בערוץ 14 פנו ביממה האחרונה לרשות לתחרות בבקשה לפתוח בבדיקה על "תיאום חרם" בין החברות שהצהירו על הקפאת הפרסום בו. בערוץ אומרים כי החברות שטראוס ישראל, דלק מוטורס, אבן קיסר - עשו זאת בתיאום שאיננו חוקי.
במכתב שנשלח באמצעות עורך הדין דנינו שי לרשות, בערוץ מבקשים לפתוח בחקירה, זאת לאחר "החשיפה של תכתובות הווצאפ של בכירי המשק" במהדורה המרכזית של הערוץ. בכתבה שפורסמה על מסך הערוץ נחשפו תכתובות בקבוצת וואצאפ של בכירים במגזר העסקי במסגרת המחאה נגד ההפיכה המשטרית. על פי הכתבה, התיאום נעשה בקבוצת הווצאפ שנקראת "פורום העסקים" וחברים בה מאות ראשי החברות והמוסדות הפיננסיים הגדולים במשק, כאשר את החרם מובילה חברת שטראוס, שכידוע, מחזיקה מניות בערוץ רשת 13.
כאן המקום לציין שהשימוש שעושה ערוץ 14 במסך הטלוויזיה, או כאשר בכירים בו מנהלים מאבק כנגד מפרסמים, אף הוא תקדים בעייתי וספק אם לגיטימי; לא ממש מקובל שעיתונאים ואנשי תקשורת מנהלים קמפיין מסחרי (לפחות בגלוי). לפחות למראית עין, לרוב נשמרת ההפרדה בין המחלקה המסחרית לתוכן.
כזכור, לפני כן, השבוע, בערוץ ניסו לבלום את החרם גם באופן ישיר באמצעות מכתב להנהלת שטראוס בו נטענה טענה אחרת - "לאפליה בררנית והתנהלות לא חוקית", תוך הישענות על היות שטראוס הינה חברה ציבורית במסגרתה "למנהלי החברה והדירקטורים אסור ליישם את עמדתם הפוליטיתה האישית תוך שימוש במשאבי החברה".
בערוץ מזכירים גם את "ניגוד העניינים" לכאורה בהיות שטראוס מחזיקה מניות מיעוט (5.5%) ברשת 13 - מתחרה ישירה של ערוץ 14. טיעון דומה נשמע מאחורי הקלעים בערוץ ביתר שאת גם בנוגע לקשת 12, המוחזקת עלי ידי משפחת ורטהיים השולטת גם בקוקה קולה ובבנק מזרחי טפחות. במקרה זה, כבר לא מדובר במניות מיעוט אלא בשליטה מלאה.
כך או כך, בערוץ אומרים כי תכליתו של המכתב היא להציף בפני רשות התחרות את "התיאום הפסול והבלתי חוקי" בין בכירי המשק העסקי, בבחינת "אם כך נעשה בריש גלי - מה עוד נעשה במחשכים?".
"נרסק אותם מהצד של הכלכלה"
עוד מוסיפים בערוץ כי "מטרת החרם הכלכלי-פרסומי מנוגדת לערכי היסוד של הדמוקרטיה, שכן היא חותרת להשליט דעה פוליטית מסוימת על ערוץ טלוויזיה, תוך שימוש בכוח ההון", אלא שגם טענה זו משונה שכן המחרימים מצהירים בגלוי כי הם עושים זאת משום שהערוץ פוגע, לתפיסתם, בדמוקרטיה.
בערוץ מצרפים למכתב דוגמאות למה שהם מגדירים כ"תיאום החרם" על ערוץ 14: חי גאליס מנכ"ל "ביג" כותב ומתייג את שי באב"ד (מנכ"ל שטראוס): "כל הכבוד (@שי באב"ד) חזק ואמץ. אסור לשים שקל בערוץ הנוראי הזה שמרעיל את מדינת ישראל. את קהל היעד אפשר למצוא במדיות אחרות. אסור לשים להם אגורה שחוקה"; איתן בר זאב יו"ר ביג: "שי אתה לא לבד. מאמין שאיש מחברי הפורום לא ישים שקל בערוץ המזוהם הזה. חבורת מסיתים שיומם יגיע"; אורי קרן שותף ומנהל בית השקעות MORE : "חשוב מאוד לפנות ליתר המפרסמים בערוץ 14 - פניה לאבן קיסר הניבה את התגובה הבאה - בשלב זה, לאור האמירות בעניין שחרור רוצחו של רוה"מ יצחק רבין ז"ל, ששודרו בערוץ, החברה עצרה את הפרסום בערוץ 14 וכעת בוחנת את צעדיה; אייל ולדמן מייסד מלאנוקס: "צריכים שגם הבנקים יפסיקו את הפירסום ב14, אם הם יכולים"; חי גאליס: "כל מי שבפורום כדאי שיביע עמדה דומה. נרסק אותם מהצד של הכלכלה או שהאוליגרך של ביבי יממן את הרעל הזה בעצמו".
בערוץ מדגישים במכתב לרשות לתחרות גם את התנערותם המהירה מדבריו של פאנליסט הערוץ ארי שמאי בתוכנית הפטריוטים - על פניו, האירוע מחולל החרם - כשהודיעו מיידית כי לא יופיע עוד בערוץ 14. "משכך, הניסיון להדביק את הדברים שאמר ארי שמאי על דעתו ובשידור חי לערוץ 14 כולו, הינו מעשה ציני שמשקף מניע פוליטי להשתקת ערוץ 14 או להכתבת תוכן עיתונאי באמצעות כוח הממון. עוד יצויין כי אמירות לא פחות חמורות שנאמרו בערוצי הטלוויזיה האחרים לא גררו תגובה דומה של ראשי החברות הגדולות, ולמעשה לא גררו תגובה כלל", כותבים בערוץ.
"שיקול הדעת המסחרי הוא לגיטימי"
עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", העוסקת בין השאר ברגולציית תקשורת ודיני תחרות, מנסה להסביר מה עומד מאחורי הפניה לרשות התחרות במקרה הזה. לדבריו, "למרות התלונה הכללית על חרם מפרסמים, נדמה שהתלונה לא מכוונת נגד המפרסמים ככלל, אלא רק לגבי חלקם ובעיקר שטראוס שיש לה לכאורה אינטרס בשוק הפרסום כבעלת מניות מיעוט ברשת. הטענה היא ששטראוס מנצלת את כוחה בשוק הפרסום באמצעות הנעת החרם, כדי לתאם מהלך שיסיט תקציבי פרסום לטובת גוף שהיא אחד מהבעלים שלו". מן מזכיר טענות שעסקו במרד מודעות בעבר ותקפו אותו מזוויות שונות. מדובר בפסיקה של בית המשפט העליון מלפני כעשור בעניין חרם מודעות בעקבות תביעה שהוגשה נגד סלקום, מעריב ודנקנר- ונדחתה.
נזכיר: התביעה הוגשה נגד מפרסמים מקבוצת IDB, בטענה שהם עשו שימוש בתקציבי הפרסום שלהם כדי להטיל חרם מודעות על עיתונים מקבוצת "הארץ". במסגרת התביעה עלתה השאלה מהו חרם מודעות והאם השימוש בו הוא פסול או לגיטימי. עוד עלתה בה השאלה האם השימוש בכלי הנשק של חרם מודעות, על ידי מפרסם, כנגד כלי תקשורת, הוא ניסיון לפגוע בעצמאות ובאי התלות של העיתון והעיתונאי, האם הוא יכול להשפיע על אופן הסיקור, ולפגוע ביכולתה של התקשורת לקיים את האתיקה המקצועית שלה עצמה.
"לחרם מודעות של גוף מסחרי אפקט מצנן וחמור על התקשורת כולה", כתב אז ד"ר יובל קרניאל בחוות דעת שהוגשה לבית המשפט במסגרת תביעה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר נגד דנקנר וחברות מקבוצת הענק הממונפת בה שלט.
פסק הדין של העליון באותה תביעה קבע כי שיקול הדעת המסחרי הוא לגיטימי, גם כשהוא מוביל למעשה לפרקטיקה המונעת משיקולי רווח והשפעה כלכלית ויש בו כדי לפגוע בחופש ביטוי או ביכולתו של הציבור לקבל מידע שיש בו חשיבות ציבורית.
מכה קלה בכנף
בתוך כך, בערוץ פועלים גם בזירות נוספות, לא רק משפטיות. עשרות רבנים מהציונות הדתית פרסמו ביממה האחרונה מכתב הקורא לציבור שלא לרכוש מוצרים של חברת שטראוס ושל חברות נוספות שמחרימות את ערוץ 14.
בין החותמים על המכתב: הרב אלי סדן, הרב שמואל אליהו, הרב דוד פנדל, הרב דוד חי הכהן, הרב יהושוע ויצמן ועוד. יוזם המכתב הוא הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר הגדולה ביותר בישראל.
כאן חשוב להבין נקודה בסיסית: מפרסמים אמנם קונים נקודות רייטינג אבל תכנון פריסת המדיה של המפרסם (הלקוח) נעשה ע"פ קהלי יעד. 14 מאופיין בקהל גברי ומבוגר יחסית (קהלי "אפסקייל" לא נחשבים לליבת הצופים בערוץ), כך שהטענה שפרט לפגיעה ב 14 שטראוס פוגעת בעצמה בעצם החשיפה לחרם נגדי חסרת קשר למציאות.
בהקשר זה אומר כתב ותיק המכסה את תחום הפרסום שנים ארוכות: "צריך להריע לשטראוס בעיקר על האומץ התקשורתי. בניגוד לאנג'ל, שטראוס היא חברה שהמוצרים שלה נמצאים בכל בית והרווח שלה מגיע בעיקר ממוצרי הפרימיום. גם אם יחרימו אותה מגזרים מסויימים, זו מכה קלה בכנף עבור חברה בסדר גודל כזה. יחד עם זאת, עצם הנכונות לנקוט עמדה ברורה בנושאים שנויים במחלוקת היא דבר מוערך ולא ברור מאליו. קוראים לזה מנהיגות עסקית".