קשים חיי אל-ג'זירה בעולם הערבי

פוליטיקאים בכל מקום בעולם, מסתבר, לא אוהבים עיתונות. הפעם מי שסופגת את הביקורת היא רשת החדשות "אל-ג'זירה", שמואשמת על ידי פוליטיקאים בכל רחבי העולם הערבי בסיקור בלתי הוגן. אלו אותם פוליטיקאים שרגילים לפתוח את עיתון הבוקר במדינתן ולגלות סיקור נרחב ואוהד לפגישותיו של המנהיג, לאמירותיו, לביקוריו ולתכניותיו, ומשתיקים (לעיתים קרובות גם בכוח) את קולות האופוזיציה. הם רגילים לכך שלא עובר יום, מבלי שמהדורת החדשות במרבית מדינות ערב נפתחת עם ידיעה מרעישה על פגישת הנשיא עם סגן-שר סלובקי או אוקראיני. ולאחריה סיקור נרחב על ביקור שגרתי ומשמים של אשת הנשיא (או המלך, או ראש הממשלה) בבית ספר לילדות במחוז נידח.

רשת אל-ג'זירה, הלא היא רשת הטלוויזיה הפופולארית ביותר בעולם הערבי, היא רשת מקצועית עם עשרות כתבים הפרושים ברחבי העולם (בעיקר הערבי, אך לא רק), הזוכה לנתוני צפייה גבוהים מאוד. אולם כשם שהיא מקצועית, היא גם ידועה בקו אידיאולוגי ברור. כך, אי אפשר להתעלם מהביקורת החריפה שהיא מותחת על הגורמים המתונים במזרח התיכון, ובראשם הרשות הפלסטינית, מצרים, ירדן ומרוקו ומה"ליטופים" שהיא מעניקה לגורמים הקיצוניים כגון חמאס, חיזבאללה וסוריה.

הייתה זו דווקא מרוקו, שהחליטה השבוע להשעות את פעילותה של "אל-ג'זירה" במדינה ולמנוע מצוות הכתבים להמשיך ולבצע את עבודתם. לפני כן היו אלה הרשות הפלסטינית, ירדן, מצרים, אלג'יריה, תוניסיה, בחריין ועירק. החרמות הללו מתבצעים אחת לכמה חודשים ואינם מפתיעים אף אחד. בעולם הערבי המתון מתייחסים בחשדנות מהולה בכעס לכתבי הרשת ורואים בהם גורמים שמטרתם להתסיס את הרוחות, ולהעביר למאות מיליוני הצופים ברחבי העולם תמונה בלתי-הוגנת של ארצם. "'אל-ג'זירה' מסרבת לפעול באובייקטיביות ולתאר את המציאות במרוקו ובכך היא פוגעת בתדמיתנו", הודיע השבוע בכעס שר התקשורת המרוקני.

מה מרוקו רוצה? גורמים בממשלת מרוקו טוענים, שהרשת מסקרת בצורה לקויה ובלתי-הגונה את טיפול הממשל המרוקני באיסלמים הקיצוניים בסהרה המערבית. "בכוונתו להשעות את פעילותה של רשת אל-ג'זירה במרוקו בשל הטיפול התקשורתי הלקוי והבלתי-אחראי של התחנה, אשר הביאו לפגיעה באינטרסים העליונים של המדינה", נמסר ממשרד ההסברה, שהוסיף ש"למרות כל אזהרותינו והערותינו לראשי התחנה, 'אל-ג'זירה' לא שיפרה את הסיקור". ההסברים הללו מצד המשטר מרוקו חוזרים כמעט מילה במילה על ההסברים שנתנו מדינות אחרות, כגון ירדן, בחריין והרשות הפלסטינית, להשעיית פעילות אל-ג'זירה משטחן.

רק לפני חמישה חודשים פרסמה הרשת תחקיר מקצועי ורציני על מימדי העוני בבחריין. בתגובה הודיע משרד התקשורת המקומי על השעיית עבודת הרשת "בשל ליקויים בעבודה". ביולי 2009 שידרה הרשת מסיבת עיתונאים עם בכיר פתח פארוק קדומי, שבה האשים את יו"ר הרשות אבו מאזן כמי שעשה יד אחת עם ישראל לחסל את יאסר ערפאת. ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד השתולל אז מזעם והודיע כי הוא משעה את פעילות התחנה בשל "הסיקור הבלתי הוגן" ו-"ההסתה המתמשכת".

מלבד בחריין, מרוקו והרשות הפלסטינית הספיקה הרשת הקטארית להסתכסך גם עם אלג'יריה, תוניסיה, עירק, ירדן ומצרים. בחלקן היא איננה כלל פעילה, בחלקן היא פעילה באופן חלקי ביותר. ברשת 'אל-ג'זירה' יודעים כמה קשה לפעול במקצועיות ובביקורתיות בעולם ערבי ומוסלמי שמרן, שמתקשה להסתגל לעולם המודרני רווי ערוצי הלווין ואתרי האינטרנט. זו כמעט הליכה בין הטיפות. הרי מרוקו, ירדן ומצרים אינן ארה"ב, בריטניה וגרמניה. חופש הביטוי הוא לא דבר מובן מאליו ובדומה למדינות דיקטטוריות לשעבר, כגון מדינות חבר העמים, התהליך שהחברה אמורה לעבור עד לקבלת חירויות וזכויות הוא ארוך ומורכב.

אלא שמהפכת האינטרנט והלווין גרמה לעולם הערבי להידבק בהמוניו למסכים ולקבל – סוף-סוף – חדשות ביקורתיות, מקצועיות, הוגנות ורציניות. המשטרים הערבים מביטים במבוכה על הציבור הצמא לחדשות הוגנות ולא יודע כיצד להגיב. מצד אחד, המנהיגים לא יכולים למנוע מהאנשים להתחבר ללווין או לאינטרנט ולצפות במאות הערוצים, אך מצד שני הם מודאגים ולפיכך מנסים לנהל מלחמה נגד 'אל-ג'זירה' - מלחמה שתוצאותיה ידועות מראש. סלאם פיאד, דמוקרט בנשמתו, הבין זאת מהר מכולם. לאחר ארבעה ימים בלבד החליט להסיר את החרם מעל אל-ג'זירה משום שהוא יודע את מה שרוב מנהיגי מדינות ערב טרם השכילו להפנים: אם אינך יכול להביס אותם – לך להתראיין אצלם.

לפניות לכתב: nir_yah@walla.com