"זו חקירה פוליטית. למה שאשתף פעולה עם המשטרה"

"אני רוצה להתחיל במחאה. כעיתונאי שמסקר דברים אולי פחות פופולריים או כפי שנקרא אצלכם 'פחות סקסיים' - מעולם לא הזמנת אותי לדבר. לא כאן ולא ברדיו. רק כשאני הופך לסנסציה או אטרקציה מתוקשרת, אתה מזמין אותי לאולפן". כך אומר, וכנראה מרגיש, איש התקשורת ישראל פריי, שנעצר ונחקר לפני כחודש וחצי בחשד להסתה לטרור והסתה לאלימות, זאת לאחר שסירב חמש פעמים להגיע לתחנת המשטרה.

התלונות נגד פריי הוגשו בעקבות ציוץ שלו שהתייחס לפיגוע בשועפאט שבו נרצחה הלוחמת נועה לזר, ובו כתב כי "פגיעה בכוחות ביטחון אינה טרור", וציוץ נוסף שבו שיבח פלסטיני שנתפס בידי שוטרים ביפו כשברשותו מטען חבלה ונשק. פריי כינה את המחבל שתכנן לפגוע בחיילים "גיבור" והוסיף כי "חיפש מטרות לגיטימיות ונמנע מפגיעה בחפים מפשע".

פריי התיישב לשיחה בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות. על הפרק: למה בעצם לא התייצב למעצר, התרגיל המשטרתי שעשו לו בדרך אליו, האיומים שקיבל - בחודשים האחרונים ובזמן הקורונה - על חייו ויחסו של המגזר החרדי לבג"ץ.

חלק קטן מהשיחה מובא כאן בכתבה. האזינו או צפו בשיחה המלאה.

מקבל את הביקורת. עכשיו תורי. אתה חוזר בך? היית משנה משהו בניסוח של הציוץ ההוא בו קראת למחבל גיבור?

"לא רק שאני לא מתחרט, אני גאה במה שכתבתי. אני ביצעתי אבחנה בין פגיעה בחיילים לבין פגיעה בחפים מפשע". מי שכועס על הציוץ, שקשה לו איתי, זה לא באמת כי התוכן הוא בעייתי. לכל אדם ברור שיש הבדל בין פגיעה בחפים מפשע לפגיעה בחיילים. הבעיה שלו היא האזכור של הא-סימטריה שיש ביננו לבין הפלסטינים. הקפנו אותם בגדרות, דברור, השתקה של המצפון, חוסר ידע והתעלמות. כל מה שמציף את העובדות - שיש כאן שני עמים - אחד עליון שולט, ומתחתיו מדוכא, מעורר זעם".

ובכל זאת, ישנה תחושה שאתה נהנה לשים אצבע בעין.

"כולם נמצאים ברשתות כדי לגרור תשומת לב. אנחנו רוצים שהסיפורים שלנו יצופו והרעיונות ינכחו בשיח. כשישראל כהן (כתב חרדי ד.ו.) מציץ על קידוש השם, אף אחד לא שואל אותו אם הוא עושה את זה בשביל לייקים. רק כשזה לא אהוד אתה נחשב לפרובוקטור. זו לא פרובוקציה".

אתה חושב שמגיעה מדליה למישהו שיצא למשימת הרג?

"הציוץ שיבח בנאדם על הימנעות מרצח חפים מפשע. ברגע זה יכלו להיות מתחת לאדמה ילדה, אמא - והמחבל הזה, למרות הכול, ביצע את האבחנה.

"אתה יודע כמה פלסטינים עברו בבתי הכלא הישראלי? 800 אלף, שזה אומר 20% מכל אוכלוסיית הגברים. השיח שלנו מתנהל במצע כל כך מנותק. אין לנו מושג מה זה להיות פלסטיני. אן לנו מושג איך החיים שלנם נראים, כשלוקחים לך עוד פיסת מעבר, עוד דיכוי. אנחנו יושבים פה רגל על רגל ומטיפים להם איך להתנהג. זה לא משהו אבסטרקטי. זה דיכוי אקטיבי. מי אנחנו בכלל שניתן להם ציונים".

גם חיילים הם חפים מפשע.

"אתה מנסה להגן לעצמך ועל הצופה הממוצע שלך כדי להגיד את המילה האחרונה, ולספר לעצמך שהכול בסדר. אני מבין את הכאב ואת המעורבות העמוקה שיש לכל אחד גם מהצופות והצופים. כולנו מגויסים לזה באיזושהי צורה. כשאדם מושקע במשהו קשה לו לקבל משהו שיפגום בסיפור כי הוא מושקע בזה. אני לא מזלזל בקושי הזה. שים לב, כשרוסיה פולשת לאוקראינה או כשבחורות נורות באיראן על ידי הממשל ברור לנו מי העריץ ומי הקורבן. רק במקרה שלנו קשה לנו להסתכל במראה".

אז למה לא התייצבת לחקירה? נתת להם מתנה חינם.

"כל מי שנטפל לעניין הטכני הזה, גם אם הוא 'בעדי' - אני לא צריך אותו. מוותר. עצם החקירה היא דבר לא לגיטימי. למה שאני אשתף פעולה עם משטרה שהבוס הישיר שלה הוא איתמר בן גביר".

ספר לי איך היה המעצר.

"המעצר עצמו היה כואב. במיוחד כשאזקו אותי. אבל שאר החקירה התנהלה בסדר, ניסיתי לשכנע את השוטרים לעבור לצד שלי ואולי הצלחתי עם אחד מהם".

מה שואלים בחקירה כזו?

"שואלים שאלות טכניות, כמה עוקבים יש לך וכיוצ'. אני שמרתי על זכות השתיקה. זו חקירה פוליטית. אנחנו במסגרת של סכסוך לאומי, והחקירה לא נועדה לשום דבר אחד מלבד להשתיק ולהפחיד את הקול שלי. זה מצטרף לרופא שפוטר בגלל מקרתיזם ועוד דברים שאנחנו רואים. אני לא המטרה. ישראל פריי הוא לא כזה מעניין. המטרה שלהם היא הפלסטינים. בדרך מכסחים את כל מי שמפריע.
"אתה צריך להבין, אנשים מאוימים. אקטיביסטים, עיתונאים, סתם אנשים. העובדה שעל כל הופעה של מישהו משמאל או התבטאות יש כל הזמן את ניסיונות ההפחדה האלו, זה עובד. אנחנו לא יכולים לתת לזה להתקיים".

מי יממן לך את ההגנה המשפטית? ממה בעצם אתה מתקיים?

"מאד קשה לי. עכשיו כשפוטרתי זה יותר קשה. אם יגישו כתב אישום נראה מה נעשה".

התוודעת לציבור כשהפכת ל'ילד הרע' של הקורונה, כשקיבלת איומים מתוך המגזר החרדי בגלל שדיווחת על הפרות. מתי הרגשת יותר מאוים, אז או עכשיו.

"שאלה טובה. קשה לזכור את רמת הפחד לפי זמנים. בגדול, כמות האיומים היא על בסיס הכאוס והפחד שיש ברחובות. כשיש פיגועים זה הופך להיות יותר מסוכן".

התחלת את דרכך ב"רדיו קול חי", ובהמשך עברת לרשת "קו עיתונות דתית" - ופוטרת לאחר ציוץ בגנות רבנים שהגנו על מתנחלים פורעים. בין השאר כינית אותם "חלאות". בהמשך עברת לערוץ דמוקרTV - אולי הקצה השמאלי ביותר של התקשורת הליברלית - וגם משם פוטרת. ההרגשה היא שאתה נבנה מהסערות האלו.

"דוד, אתה מנסה להפוך אותי לקוריוז, ואתה יודע מה יפה? זה לא אכפת לי. אני לא פה כדי להוכיח לך שאני איש מדהים או שיש לי קריירה מפוארת. אני לא רוצה להיות פה. אני פה כי אני רוצה להביע את הרעיונות שלי. אני חושב שאני בנאדם ישר. לא דחוף לי להגן על זה. הבעיה היא לא בי. זה שבאקלים שלנו כל כך קשה לתת דיאגנוזה על המציאות, אומרת עלינו".