סוף חודש יוני, שנת 2023, בתזמון מדויק לחודש הגאווה, התראיין ח"כ יצחק פינדרוס לתכנית "אנשים" בקשת 12, בה הסביר מדוע תנועת הלהט"ב מסוכנת לישראל הרבה יותר מדאע"ש, חזבאללה וחמאס. הראיון, ששודר ימים אחרי עונת מצעדי הגאווה בישראל, עורר סערה גדולה והביא גינויים מקיר לקיר, כולל זה של ראש הממשלה - ובצדק. אבל האמירות המסיתות של ח"כ פינדרוס הן רק הקינוח.
מבדיקת וואלה! ברנז'ה עולה כי דווקא על רקע ממשלת הימין-על-מלא ועמדותיה, הסיקור התקשורתי של חודש הגאווה השנה הביא לשיא בהיקפי השיח, העיסוק והאייטמים בנושא. אפקט בומרנג להומופוביה? ייתכן מאד שכן. בדיקת יפעת מחקרי מדיה את היקפי הסיקור התקשורתי סביב המצעדים בתל אביב ובירושלים שהתקיימו לא מכבר מעלה הממצאים מרתקים, בתחום שעל פניו נראה כבר כי אין מה לחדש בו מבחינת תקשורת המיינסטרים.
לנתונים: 1,452 אייטמים ואיזכורים תקשורתיים פורסמו בתקשורת הישראלית על מצעדי הגאווה השנה. מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים שהתקיים ב-1.6.23 הביא לשיא של 865 אייטמים ואיזכורים השנה לעומת 587 אייטמים ואיזכורים על המצעד בתל אביב שהתקיים כשבוע לאחר מכן, ב-8.6.23.
לפי יפעת מחקרי מדיה, הערכת שווי החשיפה התקשורתית של שני המצעדים יחד שוות ערך לכ-50 מיליון שקל, המצעד בירושלים בשווי של כ-32 מיליון שקל והמצעד בתל אביב בשווי של כ-17 מיליון שקלים.
ואיך נראתה אשתקד? מצעד הגאווה בירושלים זכה ל-407 אייטמים ואיזכורים, לעומת 416 במצעד בתל אביב, סך הכל 823 אייטמים. המשמעות היא שהשנה, כמות הסיקור הכללית למצעדי הגאווה גדלה כמעט פי שתיים, כשמצעד הגאווה בירושלים הכפיל את כמות החשיפה ביותר מפי שתיים ובירושלים עלייה של כ-170 אייטמים לעומת 2022.
"חלון הראווה של הליברליזם"
אז מה הביא להיקפי הסיקור הגדולים והכפלת כמות האייטמים סביב המצעד בירושלים? בנוסף, הערכה היא כי המחאה וההפגנות נגד ההפיכה המשטרית השנה הגבירו את תחושת ההזדהות של חלקים נרחבים בציבור במאבק הפוליטי של הקהילה הגאה, הנחשבת ל"חלון הראווה של הליברליזם".
כל אלו תרמו אף הם להגברת סיקור המצעדים השנה, במיוחד את זה בירושלים שהתקיים ברקע קולות פוליטיים ותוך השתתפות פעילה של ראשי האופוזיציה, לפיד, גנץ ומיכאלי, ולצידם עשרות חברי כנסת, כמו גם ארגוני מחאה בולטים שבחרו להתגייס ולעלות לירושלים לצעוד. לפי הפרסומים, במצעד בירושלים מספר הצועדים במצעד בירושלים הגיע לשיא כל הזמנים עם כ-35 אלף צועדים.
ואולם, התפאורה לא עומדת לעולם לבדה. היקף הסיקור התקשורתי העצום של המצעדים הוא תוצאה של מהלכי יח"צ מקדימים, או מינוף אירועים אקטואלים לטובת פרסום. מהלך אחד כזה - שנגע באיומים שהגיעו מאלמוני אל אנשי הבית הפתוח בירושלים שהפיקו את המצעד ותלונה שהוגשה במשטרה - סוקר בהרחבה במהדורות החדשות ובעיתונות הכתובה. מדובר היה במעין "אירוע מתגלגל" שכלל את סיקור האיומים, מעצר החשוד ואז דיווחים על איומים נוספים שהתקבלו.
מהלך יח"צ נוסף היה המכתב שנשלח לראש הממשלה מטעם הבית הפתוח בירושלים, ובו דרישה להרחיק את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ממצעד הגאווה, היות וזה אחראי מתוקף תפקידו על שלומם של הצועדים ובעברו התבטא בתוקף והפגין נגד קיומו של המצעד. המכתב יצא לדרך בפרסום ראשון שהוענק לכתבת ענבר טויזר בחדשות 12 במהדורת סוף השבוע כשבוע לפני המצעד. פרסום המכתב הביא לשיח בלתי פוסק על המצעד במהלך השבוע לפני קיומו, מדי ערב בזווית מעט שונה, במהדורות החדשות בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט ובפרינט.
בין שתי ערים
יש להבין כי קיים הבדל ברוחם של שני המצעדים: המצעד בירושלים נחשב לאירוע מחאתי והפגנה, גם מבחינת המשטרה, כאשר במצעד נראים מדי שנה עשרות אלפי אנשים מרקעים ומגזרים שונים, עם שלטים ודגלים, ובלבוש "מלא". המצעד בירושלים זוכה מדי שנה לקריאות נגד פומביות, איומים ומושך אליו תשומת לב רבה מצד אנשי דת, רבנים, ומתנגדים, מה שמביא גם לשיח תקשורתי בארץ ובעולם.
לעומת זאת, המצעד בתל אביב, הינו אירוע "קרנבלי", הכולל מוסיקה, משאיות, רקדנים ומאות אלפי צועדים, וגם לא מעט תיירים מרחבי העולם. כמות המשתתפים במצעד בתל אביב תמיד גבוהה יותר משמעותית מבירושלים. בשנים האחרונות המצעד בירושלים מתקיים לפני המצעד בתל אביב, זאת כחלק מהסכמה משותפת של ארגוני הקהילה הגאה.
אנשי התקשורת והיח"צ למצעד הגאווה בירושלים (אילון יחיאל) ובתל אביב (דוברות עיריית תל-אביב-יפו ומשרד היח"צ Jwpr של יוני וולף ואור ניר), הכירו את הסנטימנט הזה היטב ומינפו אותו לטובת האירועים.
באופן טבעי ובצל הסכנות והאיומים, המצעד בירושלים משך כאמור את עיקר האש, אלא שתזמון המצעד בתל אביב זכה אף הוא לסיקור משמעותי, כשהדגשים היו דווקא על נושאים הפקתיים: מי צפוי לצעוד במצעד, מי יופיע על הבמה והשינוי במבנה המצעד שהשנה התפצל לשני אירועים, המצעד בחמישי והבמה המרכזית ביום שישי. גם ביום המצעד בתל אביב קיבל המצעד סיקור רחב בכל כלי התקשורת.
"הציבור בישראל תומך בזכויות הקהילה הגאה"
יונתן ולפר, יו"ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות אמר: "החשיפה חסרת התקדים של מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים משקפת את ההשפעה הרחבה של המצעד. עבורנו, כל כתבה, ראיון ברדיו או אייטם בטלוויזיה הם הזדמנות להגיע, גם אם רק דרך המסך, לכל בן או בת נוער בישראל, שמסיבות חברתיות לא היו יכולים להצטרף ולצעוד עמנו, אך התחזקו מהידיעה שהם לא לבד בעולם. כמו כן, החשיפה הרחבה של המצעד היא הוכחה נוספת לכך שהציבור בישראל מתעניין ותומך בזכויות הקהילה הגאה, והבין שהמצעד השנה, ובטח לאור האווירה הציבורית כיום, היה החשוב מאי פעם".
הילה פאר יו"ר האגודה למען הלהט"ב: "העלייה בסיקור התקשורתי בחודש הגאווה השנה בו נערכים למעלה מ-100 אירועי גאווה היא משמעותית במיוחד בשנה בה הקהילה הגאה נאבקת על לא רק על הזכויות שהיא טרם השיגה אלא גם על אלו שכבר הושגו. הסיקור התקשורתי הרחב בשנה בה השיח האנטי להט"בי תופס תאוצה וקולות הקיצוניים מתגברים בתוך הכנסת ומחלחלים לרחוב מוכיח שהמאבק הגאה הוא יותר מתמיד המאבק הגדול והמוביל בישראל ואי אפשר להתעלם ממנו, במיוחד בשל העובדה שהוא תומן בתוכו ערכים של שוויון, דמוקרטיה וסובלנות שמשותפים לרוב מוחלט של הישראלים והישראליות".