שערוריית "הכפר": לא לשבץ עבריין לשעבר בתוכניות ריאליטי

"מאות אנשים כתבו בימים האחרונים תגובות וביקורות זועמות במקומות שונים באינטרנט נגד 'הכפר' וערוץ 10 אחרי ה'גילוי' שאחד המשתתפים, דודי דגמי, הענק המקועקע הורשע בעבר בעבירת מין וקיבל חצי שנה עבודות שרות. חברים יקרים: בעם ישראל יש חזקים וחלשים, עברינים וצדיקים, בטלנים וחרוצים, צפונבונים ודרומיים, טובים ורעים, אשכנזים וספרדים, יפים ומכוערים. מורשעים וכאלה בעלי גליון הרשעות חלק. אנחנו ליהקנו לתוכנית משפחות מכל שכבות האוכלוסיה, חתך של עם ישראל....זו התוכנית שלנו. זה הראי של עם ישראל. מתאים לכם תראו, רוצים להתחסד - אל תיראו".

ומנגד, דוד אברהם טוען שהדרישה לא לשבץ עבריין לשעבר בתוכנית היא לא פחות מהתחסדות

כך, במילים אלה, ישירות וחמות כיאה לאיש ישיר וחם, פונה בוקי נאה בפייסבוק לצופי הריאליטי החדש "הכפר", ובעצם מסכם את התורה כולה: במדינת ישראל של היום יש "מורשעים" וכאלה בעלי גליון הרשעות "חלק". בדיוק כפי שיש "אשכנזים" ו"ספרדים", או "יפים" ו"מכוערים". בקיצור 50:50, יש ויש. יש אנשים שמשלמים מיסים – אבל יש גם כאלה שלא. יש אנשים ששומרים על החוק – אבל יש כאלה שמשתינים עליו מהמקפצה. יש כאלה שרואים ילדה בת 14 וחושבים לעצמם "היי, זאת ילדה בת 14. אסור לגעת". ויש כאלה שבועלים אותה ועוד קוראים לזה "בהסכמה".

אל לכם להתייהר על המגזר הדפוק של העבריינים, ואל לכם להפלות את אחיכם מהמגזר הפדופילי המקופח. נידוי אנסים הוא ניתוץ המראה שלפניכם, אחיי היקרים. מגיע להם גם. יותר מדי שנים הם אכלו את השקרים של המגזר הטהרני שלקח לעצמו את הכל: ג'ובים, ועמדות, ושררה ותוכניות טלויזיה – בעוד שהם, העבריינים, נשארו בקושי עם שרה אנג'ל ו"בין הסורגים". הגיע הזמן למהפכה.

ההתייחסות הזאת לעבריינות – ועוד עבריינות מין – כאיזה סטטוס מולד, כמו "ספרדי" מול "אשכנזי" או "בלונדיני" מול "שחור תלתלים" היא בעצם חשיבה מהפכנית חדשה. בוקי נאה הוא רוזה פרקס של המדוכאים/ אומללים (כלומר אנסים) והוא מפנה עבורם את המקום באוטובוס. כי בדרך לוגאס עוצרים בחתונה, ובדרך לכלא, (או חזרה ממנו) עוצרים ב"כפר". ואם כבר דיגמי – למה לא חגי עמיר? הוא די פנוי עכשיו. אם כבר חתך, אז למה לא טרוריסט? למה לא רוצח? מה, הם לא חלק מה"מראה"? הרי כבר יש לנו שפע של סתומות, מקועקעים, כוניפות, ערסים, ועכשיו גם פדופיל. למה לא ללכת על ייצוג מלא של ה"חברה"?

אפשר היה לצפות מערוץ שנצרב בפרשת עמנואל רוזן כאשר העלים עין מטענות מושתקות על הטרדות מיניות (לכאורה), ובפרשת שרון גל כאשר העלים עין במשך שנים מטענות על התנהגות בלתי-הולמת (לכאורה), שיחשוב פעמיים אם לשבץ בתוכנית "ריאליטי" עבריין מין מורשע (ולא לכאורה). אמת, לכל אחד מגיע צ'אנס נוסף בחיים, וגם עבריין זכאי להשתקם: לעבוד, להשתכר לפרנסתו, להקים משפחה, להצליח. השאלה היא אם קלונו אינו ששונו במקרה הזה. אני חושד שחשיפת ההרשעה של דיגמי (וזו התרחשה די מוקדם לפי עדות המעורבים) – לא רק שלא הזיקה לו במיוחד בדרך ל"כפר", היא אפילו העלתה אותו על אוטובוס אקספרס להפקה.

המפיקים ודאי אמרו לעצמם: "או, הנה סיפור": ענק מקועקע שהוא בעצם אנס מקועקע. מעין גוליית מודרני. והיחצנים ודאי אמרו לעצמם: "או, הנה דרך לקושש מעט ענין בעוד תוכנית חבוטה". והיועצים המשפטיים מיהרו לשלוף איזה פסק דין ישן שאומר שזה בסדר. ובאמת, הכל בסדר. הכל חוקי לגמרי. אפילו הרשות השניה לא התעוררה מהשלאף שלה.

אז נכון, יש איזו אמא קרציה של ילדה קרציה שאנסו אותה וביטנה מתהפכת בקירבה כשהופכים את רוצח נפש בתה לגיבור. נכון, יש כמה ארגוני נשים שמקרקרות להן בצד. קוראים לזה "פרסומת חינם". ובינינו, תקציב לפרסום נגמר מזמן. עצומה נגד דיגמי היא כבר בגדר תוכן-שיווקי בונוס.

בארה"ב – המופקרת, הפרוצה, נטולת הרגולציה, אבירת השוק החופשי, נביאת ההזדמנויות השניות ושאר ירקות – התברר לאחרונה שמגישת תוכנית טלויזיה פופולרית השתמשה במילת הגנאי לשחורים "ניגר". היא לא השתמשה במילה בשידור – זה היה לפני עשרות שנים, כשעוד היתה בחורה נבערת מהדרום. בינתיים הפכה לכוכבת טלויזיה, אחת שמייצגת את "המראה" של אמריקה: דרומית עסיסית וקולית שמבשלת בשידור חי אוכל משגע ומלקקת שוקולד ממצחם של האורחים.

היא הודתה ב"תקרית" באומץ וביושר, והתנצלה עליה בפומבי. היא ניסתה לעשות הפרדה בין אז להיום, וניסתה לשכנע שלמדה את הלקח. זה לא עזר לה: רשת הטלויזיה ויתרה על שירותיה. ככה, במקום. כן, בדרך איבדו פרסום, רייטינג וכוכבת פופולרית, אבל הרויחו את שמם הטוב בחזרה. הם נקטו בצעד הנכון ביותר. אצלנו תמיד נוקטים בצעד המשתלם ביותר. לכן אל תתפלאו אם יום אחד תיראו את דיגמי (שודאי יהפוך למיני-סלב בתקופה הקרובה) מוביל תוכנית תרבות בשם "עכבר הכפר מגיע לעיר", מראיין ילדות (בבגדי ים) מאחורי האולפן השקוף, או מי יודע, אולי אפילו מגיש את החדשות.

מערוץ 10 נמסר בתגובה: "שאלת ההשתתפות בתוכניות טלוויזיה של גברים ונשים שביצעו עבירה ושילמו חובם לחברה היא שאלה שאיתה מתמודדים ערוצי הטלוויזיה בישראל בשנים האחרונות. בשלב בו נודע לנו על העניין באשר למשתתף התוכנית הכפר, החלטנו לקיים את רוח פסק הדין של השופט במקרה משנת 2001. בנימוקיו הדגיש השופט את השינוי שחולל המשתתף בחייו וכפי שפורסם כתב: ?מאז התרחק הנאשם מהחברה השולית, השתלב במסגרת תעסוקתית מסודרת ביחד עם אביו, התחתן והקים משפחה?. על פי הפרסומים השופט גזר עונש של שישה חודשי עבודות שירות. אחרי שחלפו חמש שנים מאז שילם את חובו לחברה, בהתחשב בחרטה שהוא מביע, ובדברי השופט, אנו סבורים כי יש לאפשר את שיקומו של אדם ואת השתלבותו בחברה".