מתי תגובות בפייסבוק נחשבות ביקורת לגיטימית, ומתי עילה לתביעה? אתמול בערב העלתה כתבת "ידיעות אחרונות" שוש מולא לעמוד הפייסבוק שלה תמונה שגררה תגובות חריפות מגולשים. בתמונה, שצילם שאול גולן, נראה גבר חרדי באוטובוס המשעין את רגליו על המושב שלפניו, כשהוא מביט במסך הסמארטפון שבידיו. "דרך ארץ קדמה לתורה?" כתבה מולא, "לקרוא מסרונים הוא יודע (בהנחה שהוא לא מסתכל שם על משהו אחר), אבל מה עם השלט שאוסר להניח רגליים על המושב?"
מולא מפרסמת בפייסבוק שלה מדי יום תמונה שמצלם שאול גולן ברחוב הישראלי ומוסיפה לה טקסט, תחת הכותרת "צילום עם מילים". בדרך כלל אלה תמונות אנקדוטליות עם איזה הרהור פיוטי או שאלה לגולשים. אבל התמונה של החרדי באוטובוס, יחד עם הטקסט המצורף לה, הצליחה להרגיז את הגולשים, שטענו בתגובות כי מולא עושה למצולם "שיימינג" פומבי - שפוגע בו ומפר את פרטיותו. הם אף האשימו אותה בשנאת חרדים. "אם זה היה חילוני או ערבי גם היית מצלמת?" כתבו לה, "פשוט שנאה טהורה". עמוד הפייסבוק "דוסים" אף שיתף הפוסט של מולא וכתב: "מה לדעתם מוביל אדם להעלות פוסט נוטף שנאה כזה?". עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון שיתף גם הוא את הפוסט של מולא, וכתב "גם זו אנטישמיות, גועל נפש".
"אם לא תמחק את התגובה - אני אעשה עליך קופה"
מולא ענתה בשרשור לחלק מהמגיבים ואיימה שתמחק את ההודעות שלהם, ואת חלקם אכן מחקה וחסמה. אולם לחלק מהגולשים היא פנתה בהודעה פרטית - והודיעה להם שאם לא ימחקו את התגובה - היא תתבע אותם על הוצאת דיבה, ואף ביקשה את כתובת המגורים שלהם כדי לשלוח מכתב מעורך דינה.
אחד מהגולשים למשל הגיב לפוסט של מולא ב-"אהלן שוש, מדובר בשיימינג מביך ומיותר, ניכר שאת לא מסתובבת באוטבוסים ביום יום", ושיתף את הפוסט שלה עם הכיתוב "הייתם מאמינים??? שוש מולא היא כתבת בידיעות אחרונות!". בתוך זמן קצר מאוד קיבל הודעה פרטית ממולא, בה דרשה שימחק את כל התגובות שכתב בנושא, כולל תגובות שכתב בפוסט של לוינסון, כמו גם את שיתוף הפוסט שלה, וביקשה ממנו כתובת מגורים למשלוח מכתב מעורך הדין שלה.
גולש נוסף שיתף את הפוסט של מולא וכתב: "יש מטומטמת אחת שקוראת לעצמה עיתונאית [...] ופרסמה את הפוסט הדוחה הזה [...] אז ככה, גם אני במשחק. מזמינכם להסתכל על תמונת הפרופיל של 'עיתונאית העל' שוש מולא, ובשם חופש הביטוי והאומנות, אצרף את המילים 'בת נעוות המרדות'". הוא קיבל הודעה פרטית מיידית ממולא, בה היא מודיעה לו שיש לו דקה אחת להסיר את הפוסט שלו ולהתנצל - או שהיא שולחת לו מכתב מעורך הדין שלה. היא גם כתבה לו כי בפוסט שפרסם הוא שולח אנשים להטריד אותה, ולכן היא תתבע אותו על 10 אלפים שקלים והוסיפה "אני אעשה עליך קופה". מחשש להיתבע, הוא מיהר להסיר את הפוסט. "אני לא מבין בעניינים משפטיים", הוא אומר בשיחה עם וואלה!טק, "קיבלתי איומים חריפים ומגעילים עם כל מיני מונחים משפטיים אז הורדתי".
"שוש מולא גיבורה על חלשים"
ההתנהלות של מולא מול המגיבים עוררה תרעמות בקרב קהילת הפייסבוק. "לא להאמין איזה שפל המדרגה. עיתונאית בכירה ב'7 ימים' מאיימת על אנשים שמבקרים אותה בפייסבוק", כתב לוינסון בעמוד שלו, "אז שוש, אל תהיי גיבורה על חלשים. תתבעי אותי דיבה. נראה אותך". "מה שמטריף אותי הוא העובדה שמדובר בכתבת בכירה, אחת שראתה כבר איזה דד ליין או שניים, שמפגינה בורות פסיכית בכל הנוגע להתנהלות ברשת", כתב אריאל פלקסין, כתב NRG, בעמוד שלו, "מי הסביר לך מה זה פייסבוק?"
אתמול בלילה החליטה מולא למחוק את הפוסט שגרם לכל הבלגן. במקומו היא פרסמה פוסט שבו היא מסבירה כי מקורבים של החרדי המצולם פנו אליה וביקשו שתסיר את התמונה, והיא החליטה להיענות לבקשתם. "להבא, כל תגובה לא עניינית , זולה, ומכפישה - נגד בעלי הפוסט ולא נגד תוכנו - תוסר / תחסם / ומי שכתב אותה יהיה צפוי לתביעת דיבה כחוק!" הבהירה בפוסט.
"אפס התנצלות, אפס מודעות עצמית, אפס בושה", אומר הגולש שקיבל איום בתביעה ממולא בתגובה לפוסט ההבהרה שפרסמה, "כל הסיפור המיותר הזה היה נמנע לו לעיתונאית בכירה אחת היה מעט יותר כבוד לקוראיה ומעט פחות גאווה עצמית".
חיים לוינסון אמר לוואלה!טק שהוא מתאכזב שמולא לא שלחה לו התרעה על תביעת דיבה כמו לאחרים, וכי "אני מתכוון לאיים על שוש מולא בתביעת דיבה בגלל שעליי היא לא איימה. זה פוגע בשמי הטוב".
תגובת עורך דינה של מולא, פיני פישלר: "מדובר בפינה קבועה, 'צילום עם מילים', של הצלם שאול גולן ושוש מולא. בתמונה, גבר המניח את רגליו על ספסל באוטובוס תוך התעלמות מוחלטת משלט האוסר זאת. על כך ביקשו להעיר. מכאן ואילך באו תגובות שיצאו וחרגו מכל פרופורציה, לרבות מילות גנאי וגידופים. לבקשת נשוא התמונה הוסרה התמונה.
יש הבדל בין התייחסות וביקורת עניינית לבין השתלחות חסרת רסן. מרשתי עמדה על זכותה לתבוע בגין הכפשות אלו ועובדה - ההכפשות הוסרו מהפייסבוק. מדובר בסערה בכוס מים, שבסופו של יום הוצאה, כאמור, מכל פרופורציה. זכותו של צד נפגע לפנות בדרישה להסיר הכפשות ואיומים ולממש זכות תביעה כדין".