גיל תמרי החל את דרכו העיתונאית לפני 32 שנים בגלי צה"ל והצימוד "גיל תמרי, וושינגטון" הוא אולי המזוהה מכל עם סיקור חדשות החוץ בישראל. תמרי התארח בפודקאסט "תיקטוק" של המכון הישראלי לעיתונות. חלק קטן מהשיחה מובא כאן בכתב. האזינו לשיחה המלאה.
ב 1998 יצא תמרי לארצות הברית כשליח הערוץ הראשון וקול ישראל בוושינגטון. עם אשתו אפרת, בתם שי בת השלוש ואיתי שהיה תינוק בן חודש, הם נסעו לשנתיים - שלוש ונשארו 23 שנים שבהן היה גיל שליח חדשות 10 ואחר כך חדשות 13 באמריקה. הוא סיקר ותיעד מקרוב את האירועים הגדולים ביותר, אירועים ששינו את העולם: מאסון התאומים, דרך התרסקות מעבורת החלל שעליה האסטרונאוט אילן רמון, שאותו ואת משפחתו ליווה מקרוב במשך ארבע שנים עד האסון, דרך משפט מייקל ג'קסון בחירת אובמה ועד ניסיון ההפיכה בקפיטול בשנה שעברה שם שידר את ההתרחשויות הדרמטיות בשידור חי. תמרי הוא גם העיתונאי הישראלי היחיד שחילץ התייחסות עניינית מנשיא איראן בעצרת האו"ם. בסוף הקיץ האחרון, אחרי אין ספור חוויות ורגעים דרמטיים הם חזרו לישראל. הילדים הבוגרים שי ואיתי נשארו באמריקה, ואפרת חיה על הקו תל אביב - וושינגטון בהיותה מנהלת פרויקטים של בניית מסעדות בארצות הברית. את המסע שלהם אל הגשמת החלום האמריקאי וההחלטה לעזוב הכול ולחזור הביתה לישראל הם תיעדו במסמך דוקומנטרי מיוחד שישודר בשבוע הבא במהדורת חדשות 13.
"מחיתי דמעה". הצצה לסרט על המעבר
למה בעצם חזרתם. לא עדיף לשבת עם מכנס קצר בבית בשקט מאשר באולפן בנווה אילן?
"שאלה מצוינת. וכשהראו לי את הפתיח שהכינו מה"מחוברים" הזה הזה אני מודה שמחיתי דמעה. סגרתי תקופה מאד ארוכה, מהרבה סיבות - אבל בעיקר בגלל שאני מרגיש שאני עוד יכול לעשות פרק מהותי בעיתונות בישראל. אני עוסק בעיתונות מאז השירות בגלי צה"ל. לא היה יום אחד בחיים שלי שהרגשתי שאני הולך בו לעבודה. אני עוסק בתחביב שלי".
קצת קלישאה.
"אני מתרגש בכל אייטם ולוקח אותו ברצינות, ולכל סיט-אפ אני מתכונן ויודע בדיוק מה אגיד בשידור. אני אוהב את ההפתעות במקצוע הזה. קח לדוגמה את ניסיון ההפיכה בקפיטול. נעצר לידי אחד הפורעים ומתחיל להתעמת איתי תו"כ שידור. מזכיר שמדובר בשידור חי. ואני מבין מה קורה - ויודע שאני יכול להגיע לפיצוץ אבל אני מנסה לפרק את הסיטואציה ולהפוך אותה לטלוויזיונית. אני עובד לבד - מביים את עצמי, מתסרט וגם מצלם. הבנתי שהשידור החי מגן עלי. לא היו שם שוטרים ולא הייתה שום הגנה. בסוף נפרדנו כידידים".
תן עוד דוגמה לאדרנלין הזה.
"אני נוחת באמצע הלילה באוקלהומה סיטי בעקבות ידיעה על ישראלית לשעבר ששכרה רוצחת שכירה כדי שתרעיל בזרעי קיקיון את בעלה. תו"כ טיסה אני מצליח לזהות מי זו הרוצחת שנשכרה. מדובר בטרנסג'נדרית שהצלחתי להגיע לשמה ואני מבין איפה היא גרה. ואני מגיע אליה ב-2 בלילה ודופק לה בדלת. אני מציג את עצמי והיא מתחילה לדבר איתי. והיא בטראומה מאד קשה מהאירוע. באיזשהו שלב אני מוציא את המצלמה ומראיין אותה עד 4 בבוקר. ואז משם נוסע ללוקיישן ומתחיל להעביר חומרים לדסק בישראל. זה הסיפוק הכי גדול שיש בחיים".
מה הדבר שהישראלים הכי לא מבינים על ארה"ב.
"מי שמגיע לשנתיים לשליחות לא מבין את אמריקה. עד שאתה לא חי שם תקופה ממושכת אתה לא מבין את הרבדים והמורכבות ורואה לאורך שנים את התהליכים האיטיים, שרק היום מתפוצצים לנו מול העיניים. לטראמפ, לאופן שבו ישראל מאבדת את האחיזה שלה לאגפים מסוימים במפלגה הדמוקרטית. גם להקצנה הפוליטית בארה"ב - לריאקציונרים שמבקשים להפסיק את הדמוקרטיה באמריקה במתכונת שאנחנו מכירים. ומנגד ההתנתקות של חלקים הולכים וגדלים בפוליטיקה האמריקנית מישראל. זה לא משהו שהולך להשתנות אלא רק להקצין. המגמות האלו יימשכו. גם הפרוגרסיביות משמאל שתפגע בישראל לא פחות מגלים אחרים".
מה הדבר המרכזי שהשתנה ביחס לישראל?
"אנחנו רגילים להתייחס אל עצמנו כאל הקוזאק הנגזל, אבל אמריקה הפסיקה להסתכל עלינו כאל דוד מול גוליית. אנחנו נתפסים כחזקים בשכונה, כמעצמה כלכלית, מעצמת הייטק. מבחינתם אנחנו לא דומים בשום דבר לשכנים שלנו ולכן המטלה היא עלינו. זו התפיסה ההולכת ורווחת בארה"ב כרגע: אתם החזקים - תעשו עם זה משהו".
איך אתה מסביר את זה שהמפלגה הרפובליקנית לא הצליחה לייצר מועמד ראוי לטראמפ?
"אין מפלגה רפובליקנית, יש מפלגת טראמפ. המפלגה הרפובליקנית מתה. לא גיל תמרי אומר את זה, אלא חברי המפלגה הרפובליקנית לשעבר שהיו כל חייהם רפובליקנים אמיתיים אומרים את זה. טראמפ היה דמוקרט שגילה אפשרות להשתלט על מפלגה עם אג'נדה מסוימת, והחסידים שלה היום הם אנשים שרוצים את טראמפ ומעריצים אותו, והוא שולט במפלגה ולא נותן לדור הבא להתמודד. ניקי היילי לדוגמה, אישה ראויה לכל דבר, הייתה יכולה להתמודד בבחירות הבאות ולהיות אולי הנשיאה ב-2024, אבל היא לא יכולה אפילו להשיק קמפיין. טראמפ מחסל אותה. כל מי שלא בא ומנשק את הטבעת - לא יכול להתקדם".
"תמיד יהיו צרכנים לעובדות"
באופן פרדוקסלי, בגלל התנהלות הזו של טראמפ, התקשורת האמריקנית דווקא פרחה בתקופתו. אתה מזהה שינוי מגמה?
"מבחינת הרווחיות, אין ספק שטראמפ גרם לפריחה של עיתונים רציניים כמו הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט שרשמו מספר מנויים וקוראים חסר תקדים בעידן הדיגיטלי פשוט כי חיפשו מקור אמין. אבל מנגד, התפתחה תרבות של מ-OANN וניוז-מקס (רשת החדשות שנחשבת לשמרנית יותר מפוקס ניוז ד.ו.) שמציגים מידע שקרי שארוז כתחקירים, והצופה התמים רואה ובטוח שמדובר באמת. אני מכיר בארה"ב משפחות שהורים לא מדברים עם ילדיהם כי הילדים פרוגרסיביים או דמוקרטים וההורים הלכו שבי אחרי הטראמפיזם. זה קורע משפחות ונושא שמשסע את החברה האמריקאית. אני מאמין שתמיד יהיו צרכנים לעובדות, ותמיד יהיו אלה שרוצים את המציאות החלופית".
אתה רואה את הדמיון לישראל?
"אנחנו לא התדרדרנו למזלנו למצב שארה"ב הגיעה אליו. היינו בדרך לשם. נתניהו, בגלל שהוא הרבה יותר פיקח מטראמפ, הצליח לקחת את כל המודלים של טראמפ ולמנף אותם למנגנון הפוליטי הישראלי שלו - וזה עבד מאד מאד טוב. מצד שני, רמת החלופיות של העובדות לא הגיעה לרמה שהייתה בארה"ב".
מצד שני, טראמפ לא ניסה להשתלט על כלי תקשורת, כמו שקרה פה.
"זה נכון. אין פרשת שוחד שנחקרת. אבל יש עיתונאים שעובדים בכלי תקשורת כמגויסים מטעם ושמצפים מהם לעבוד עבור המפלגה. אין להם מושג מה זו עיתונות. הם בעלי דעה מסוימת שהם טורחים להפיץ אותה".
"אני כל כך אאוטסיידר שגם אם הכסא שלי התנדנד לא ידעתי על זה"
קורונה. אתה רואה הבדל בין סיקור המיינסטרים פה לעומת ארה"ב?
"תלוי איפה אתה מסתכל. גם היום, אם אתה רואה את פוקס ניוז, אתה מתרשם שלא צריך להתחסן, וזאת למרות שהמגישים דווקא כן התחסנו. זה חלק ממה שהתחיל כ"פייק מגיפה", הם ממשיכים כי הם יודעים שזה מה שמביא להם רייטינג. לעומת זאת, CNN אמריקה ויתרו כמעט לגמרי על לוח שידורים. במקום תחקירים ועבודה עיתונאית רצינית הם הפכו לערוץ הקורונה. זו הבחירה השנייה הלא טובה מהצד השני של המתרס. בעיתונים החשובים יש מינון שהוא נכון עם הבלטה גדולה למגיפה שעדיין לא יוצאים ממנה ומשלמים את ההשלכות הכלכליות שלה".
רשת 13 עברה לפני שנה וחצי טלטלה עם גל קיצוצים בחברת החדשות. הרגשת את זה מעבר לים? הכיסא שלך התנדנד?
"אני כל כך אאוטסיידר שגם אם הכסא שלי התנדנד לא ידעתי על זה. אולי הוא גם מתנדנד כרגע ואני לא יודע את זה".
אבל ידעת מה קורה פה.
"בוודאי, כי קראתי אותך ואת עמיתיך כתבי התקשורת, וכאבתי מאד את לכתם של עיתונאים טובים וראויים כמו עקיבא נוביק וברק רביד שעבדתי איתם ומעריך אותם עד היום".
ומה עם הביקורת המרכזית של חלק מהמפוטרים על כך שרשת 13 מנסה להתחנף לביביסטים?
"אני לא הרגשתי דבר. כתבותיי מעולם לא צונזרו ולא שינו לי כלום. העובדות הן שעד היום בכל 32 שנות עיתונות בתקשורת אלקטרונית מעולם לא שיניתי שורה שעמדתי מאחוריה".