"אני רוצה לשאול שאלה לגבי חורחה סמפאולי".
"אין לי איך לעזור לך, אין לי מושג, אני לא מתעסק בזה".
"אתה ארגנטינאי, לא?".
"כן, אבל אני לא מסקר את הנבחרת יותר מדי. אני מסקר את גבריאל מרקאדו".
עיתונאי אחד, שחקן אחד - עוד אחד מהדברים שיכולים לקראות רק בארגנטינה.
עוד בנושא
21:00, כאן11: ארגנטינה מול קרואטיה, מרקאדו יפתח בתור בלם
סרחיו ראמוס: "כולם בארגנטינה יודעים שמראדונה שנות אור ממסי"
המנחוס שלא מבדיל בין שוער לחלוץ: קללת החולצה של ארגנטינה
אזורי התקשורת באיצטדיונים השונים ברוסיה מרכזים גוגלים אנושיים מכל המדינות, והעיתונאים נעזרים האחד בשני - גרמני בספרדי, אנגלי בברזילאי, בנגלדשי בישראלי, כן, כן. למשל, כשרציתי לברר אודות ההרגשות של מסי לאחר עוד הצלחה של רונאלדו, עיתונאי "אולה" הסביר עד כמה ליאו כן רואה, כן שומע, כן רוצה להאפיל על כל תצוגה של הפורטוגלי. אבל כשאחד רצה לברר משהו אודות חורחה סמפאולי, הוא, גוסטבו גבריאל גומס, ענה את שענה. הוא הגיע למטרה מאוד ספציפית, מאוד ממוקדת. הוא כאן כדי להביא את כל המידע האפשרי על מרקאדו אל אוהדיו, משפחתו וחבריו.
גומס הוא חלק מ"אל צ'ובוט", כלי תקשורת על-שם הפרובינציה שבדרום ארגנטינה, בין האנדים לאטלנטי, איפה שהפינגווינים מהלכים במלוא הפאסון. משם מגיע גם מרקאדו, שחקן סביליה, שהערב (21:00) אמור לקבל לראשונה את חולצת ההרכב במונדיאל. המגן הימני, שישחק בעמדת הבלם - אחד משלושה - במערך הצפוי של סמפאולי, הוא יליד פוארטו מדרין (לכו לבקר) הראשון שמגיע למונדיאל, והשני מצ'ובוט. קדם לו גבריאל קלדרון, שזכה עם מראדונה בגביע העולם לנוער ב-1979, ושותף במונדיאלים של 1982 ו-1990, כולל בגמר. ב-1986 לא זומן על ידי בילארדו, והחמיץ את הזכייה האחרונה.
"אחרי 38 שנה יש לנו את השחקן השני מהפרובינציה בטורניר הכי גדול בעולם", הוא מספר לי בגאווה, ומתחת לסריג מבצבצת חולצת נבחרת - לא של מרקאדו, אגב. מרקאדו החל בקבוצת חוטה חוטה מורנו, כחלוץ, הכינוי היה "באטיסטוטה", ובגלל שהיה כל כך גבוה, מספרים שההורים היריבים ביקשו מהמאמן שלו להציג את תעודת הזהות שלו. הם לא האמינו שהגודל הזה חוקי.
כשהיה בן 12, עזב לראסינג. משם לאסטודיאנטס, משם לריבר, משם ללה ליגה. אגב, גם הוא, השני תוצרות צ'ובוט, עבר מסלול דומה לגבריאל קלדרון, כשזכה באליפות העולם לנוער ב-2007 עם אגוארו ודי מריה.
גומס מכיר את מרקאדו מגיל צעיר. הוא, העיתונאי, כבר בן 45, נראה בן 30, 30 שנה בתחום. "אנחנו מרוכזים בנוכחות שלו, את זה אנחנו מסקרים", הוא אומר. "כמובן שאני מתעסק גם בנבחרת, אבל את זה עושות הרשתות הגדולות במדינה, הן לא מתרכזות בשחקן כזה או אחר". חוץ מאחד ספציפי, עם זקן. "אני מתרכז בעיקר במרקאדו", הוא ממשיך בגאווה. מה זה אומר?
"ביום הראשון סיקרתי את ההגעה שלו לרוסיה. ביום השני צילמתי אותו באימון, היום למשל אני מתרכז בכך שהוא סוף סוף הולך לשחק במונדיאל ומחר אסקר את המשחק שלו. כמובן שאני מדבר עליו בכל המדיות". תארו לכם - עיתונאי שמסקר רק את ערן לוי, או בן רייכרט, או אסי גומה. חיי חדקי.
לדוגמה, גומס מספר, הוא מצלם ועוקב אחר אוהדים מהפרובינציה, שמגיעים לתמוך במרקאדו. "יש קבוצת חברים שהגיעה מפוארטו מדרין, עם דגל ועליו דיוקן שלו. הם יתלו את זה ביציע מול קרואטיה".
במשחק הראשון הוא לא שיחק. מה אתה למשל עושה במצב כזה?
"מראיין אותו לאחר המשחק. קובע איתו מראש, נפגשים, ושואל שאלות על המשחק - גם אם לא שותף".
מה תעשה אם לא ישחק גם מול קרואטיה?
"הוא ישחק. אני יודע", שחרר מידע פנים אודות החבר/מסוקר, סקופ עולמי של עיתונאי בלעדי. "אני אשאל את סמפאולי אודותיו במסיבת העיתונאים". הוא לא שאל.
גומס הוא השליח, אבל הוא לא אדם פרטי ובודד שעוסק בשחקן. מאחורי גומס יש רשת, בה יש עיתון, אתר ותחנת רדיו. בכל יום מדברים עליו, כותבים עליו. "בכל יום בעיתון, שהוא לא רק של ספורט, לפחות עמוד אחד מוקדש למרקאדו. עכשיו יש לנו 30 ימים למלא עמודים". אגב, גם אביו של מרקאדו, חביאר, עובד כאיש תקשורת בפרובינציה. "מספרים שגם הוא ברוסיה, אבל עוד לא ראיתי אותו", מעיד גומס.
וההכרות האישית? "איש צנוע, נחמד ומכבד, נעים, כולנו אוהבים אותו. הוא מברך אותי במגרש בכל משחק. אני בטוח שהוא ישחק טוב הערב. המשחק הזה מול קרואטיה - הראשון שלו במונדיאל - זה הרגע הכי גדול בקריירה שלו. האמת, גם שלי".
orenjos@walla.co.il
