"כשאנחנו מחפשים דרמות, וכשיוצרים באים אלינו - הדבר הראשון שאנחנו שואלים אחרי שאנחנו חושבים שהיא טובה או מעניינת - זה האם היא תעמוד בתרחיש הכי גרוע. לא עושים לעצמנו הנחות וחושבים מה יהיה אם היא תעמוד מול המקור, אלא מול האח הגדול או הישרדות. האם נצליח לנצח בזה או לא. זו שאלה שמבחינתנו מרכזית", מסבירה מנהלת מחלקת הדרמה של קשת קרני זיו, ערב השקת מה שממתגים בערוץ 12 כ"שנת הדרמות", עם השקת מספר לא מבוטל של סדרות מקור בהשקעה שנראית חסרת תקדים.
זיו סוגרת בימים אלו עשור כמנהלת מחלקת הדרמה של קשת 12, עוד מהיותה זכיין בערוץ 2, והיא אחת הנשים החזקות בטלוויזיה הישראלית. לפני כן היא שימשה כסמנכ"ל התוכן של ערוץ 10 במשך שלוש שנים ולפני היא אף הספיקה לשמש גם כסמנכ"ל התוכן של HOT.
זיו התיישבה לשיחה בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות. על הפרק: עשור בקשת 12 - האם יש באמת עדיין מקום לסדרות מקור בעברית בפריים טיים של טלוויזיה מסחרית; איך מתמודדים עם הצורך להביא צופים בזמן אמת; איך ייראה מודל מימון הדרמות בעתיד; התחרות מול HOT שהופכת לאגרסיבית, ולמה היא תומכת תמיכה מובהקת בתאגיד השידור הציבורי.
חלק קטן מהשיחה מובא כאן בכתבה. האזינו או צפו בשיחה המלאה.
"חושבים איך לא מפסידים כסף מדרמות"
אני רוצה להתחיל בסגירת מעגל. ראיינתי אותך לפני 8 שנים, ואמרת ש"הדרמה תצטרך להחזיק ערב שידורים". עד השקת הדרמה "גוף שלישי" השבוע, המסך שלכם כלל בעיקר את נינג'ה ישראל והזמר במסכה. מה התפקשש בדרך?
"אני לא חושבת שהתפקשש בכלל. כשאמרתי את זה אז זה היה היעד. באו ואמרו לי - לא עושים דרמות כי צריך, אלא כי זו חלק מההבטחה שלנו לצופים. אבל אי אפשר לבוא ולהגיד 'דרמה לא יכולה להתחרות בפרים טיים', או 'דרמה לא יכולה לעבוד מול ריאליטי'', או 'בואו נשים אותה פריים שני'. אין דבר כזה יותר. יש תקציב לוח ותקציב של ערב, ואם אנחנו רוצים דרמות - יבואו הדרמות ויתחרו. וזו משימה קשה ומשימה שלוקחת הרבה זמן, אבל בשמונה השנים האחרונות כמעט כך הדרמות שעשינו עמדו במרכז הפריים, חלקם התחרו מצוין, חלקן התחרו פחות - אבל זאת המשימה".
ההרגשה היא שיש פריחה בתוכן הישראלי, אבל התחרות היא על מעט מאד זוגות עיניים.
"אין לי ספק בזה, יש צימאון של הצופים לבוא ולראות דרמות. זאת ההנחה שלנו. ואז יש את שאלת המודל הכלכלי והתחרות. וכשאני אומרת תחרות, אני מתכוונת לא רק לייס, HOT והתאגיד - אלא גם לפייסבוק, יוטיוב וטיקטוק".
קשוח. פרקטית, איך מתמודדים?
"אחלק את זה לשני חלקים. ראשית, הסיפור. בהקשר הזה העבודה הקשה היא בחיפוש החומרים, ואז לכתוב ולהפיק אותם. ואנחנו מחפשים - וזו לא מילה גסה אצלנו - חומרים של מדורת השבט. אנחנו רוצים שב-21:15 תבוא משפחה ותראה את הסדרות שלנו. אולי לא ילדים, אבל בסדרות שלנו אנחנו מתעקשים שהן יהיו רחבות וישראליות, עם גרעין חוויה ישראלי. יש המון סדרות מאד טובות שאנחנו רואים בנטפליקס או הולו או דיסני, ולא עונות על הצורך הזה".
מה הצורך הזה, תזקקי לי?
"אני מאמינה שהיכולת שלי כצופה מגיעה מהיכרות עם מה שקורה על המסך, עם הסיפור ועם הדמויות. מגיעה מחוויה משותפת. לכן כשאתה עושה סיפור כמו כיפת ברזל, או גיבורים עפים או כפולים. אני חושבת שזה החיבור הראשוני, אגב לדעתי גם יותר מכל ריאליטי.
"אנחנו מנסים לחפש סיפורים שייצרו את השיח של מחר. בניגוד לתפיסה שהכול כיום כבר נמצא בפרגמנטים, אני חושבת שעדיין קיים דבר כזה שנקרא שיח, וכשיש סדרה חדשה אנחנו מרגישים את השיח. כשגיבורים או צומת מילר או הנערים עולים, מרגישים את זה. זאת המטרה ואת זה אנחנו מחפשים.
"בצד הכלכלי, אנחנו גוף שצריך לחשוב איך אנחנו לא מפסידים כסף מדרמות. אני חושבת שהכישרון בתעשייה הישראלית הוא כזה שיודע להפוך כל שקל לשקל וחצי. אין לנו מה להתבייש בנראות שלנו מול המון סדרות שרואים בחו"ל, בעיקר בגלל שאנחנו משקיעים המון בכתיבת התסריט, הרבה יותר מהממוצע בחו"ל. גוף שלישי נכתבה לדוגמה במשך 5 שנים. היא התחילה כמשהו מסוים, והפכה למשהו אחר לגמרי".
"בסוף אנחנו מהמרים"
תני לי דוגמה לדרמה הפסדית.
"כשאנחנו בוחרים דרמה ועובדים עליה, אנחנו מנסים לראות האם היא תעמוד בשלושה פרמטרים. הראשון - היא לחייבת לנצח ברייטינג של לוח ישראל, עם כל הקושי בברייקים. אני מאד מקווה שגוף שלישי תקיים שיח בין פרק לפרק. יש לא מעט סדרות שיש סדרות לחשוב עליהן, וזה די נעים ובונה שיח. הפרמטר השני הוא האם יש סיכוי שהקלטת הזאת תימכר לחו"ל. השלישי הוא האם יש סיכוי שהפורמט יימכר גם הוא".
שיעשו לו אדפטציות.
"נכון. כמו במקרה של להיות איתה, גיבורים, פלפלים וגם כפולים".
ואם זה לא קורה?
"זה באמת לא תמיד קורה. אנחנו בסוף מהמרים. ולפעמים אנחמנו מקבלים החלטות שאנחנו אומרים שלא בטוח שיש לנו קלטת או פורמט, ועדיין הולכים על זה. נניח כיפת ברזל. הצלחנו למכור אותה כקלטת, לא בהרבה מקומות. וידענו את זה. אנחנו לוקחים את זה בחשבון מראש".
כלומר?
"בדבר הזה אי אפשר לרמות. אתה צריך להרגיש קול של יוצר. ויוצר לא יכול לספר סיפור אם יחשוב מה יימכר לנטלפקיס. והמון פעמים אתה רואה את זה. יוצרים שמגיעים עם מוצר שנראה שמה שעניין אותו זה להגיע לחו"ל. זה פחות מעניין אותי בשלב הזה. מה שחשוב לנו זה קודם כל שהקהל הישראלי יצפה ב-21:15 ויקבל חוויה שמחברת אותו. אחר כך נראה אם יש גרעין סיפורי שאפשר ללכת אתו קדימה. כשזה מצליח פה, ובחו"ל רואים את הקלטת, אז הם מזהים את האמת ומחפשים את האמת שלהם בתוכה".
תגידי, עדיין יש אפיל בינ"ל לסיפורים ישראלים על הצבא, שב"כ וכיוצ?
"אנחנו מנסים להרחיב את המנעד. נכון, יהיה את השוטרים 2 אבל יהיה גם גוף שלישי, ותהיה סדרה על רופאה חולה בסרטן, וסדרה על הפרקליטות הצבאית. אנחנו רוצים להגיד שהחוויה הישראלית רחבה בהרבה".
מחפשים פתרונות מימוניים
אז איך מתמודדים עם הסיכון הכלכלי. מה בעצם המודל המימוני שלכם להפקת דרמה ישראלית?
"יש לנו יוצרים מעולים שיודעים לכתוב דרמות מצוינות. דווקא המגבלות, זה שאין לך עשרה מיליון דולר לצלם ב-20 ימים כל יום פרק. דווקא זה מייצר רעב אמיתי ומייצר סיפור - והוא זה שמחזיק אותנו. דרמה נהייתה יקרה מאד בשנים האחרונות. האינפלציה וההסכמים עם חלק מהאיגודים תרמו גם הם להתייקרות. וזה הגיוני, חלק מהיוצרים ראו עולם ולא רוצים לעבוד יותר בסטנדרט ישראלי - ואנחנו הרי רוצים להתחרות. כל הדברים האלו מאד מייקרים. לשמחתנו יש לנו חברת הפצה שהיא שלנו (KI) אז הם בהכרח הקליינט הראשון אחרי הלוח. ויש לנו גם קרן השקעות שמשקיעה ולוקחת סיכונים.
"בנוסף, בזכות המחלקה המסחרית שלנו אנחנו מקווים להגיע למודל שחלק גדול מהדרמות שלנו ישודרו כמעט בלי ברייקים. זו בשורה מטורפת. ברור לנו שדרמה יותר קשה לראות עם ברייקים, ואנחנו יודעים שיש צופים שיגידו 'אני לא חייב היום'. ולכן המחלקה המסחרית מנסה למצוא פתרונות לזה. אני מאד מקווה שיצליחו להביא מפרסם שמבין שהוא סופר-ברנד, שמבין את החוזק של דרמה טובה, וייקח חסות על העונה. שיגיד 'הסדרה הזו היא שלי, ואני רוצה להפוך לחלק ממנה'. אנחנו מחפשים שיתופי פעולה עם גופים בארץ ובחו"ל. העולם הולך לשיתופי פעולה וקופרודוקציות.
"צריך להבין, כיום חלק גדול מהגופים מחפשים שיתופי פעולה לפני שהם יוצאים להפקה. בקשת, ב-85% מהמקרים שאנחנו מחליטים שאנחנו יוצאים להפקה, אנחנו המממנים, ומחפשים שותפים. אבל אנחנו לוקחים את זה על עצמנו".
ועדיין, לא חושב שמישהו מודד אתכם באמת במושגי צפייה של ריאליטי.
"ברור שזה לא ברף של הריאליטי, אבל לא עושים לנו חיים קלים. זה לא שאם נעשה 10% יגידו לנו סבבה. רוצים לראות צפייה ויש לנו יעדים מאד מאתגרים".
מסורת צפייה - אין, ו"זה מצער אותנו כל פעם מחדש"
השנתיים האחרונות היו בצורת במונחי דרמה בברודקאסט המסחרי.
"תראה, עשינו בעיקר קומדיות ובגלל שהן היו בשישי בערב ובגלל שקומדיות מקבלות תמיד פחות תקשורת - אני מבינה את התחושה. וכן, לחלק מהתסריטים היה יותר קשה לכתוב בתנאים האלה. ויש גם תסריטים שזרקנו ממש לפח, והתחלנו מחדש".
כמובילי שוק, למה אתם לא מנסים לייצר פה מסורת של עונות צפייה קבועות?
"אתה צודק וזה מצער אותנו כל פעם מחדש, ואנחנו מנסים להשתפר בזה ולא תמיד מצליחים. אנחנו לפעמים מחליטים על עוד עונה תו"כ שידור, ויוצאים לדרך, אבל אז כותבים משהו, ולא מרוצים, וכותבים שוב. זה מה שקרה בעונה השלישית של להיות איתה. גם על השוטרים הוחלט תו"כ שידור העונה. אנחנו עומדים בתור לכותבים כי אין המון המון טובים. כשסדרה מאד מצליחה לנו כאן אנחנו מנסים מהר מאד לתת אור ירוק לעוד עונה, ומנסים שהפער לא יהיה גדול משנתיים".
הבעתם תמיכה גורפת בתאגיד השידור מול תוכניותיו של שלמה קרעי להפריט את מחלקת הדרמות שלהם. למה בעצם, יכולתם הרי גם אתם לגשת למכרזים בקרן הממשלתית שרצה להקים.
"המילה היא ממשלתית. כל גוף צריך לעשות את התוכן והדרמות שלו, חופשיים ממכרזים מטעם".
במשרד התקשורת אומרים שהמסך לא מספיק מגוון.
"הטענות האלו הן פשוט קשקוש. הן לא נשענות על שום עובדות. שיעברו ויראו כמו יוצרים חדשים כותבים סדרות, כמה במאים נכנסים, כמה חברות הפקה, כמה קולות ממגזרים שונים. לא רק אצלנו, גם בתאגיד ואצל אחרים. ולכן זה פשוט אמירות סתם".