר. זאת משום שלא מדובר כאן בתחקיר שנערך אלא המצאות הצלמים בעת התרחשות אירוע. עיקר הטענות, על פי דברי עו"ד ארד-אילון, צריכות להיות מופנות כנגד המדינה.
"המדינה צריכה להימנע מדרישות כאלה", אמר עו"ד ארד-אילון, "היא צריכה להשתמש בצמצום ביכולתיה לדרוש הסגרת חומרים בפרט כשמדובר בתחקיר עצמאי. יש אינטרס ציבורי כללי לא להעתר לבקשות כאלה. הכלל צריך להיות - לא לתת".