שוקן מגיב למסיבת ההון-עיתון: ההשוואה בין נבזלין לדנקנר - מגונה ושקרית

לפני מספר חודשים החליט ליאוניד נבזלין לציין עשור לעלייתו לישראל ביום עיון על חופש הביטוי שערך במלון ישרוטל כרמים ואליו הזמין נשים וגברים רבים, עיתונאיות ועיתונאים מכלי תקשורת שונים בישראל, כולל גם את מנכ?ל וואלה, ומי שעומד בראש המערכת העיתונאית והעסקית שלה, אילן ישועה.

בארוע הזה, ובהשתתפותם של אנשי תקשורת רבים בו לא היה כל פגם, כשם שלא היה כל פגם בהשתתפות של אנשי תקשורת רבים, כולל עורך הארץ ועורך דהמרקר, באירוע שערך ליאוניד נבזלין בביתו, לכבוד ההוצאה לאור של הירחון ?ליברל? שבבעלותו.

זו הכתבה אליה מגיב שוקן: רני רהב, אוליגרך ועורך עיתון יחד על שפת בריכה: זו לא התחלה של בדיחה

וכך תקפו ב"דה מרקר": שרת משפטים, עבריין צמרת וטייקון חשוד בפלילים מגיעים לרדינג 3: התחלה של בדיחה על חשבונכם

עורך וכתב וואלה! ברנז'ה דוד ורטהיים ודוד אברהם התנפלו על האירוע הזה כמוצאי שלל רב, וכדוגמה מובהקת לקשר פסול הון-שלטון-עיתון, וטענו כי בעוד שדהמרקר גינה את השתתפות שרת המשפטים ציפי לבני בחגיגת יום הולדתו של שר המדע יעקב פרי, אשר השתתפו בה גם דני דנקנר שהורשע בפלילים (בינתיים הורשע פעם נוספת) ובן דודו, נוחי דנקנר, אשר הפרקליטות הודיעה כי תגיש כנגדו כתב אישום, על המסיבה אצל נבזלין הוא לא יכתוב, ועורכו אף השתתף בה, למרות שנבזלין הורשע בשני משפטים פליליים ברוסיה.

ההשוואה שעשו היא מגונה ושקרית. ליאוניד נבזלין הורשע ברוסיה על סמך ראיות שהיו גם הבסיס לבקשתה של רוסיה מישראל להסגירו אליה. פרקליטות המדינה קבעה שבראיות שבידי רוסיה אין בסיס לכתב אישום ולהסגרה. נמצא מי שעתר לבג?צ נגד החלטת הפרקליטות, אך בג?צ דווקא אישר את החלטת הפרקליטות כנכונה: לא נמצא בראיות הרוסיות כנגד ליאוניד נבזלין בסיס לכתב אישום, וממילא גם לא להסגרתו לרוסיה.

רוסיה: 7 שנות מאסר נגזרו על איל ההון ליאוניד נבזלין

עם קצת עבודה עיתונאית היו גם כתבי ?וואלה? מגיעים למסקנה שמערכת המשפט הרוסית בתקופת פוטין אינה שונה בהרבה ממה שהיתה בתקופת סטאלין, ושלא יכולה להיות כל גזרה שווה בין הרשעה בבתי המשפט שם להרשעה בבית משפט ישראלי. להשוואה שעשו בין הרשעת נבזלין ברוסיה לבין הרשעת דנקנר בישראל לא היה מקום.

הניסיון של כתבי וואלה! לתייג את האירוע שליאוניד נבזלין ערך בביתו ביום שישי לכבוד ההוצאה לאור של הירחון ?ליברל? כאירוע של הון-שלטון-עיתון, ואת ליאונד נבזלין כטייקון כמו שנוחי דנקנר היה לפני שנתיים שלוש, מעיד שהם לא מבינים על מה מדובר. נוחי דנקנר היה איש עסקים מרכזי במשק עם אינטרסים עצומים בענפי משק רבים. הקשר בינו לבין העיתונות היה דוגמא לבעייתיות של קשרים בין הון לעיתון. לנוחי היה חשוב שבן דודו ימשיך לכהן כיו?ר בנק הפועלים כי זה הקנה לו השפעה ומידע על הנעשה בבנק. היה לו חשוב שלא תהיה רפורמה בסלולר והכנסות ?סלקום? שבבעלותו לא תפגענה, והיה לו חשוב שהממשלה לא תכיר בקיומה של בעיית ריכוזיות במשק, כי אידיבי שבבעלותו היתה דוגמא קיצונית לריכוזיות שלילית.

נוחי דנקנר היה גם אחד המפרסמים החשובים במשק, וכך נוצר הקשר הפסול בין הון לעיתון. העיתונים (למעט הארץ דהמרקר) קיבלו פרסום רב, ונמנעו לפגוע באינטרסים של נוחי, למרות שהפגיעה בהם היתה אינטרס ציבורי מובהק. הם העדיפו לפגוע באינטרס הציבור. רק הארץ ודהמרקר כתבו בעקביות בעד סילוקו של דני דנקנר מבנק הפועלים, בעד הרפורמה בסלולר ובעד פירוק הריכוזיות, ובאופן לא מפתיע אידיבי החרימה אותם בפרסום במשך חמש שנים. בניגוד לנוחי של לפני כמה שנים, ליאוניד נבזלין הוא אמנם איש עשיר, אך עד היום לא נודע על אינטרסים מהותיים (למעט האחזקה, 20%, ב?הארץ?), כלכליים או אחרים, שיש לו בישראל. פעילותו בישראל בעיקרה פילנתרופית.

בניגוד לרושם שכתבי ?וואלה? ניסו ליצור אין כל פגם במפגש עיתונאים ועורכים עם רני רהב. הם ממילא מדברים איתו על בסיס יומי במסגרת עבודתם כעיתונאים ועבודתו כאיש יחסי הציבור של לקוחותיו.

מובן שאין בעיה בכך שאלוף בן וסמי פרץ נפגשים עם ליאוניד נבזלין או מתארחים בביתו. הוא בעל מניות ודירקטור ב?הארץ? והם נפגשו ונפגשים איתו גם במסגרת עבודתם בעיתון. גם אין בעיה בכך שעיתונאים נפגשים בביתו של נבזלין עם אנשי עסקים או פוליטיקאים. גם איתם הם בקשר עבודה תדיר.