צוות מיוחד של מועצת העיתונות יבדוק את "משמעויות פרשת 'אישתון'"

מועצת העיתונות תקים צוות מיוחד לבדיקת המשמעויות של "פרשת אישתון", הבלוגר האנונימי שפרסם מסמכים פנימיים של מחלקת נפגעים בצה"ל במסגרת תחקיר על היקף ההתאבדויות בצבא. בעקבות תלונות שהגישו למצ"ח משפחות ששמות יקיריהן ונסיבות מותם פורסמו אצלו בבלוג, הוא נחקר מספר פעמים על ידי הצבא והמשטרה. מועצת העיתונות התכנסה בשבוע שעבר, לבקשת ארגון העיתונאים, ודנה בפרשה.

הבלוגר עצמו, המקפיד לשמור על אנונימיות, בחר שלא להגיע לדיון אודותיו ולא נענה להזמנת מועצת העיתונות בנושא. יחד עם זאת, נציג ארגון העיתונאים עמד עימו בקשר באמצעות צ'אט במהלך חלק מהדיון והעביר אליו שאלות שהופנו אליו על ידי אנשי המועצה. לשאלה העיקרית, האם הוא עצמו מעוניין בהגנת מועצת העיתונות במסגרת החקירה המתנהלת נגדו - הא השיב בשלילה.

כיוון ש"אישתון" בחר שלא להיעזר במועצה וכיוון שכפי שמסתמן לא יוגש נגדו כתב אישום בגין התחקיר שפרסם - בחרה המועצה לבחון את הפרשה במובן הרחב שלה. "זו סוגיה שיושבת על הקצה של הסוגיות העיתונאיות בעידן הדיגיטלי", אומר מזכ"ל מועצת העיתונות, אריק בכר. "היא מעלה שאלות עקרוניות, כגון האם אדם שאיננו עיתונאי במקצועו זכאי להגנת המועצה והאם פרקטיקה עיתונאית יכולה בכלל להתבצע בעילום שם". בשאלות אלה ידון הצוות המיוחד שתקים המועצה.

נציג ארגון העיתונאים בדיון, יאיר טרצ'יצקי, מוסיף: "לנוכח הריבוי באנשים שעושים פרקטיקה עיתונאית, ולאו דווקא בכלי תקשורת ממוסדים או לאורך זמן, עולה הצורך להתייחס למשמעויות הרחבות של הפרשה", הוא אומר. העיקרון המנחה את הארגון בסוגיה הזו הוא זה שיש צורך להגן על הפרקטיקה העיתונאית עצמה - גם אם היא לא מתבצעת דווקא על ידי עיתונאי.

מועצת העיתונות אינה הגוף הראשון שנדרש לשאלת העבודה העיתונאית על ידי בלוגרים או אנשים אחרים שאינם חלק מהעיתונות הממוסדת. לפני שנה הוגשו ללשכת העיתונות הממשלתית מסקנות ועדה מיוחדת שדנה בשאלה האם להעניק לבלוגרים תעודות עיתונאי, ותחת אילו קריטריונים. המלצותיה היו חיוביות, והיא הסירה מגבלות שהיו עד כה כגון היקפי תפוצה או דרישה להיות מועסק במשרה מלאה בגוף תקשורת.