בחלק הראשון: איך השקפת העולם השונה של דיסני לעומת פוקס תשנה את המוטנטים והחייזרים הכחולים המוכרים לנו, למה פוקס מוותרת על כל הנכסים שלה, מלחמת הענקים על הרכישות, ואיך חזאי יהודי מלונג איילנד הפך לאיש החזק ביותר בעולם
בואו נהיה פילוסופיים לרגע: מה תגידו על ארצות הברית - ערש הקפיטליזם, השוק החופשי, טובת הצרכן מעל הכל, וכל הג'אז הזה? נציגיה של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות פותחים את הדלת למבול של מיזוגי ענק בין תאגידי תקשורת רבי עוצמה, שהתרחישים האפוקליפטיים שלהם נראים כאילו נלקחו מסרטי מד"ב דיסטופיים. יותר מחצי מיליון עסקאות מיזוג אושרו בארה"ב ב-11 השנים האחרונות בלבד, ואלו ריכזו את הכוח והשליטה בידיים מעטות. תחשבו על ג'ף בזוס, האיש העשיר בעולם, שעובדיו מוחים על תנאי עבודה נוראים. זה לא מקרי: ריכוז של חברות תחת מטרייה ענקית אחת פוגע בכמות המשרות הפנויות ומקטין את יכולת המיקוח על שכר והאפשרות להיאבק על תנאי תעסוקה טובים יותר. הוא פוגע כמובן גם בצרכנים וביכולת שלהם להשיג עסקאות משתלמות יותר.
ומה באשר לחופש היצירתי? אם מישהו באמת מאמין שיצירות חתרניות, בועטות, ביקורתיות, לא מתפשרות יוכלו להתקיים תחת השוט של מפלצות ענק שכאלה - הוא יכול לחזור לפיטורים הסדרתיים של במאי סרטי "מלחמת הכוכבים" האחרונים בדיסני, והכל תחת הסעיף האמורפי "חילוקי דעות יצירתיים". ומה לגבי הפרטיות ההולכת ונעלמת, וכמויות המידע העצומות שנאגרות עלינו בכל אחד מהארגונים העצומים האלה? ומה לגבי כ-5,000 עובדים בדיסני ובפוקס שיאבדו את משרתם כתוצאה מהמיזוג הזה? הרבה שאלות גדולות, שנראה כי לא ממש מעניינות את הממשל האמריקני הנוכחי. ומאחר שארה"ב תמיד גוררת אחריה את העולם - קשה להאמין שדברים כאלה לא יקרו גם במקומות אחרים.