לאחר שאמש, בחר מו"ל מעריב שלמה בן צבי לשרטט לראשונה בקולו הוא את קווי המתאר שלטענתו הובילו למשבר במעריב, היום הוא פונה לעתיד, ומסמן את "ישראל היום" כיריבו המרכזי. בפאנל הכלכלי של ?ועידת מעורבים? שהתקיים היום (שישי) באילת, פרט בן צבי את חזונו לעיתון והציג את תוכניתו ושאיפותיו.
בן צבי נשאל כיצד ניתן לשרוד בתקופה של משבר מתמשך בהכנסות מפרסום. ?לומדים קודם לחיות עם מה שיש, לומדים להרוויח מהקיים עכשיו בלי געגוע למה שהיה?, אמר. ?עיתונים יצטרכו לעבור הרזייה של הדגשת התוכן הייחודי שלהם. מי שחושב שהוא יכול עדיין להשקיע בבית דפוס שהוציא מאות אלפי עותקים ביום ומערך הפצה שישרת מנויים - יפסיד הרבה מאוד כסף. הראשון שעבר בכורח הנסיבות את התהליך הקשה הזה היה מעריב. אחרי דנקנר היו לו חובות וכיום הוא העיתון היחיד שאין עליו חובות. אנחנו מתאימים את העלויות למה שיש. עיתון רווחי זה עיתון חופשי והחופש זה בנשמת חייה בשל כל עיתון?.
בן צבי התייחס לקהל קוראי העיתון, ואמר: ?מעריב החל עכשיו לשנות את הראש: בסופי שבוע אנחנו לא פונים רק לבני 52. אנחנו פונים כרגע לכל המשפחה. אנחנו כבר נותנים 'גלובס' לאבא, לכל אמא את 'את', 'מעריב לילדים' לכל הילדים. עיתון משפחתי שכולם יקראו, שכל אחד ימצא משהו, דבר שהוא רוצה לקרוא ואז יתן לך את הדבר הכי יקר שלו הזמן שלו. מעריב זה עיתון שלא מזלזל בבני ה60 + שלו".
"לא הלכתי לאוניברסיטה כדי להיות כלב של מישהו?
בן צבי התייחס גם למתחרה "ישראל היום". "כולם רגילים לחינם. אני הבאתי את החינם ארצה (הכוונה היא ל"ישראלי" אשר היה בבעלותו ד. ו). אבל העיתונים בעולם מתחלקים יותר ויותר לשתי קבוצות. יש את עיתוני האיכות, הקבוצה הכחולה (ראו גרף בתמונה מצ"ב ד. ו), והקבוצה האדומה שמחפשים תפוצה וקהל, ודוחפת להם מוצר בכל פינת רחוב. ביזנס בו אחד רודף אחרי השני. יש קבוצה אחרת, שבאנגליה וארה"ב כבר זוכה לרווח. קבוצת עיתוני האיכות שנותנים דבר שלא ניתן למצוא בעיתון חינם: עומק, פרשנות, רקע וחזון שלא תמצא בעיתון שמחולק חינם".
?אומרים לנו שהעיתונות זה כלב השמירה של הדמוקרטיה, אני לא הלכתי לאוניברסיטה כדי להיות כלב של מישהו?, הוסיף. ?אני שואל את העורכים שלנו מה החזון של העיתונים, מי צריך היום עיתונות בדפוס. אני מדבר על הצורך החברתי שלהם. ובכל העולם שואלים את שאלה הזו. ואני כיהודי מאמין, אני מאמין שאנחנו חייבים לנסות, ליצור פתרונות לכולם בכל תחום".
בהמשך, התייחס בן צבי גם לאספקט הרוחני בחזונו. "חסרים לנו אנשים שיש להם את הפנאי לחשוב, לחלום להיות בעלי חזון. אם אתה עיתונאי מחובתך לחשוב על המחר. לא לחשוב מה היה אתמול והבוקר או לפני שעה אלא מכיוון שלך יש את הפנאי יש לך את האפשרות לחלום על חזון טוב יותר וחברה שחולמת על חזון טוב יותר היא חברה יהודית יותר. חברה יהודית היא חברה שלא מפסיקה לשאוף להיות חלק מחברה צודקת יותר. רוצה צדק ועוד צדק ואף פעם לא מסתפקת עם מה שיש".
בשלב זה בחר בן צבי להתייחס לראש הממשלה נתניהו. "הוא מדבר על כך שצריכה להיות מדינת היהודים. יהודי של מי? של הדתיים חרדים חילונים מסורתיים? של מי? איזה חברה יהודית? מה יכול להיות מכנה משותף לכולנו ואני אומר לכם את השאיפה הזאת בין היתר אנחנו כעיתונאים יכולים למלא כי אנחנו מביאים את המכנה המשותף של הרצון השאיפה לחברה שיש בה יותר צדק. הקב"ה בחר באברהם בגלל שהוא ראה בו את בניו ללכת אחריו ולחפש דרך של צדק ומשפט. אסור לחפש את הדרך לצדקה ומשפט. זהו תפקידו של עיתונאי שלנו יש את רוחב הדעת הפתיחות ולהגיב למה שקרה עם מבט קדימה. לכן החברה הישראלית כל כך צריכה אותנו עיתונאי הדפוס. לכן צריך עיתונאים, עיתונים בריאים ולכן צריכים את מעריב כמה שיותר וכמה שיותר מוצלח".