אפשר לתבוע לשון הרע אם קראו לך "הומו"?

התיוג "הומו/ לסבית/ ביסקסואלית/ טרנסג'נדרית" אינו עילה לתביעת לשון הרע – כך טוענת אגודת ההומואים, הלסביות הבי והטרנס בישראל, שפנתה בשבוע שעבר לבית משפט השלום בתל אביב בבקשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" לתביעת לשון הרע שהוגשה נגד העיתון טיים-אאוט.

בתביעה נטען שבגיליון מרץ של העיתון, פורסמה תמונה של שלושה צעירים לצד כתבה העוסקת בליין מסיבות המיועד להומואים וללסביות, למרות שהתמונה צולמה במסיבה אחרת שהתקיימה באותו המועדון ולא היתה מיועדת לקהילה. לטענת התובעים, בעקבות פרסום הצילום הם "תויגו" כנמנים על הקהילה ההומו-לסבית, או לכל הפחות כמי שמגיעים למסיבות המיועדות לקהילה זו.

"האם הסטנדרט העיתונאי לפרסום תמונתו של אדם במקום פומבי הידוע כמקום מפגש להומואים או ללסביות צריך להיות שונה מהסטנדרט העיתונאי לפרסום תמונתו של אדם במקום מפגש להטרוסקסואלים?", נכתב בבקשה שהוגשה באמצעות התוכנית לזכויות אדם שבפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב. "האם הסטנדרט צריך להיות שונה מזה הנוהג לגבי פרסום תמונתו של אדם במקום הידוע כמקום מפגש ליוצאי רומניה או יוצאי גאורגיה? ואם התשובה היא חיובית, מהן הסיבות להבחנה המשפטית בין הסטנדרטים האלה, ואיזו תכלית ההבחנה הזו באה לקדם?".

האגודה טוענת שתיוג כהומוסקסואל אינו יכול להוות בסיס "לטענה בדבר פגיעה, השפלה או ביזוי, בין אם התיוג הינו נכון במקרה הקונקרטי, ובין אם לאו". עוד נכתב בבקשה, שאם בית המשפט אכן קובע כי קיימת עילה לתביעת לשון הרע בעקבות תיוג כזה, יש להעניק רק סכום פיצוי סמלי אם לא הוכח נזק משמעותי.

באגודה מבהירים שהם יתייחסו בקשר לתביעה רק לשאלה האם העובדה שמדובר במקום מפגש להומואים ולסביות, להבדיל ממקום מפגש לקהל אחר, יש בה כדי להשפיע על התוצאה המשפטית של ההליך. אולם מוסיפים, שכחלק מהדיון הם יבקשו להתייחס גם לשאלות נוספות.

"האם תיוג אדם כהומו כשלעצמו יכול שיהיה עילה לתביעה בגין פגיעה בפרטיות? אילו סוגי נזק, אם בכלל, מסב לאדם תיוגו כהומו? מהו מעמדם המשפטי-חברתי של לסביות והומואים וכיצד הוא משפיע על הקביעה האם תיוג כאמור מהווה לשון הרע? האם כאשר בתי המשפט קובעים שתיוג אדם כהומו הוא עלבון הם משמרים את ההומופוביה שקיימת בחברה?", נכתב בבקשה.

יצויין שב-95' חוייב עיתון העיר לפצות את הכדורסלן שמעון אמסלם בעקבות הכותרת "אמסלם לא לבד" שניתנה לכתבה על אולימפיאדת ההומוסקסואלים. בית המשפט קבע אז כי "בחברה סובלנית אין מקום לייחס משמעות מעליבה לנטייתו המינית של אדם, אלא שחברתנו טרם הגיעה למידת סובלנות ופתיחות שכזו והכינוי 'הומו' מהווה עלבון בעיני חלק נכבד מהציבור".

ב"טיים אאוט" בחרו שלא להגיב לכתבה.