פחות משנתיים חלפו מאז נחשפה בוואלה! ברנז'ה כוונתו של שר הביטחון לשעבר בני גנץ למנות את מי שהייתה עד אז מנהלת מחלקת החדשות של כלכליסט, גלית אלטשטיין, לממלאת מקום מפקד גל"צ. פחות משנתיים בהן הוכח הקושי העצום בלנהל בשנת 2023 תחנת רדיו ציבורית הכפופה לדרג הפוליטי, אחרי שנים ארוכות תחת מעורבות הולכת וגדלה של הממשלה, וחרב סגירה שמונפת תמידית מעל ראשה.
נזכיר: אחרי שנכנס לתפקידו, אז בימי הממשלה הפריטטית עם נתניהו, תכנן גנץ (כמו רבים מקודמיו), לסגור את התחנה הצבאית או לפחות להוציאה מידי הצבא ומשרד הביטחון. אלא שמהר מאד הבין (כמו קודמיו), שהדבר ייתקל בהתנגדות - והחליט לוותר. בפועל, מינויה של אלשטיין, ללא ועדת איתור, הפך לקבוע - עד שגנץ נדחק לפינה משפטית, ונאלץ להורות על הקמת ועדת איתור מקצועית למפקד קבע.
ועדת האיתור, כזכור, בחרה פה אחד במנכ"ל רדיו 103 אור צלקובניק לתפקיד, אך חזרתו של נתניהו למשרד ראש בממשלה טרף את הקלפים על ידי מינוי מפוקפק של מ"מ המקורב לשלטון. העניין מבורר בימים אלה בבג"צ.
אלטשטיין התיישבה לשיחה ראשונה מאז פרישתה - ולמעשה בכלל - בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות. על הפרק: ההחלטה לבצע סדרת שינויים אסטרטגיים שנתפסו כפוליטיים, הביקורת שהופנתה נגדה על ידי תומכי נתניהו, רשת ב' ששגברה על התחנה בניהולה ורדיו 103 שנושפת בעורפה. וגם, למה אין יותר נשים בתפקידי ניהול בכירים בתקשורת ואיך זה קשור ליחס שמקבלת היועמ"שית גלי בהרב מיארה.
חלק מהשיחה מובא כאן בכתבה. האזינו לשיחה המלאה.
כשמונית לפני שנתיים, הטיעון היה: גנץ רוצה את אנשי שלומו.
"יש לי הרבה מה לומר על זה. הנושא של סגירת גלי צה"ל שעמד באותה תקופה על הפרק ירד מהפרק עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, ואני אומרת את זה בגלל הקישור הזה שעשית ושרבים ניסו לעשות בשעתו. היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט פרסם חוות דעת שאמר שסגירת התחנה לא יכולה להיעשות בהחלטה של שר הביטחון, אלא של החלטת ממשלה לכל פחות, ושדרך המלך תהיה בכלל דרך חקיקה בכנסת. לדבר הזה לא הייתה היתכנות בכנסת הקודמת, ולכן כל הנושא ירד מהפרק עוד לפני שאני נכנסתי לתפקיד, וכשנכנסתי הוא כבר לא היה על הפרק.
"הזכרת את המונח איש שלומו. אני לא איש שלומו של אף פוליטיקאי. אני עיתונאית 25 שנה. יש לי ברזומה 12 שנים של ניהול גם בגל"צ וגם מחוצה לה, וזו חוץ מהשנה וחצי בה פיקדתי על התחנה.
"רוב חיי הבוגרים שירתתי ועבדתי בגלי צה"ל, ניהלתי מחלקת חדשות והייתי עורכת ומגישה ועשיתי סדרה אינסופית של תפקידים על רצפת הייצור. אני חושבת שהייתי מינוי די טבעי לתפקיד הזה. כשמסתכלים על ההגדרה המילונית של 'מינוי פוליטי', זה בדרך כלל מישהו שמתמנה בגלל שיוך מפלגתי או זיהוי פוליטי. זה קשרים ולא כישורים. במקרה שלי זה היה נטו כישורים ואפס קשרים".
מוזר לדבר על אפס קשרים בזמן שמקורבו של גנץ, לשעבר מפקד גלי צה"ל אבי בניהו, היה זה שהביא אותך לתפקיד.
"אני אתקן: מי שהביא אותי היה אני והניסיון המקצועי שלי".
אז בואי נעזוב את הרשמים ונדבר על מעשים. בתקופה קצרה של כמה חודשים הדחת את מקורבו של נתניהו איש התקשורת יעקב ברדוגו, החלפת את מנהל מחלקת החדשות אמיר איבגי והזזת מתפקידו את מגיש הבוקר ישי שנרב - אף הוא איש ימין. את מבינה שקשה להגיע למסקנה אחרת.
"אני רוצה לעלות איתך קומה למעלה", אומרת אלטשטיין ויותר מרומזת למצב בה הותירו אותה קודמיה (שמעון אלקבץ וירון דקל ד.ו), אחרי שנים ארוכות של פוליטיזציה ומינוי מגישים שנויים במחלוקת.
כשנכנסתי לתחנה כממלאת מקום, מיפיתי לעצמי בשלב ראשון שורה לא קצרה של אתגרים ומורכבויות לנושאים שבעיני נזקקו לטיפול דחוף. זיהיתי שיש לא מעט חורים בשדרת הפיקוד וההנהלה של גל"צ, זיהיתי פערים בכמות ובאיכות - בדגש על עיתונאים, וגם תהליכים פנים ארגוניים נוספים שצריך היה לעשות. ומתוך כל אלו התחלתי ליצור פעולות שנגזרו מתוך הדבר הזה. אפשר להכפיף אותם בכפיפה אחת, אבל זה פשוט יהיה לא נכון, כי כל אחד מהם מגיע מסיבה אחרת".
ועדיין - ישנו העניין של הנראות. את ממלאת מקום, ותוך תקופה קצרה עושה שינויים מרחיקי לכת.
"המונח הזה של ממלאת מקום קצת מתעתע. זה לא שהמפקד הלך למכולת ואני מחליפה אותו עד שיחזור. אני הייתי מפקדת גלי צה"ל במינוי זמני, ולכן עשיתי את כל הפעולות שחשבתי שנחוצות - א' - כי היה לי לזה מנדט, וב' - כי אני חושבת שאם לא הייתי מבצעת הייתי חוטאת לתפקידי. אף אחד מהמתחרים לא יושב ומחכה עד שימצאו מפקד קבוע לתחנה".
על משהו מהדברים האלה דיברת עם גנץ כשהוא מינה אותך?
"חד משמעית לא".
גם לא על הבנה כללית ש"יש לנקות את התחנה מתועמלנים" כמו ברדוגו?
"חד משמעית לא, ואני רוצה רגע להתעכב על זה, כי אתה מזכיר אותו שוב ושוב. אני לא חשבתי ולא חושבת שזה נכון שפובליציסט יגיש מהדורת חדשות מרכזית, וזה גם לא קיים בשום כלי תקשורת אחר. ולכן אני הזזתי את ברדוגו מיומן הערב והצעתי לו להמשיך להגיש את התוכנית שהוא מגיש שנים רבות בשישי בבוקר, ובמקביל להשתלב ברצועות פובליציסטיות נוספות. התגובה שלו למהלך הייתה התפטרות בשידור חי, תוך שהוא מפר הנחיה מאד ברורה שלי - לא לחטוף את המיקרופון הציבורי לטובת מאבקים מקצועיים או מאבקים אישיים".
ומה קרה עם ישי שנרב?
"ברצועת הבוקר של גל"צ קראו שני דברים. בבוקר היו שתי רצועות - ב-8 וב-9. צריך להבין: ברגע שאתה מייצר ברדיו רצועות של שעה אתה מכפיל את הצורך בכוח אדם - בעורכים, מפיקים ומגישים - וזה דבר שהוא מאד לא נכון במערכת שהיא רזה כמו גל"צ. החשיבה הייתה של התייעלות שלא תיפגע בתוכן השידורי.
"דבר שני, מול גל"צ בשעות האלה עלו רצועות מאד חזקות בשנים האחרונות, וצריך לומר את זה, ולכן, כשרזי ברקאי החליט לפרוש אחרי 27 שנים - אני חשבתי שנכון להקים רצועת בוקר אחת מרכזית שתשודר מ-8-10 ואני חושבת שדי הצלחתי במשימה הזאת".
ואיבגי?
"קודם כל, אמיר איבגי הוא עיתונאי ראוי ומוערך ומוכשר. הוא ביצע שני תפקידים שכל אחד יותר תובעני ממשנהו. הראשון זה מנהל מחלקת החדשות בגל"צ - שזו עבודה ב-400% משרה שיש לה היבטים של פיקוד ישיר, עריכת על ועוד אלף דברים שקשורים לאדמיניסטרציה. והתפקיד של מגיש רצועת חדשות יומית - שגם הוא תפקיד מאד תובעני. ולכן אני החלטתי שהוא יישאר באחד התפקידים האלו, ולניהול מחלקת החדשות הבאתי מישהו אחר (אילן ליאור ד.ו.) במשרה מלאה".
דברים שקודמים לרייטינג
צריך להודות ביושר: האם בעיניך יומן הערב עם ירון וילנסקי נמצא בשיח הציבורי כפי שהיה כשהגיש אותו ברדוגו?
"אני אשתף אותך במחשבה מאד ברורה שלי על שידור ציבורי, ובמקרה של גל"צ גם תחנה צבאית. תראה, רייטינג בשידור ציבורי הוא לא חזות הכול. ברור שאנחנו רוצים להיות מואזנים ורלוונטיים ואני אשקר אם אגיד שלא. אבל לפני זה יש קריטריונים מקצועיים. יש נושא של א'-ב' של עבודה עיתונאית, של חוקים ושל כללי אתיקה של עיתונות, וזה קודם לרייטינג".
אם ברדוגו לא עמד בכל אלה - למה הצעתם לו להמשיך לשדר בשישי?
"כי זו משבצת פובליציסטית. ושם יש יותר מקום להבעת עמדה ודעה אישית. יש בגלי צה"ל משבצת פובליציסטית שנקראת 'המילה האחרונה', וגם 'מחשבות בע"מ', אגב. אני מעולם לא הגבלתי אף אחד במשבצות האלה. מעולם לא אמרתי לאף אחד מה להגיד וכל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה - ובתנאי שהאמירות יתבססו על עובדות ולא על פייק ניוז".
עכשיו כשהשותף שלו להגשה ברדיו גלי ישראל (זקן ד.ו) החליף אותך, את חושבת שהוא יחזור?
"אין לי מושג, לא יודעת לענות לך על זה".
דיברת עם גנץ מאז שהתברר לך שצלקובניק נבחר? הבעת את אכזבתך?
"בקיץ האחרון פנו אלי וביקשו שאשאר בתפקיד עוד חצי שנה, מכיוון שהייתה חוות דעת של היועמ"ש שלא ניתן למנות מפקד בתקופת בחירות. התקופה הזו הסתיימה. אני לא נוהגת להתייחס להחלטות או לתהליך המינוי בכלל".
השתמטות? "חלק מקמפיין ההכפשה"
מה לגבי השירות הצבאי שלך. חטפת על זה לא מעט. תעשי לי סדר.
"אני פיקדתי בשנה וחצי האחרונות על יחידה צבאית כאזרחית עובדת צה"ל בתקן של סגן אלוף. קודם לכם ניהלתי כמנהלת חדשות והמשמעות של זה היא שפיקדתי על מאות חיילים במצטבר. הפטור שניתן לי מצה"ל היה על פי חוק, והיה ידוע לכל מערכות הצבא בכל השלבים לכל אורך הדרך, וכל ניסיון להציג את דברים אחרת היה חלק מקמפיין הכפשה בגלל החלטות מקצועיות שקיבלתי".
מי עומד מאחורי הקמפיין הזה?
"עינייך הרואות".
אז בואי נדבר ברמה העקרונית. לדעתך ראוי שמישהי שלא עשתה צבא תפקד על חיילים ביחידה צבאית?
"אני אחזור על מה שאמרתי לך: אני משנת 1998 בתחנה, ניהלתי ופיקדתי על מאות חיילים וכל הפרטים היו ידועים, וזאת התשובה שלי".
עד כמה גלי צהל של פוסט תקופת דקל-אלקבץ דומה לתחנה שבה התחלת את דרכך?
"תראה, ההבדלים הם לא רק בתחנה, אלא בכלל בשוק התקשורת. אבל יש דברים שלא השתנו, וגם בתוך הפרספקטיבה הזאת, אני חושבת שדווקא הכוח של גלי צה"ל היה ונשאר בלעשות עבודה מאד מקצועית, והיום יש בזה בידול מתחנות אחרות.
"לגל"צ יש מערכת חדשות, וזה נכס. נכס מאד יקר ומזללת מזומנים בלתי פוסקת. המערכת הזאת משרתת את המאזינים, והיא מביאה להם סיפורים ותחקירים וחושפת ומבקרת, והנכס הזה צריך להמשיך להתקיים. זה הנשק של גל"צ מול התמורות בעולם התקשורת וגם מול איומי סגירה. בסופו של דבר אם אתה לא בא עם עמוד השידרה המקצועי זה מהר מאד יכול להפוך לתחנה פוליטית, או רדיו צעקות, או טוויטר רדיופוני - וזה לא המנדט של גלי צה"ל".
אגב פוליטיקה, בתגובה לציוץ בנושא, מחליפך רמז בטוויטר שהוא תומך במהפכה המשפטית, את רואה בזה פוטנציאל לעתיד לקרות?
"תראה, מפקדי גל"צ לדורותיהם מונו ע"י שר הביטחון, האם כולם היו מינוים פוליטיים? לא. בשלב מסוים זה עבר לוועדת איתור, שזה מנגנון יותר טוב - אבל בסוף השר הוא הגורם הממנה. אני חושבת שצריך מנגנון שיקבע את הקריטריונים למיפוי ואיתור מפקד וגם יבטיח שהמינוי יהיה מקצועי. אולי בדומה למה שעשו בתאגיד, שחלק מהמעבר מרשות השידור לתאגיד ניסו לבצר את העצמאות שלו. זה לא מושלם אבל לשם צריך לחתור. לגלי צה"ל מגיע מפקד או מפקדת קבועים, בעיקר כדי שהוא יוכל לעשות תהליכים סדורים וארוכי טווח כמו שכל ארגון צריך לעשות".
בשנתיים האחרונות המשיך התהליך בו רשת ב' התחזקה לעומתכם, ו-103 הפכה לשחקן אסטרטגי של ממש שנושף בעורף התחנה. איפה את לוקחת אחריות על זה?
"בסקר האחרון שהתפרסם, ששיקף לא מעט שינויים שעשינו, דווקא הייתה התחזקות של גל"צ, אחרי תקופה ארוכה. גם ב-8 וגם ביומן הערב. בתשע שעות שמודד הסקר הייתה עלייה, גם בהאזנה המצטברת. ובכלל, שינויים בהאזנה הם תהליכים של שנים, צריך לקוות שמה שראינו בסקר האחרון יהפוך להיות מגמה".
"אף פעם לא שאלתי אף עיתונאי במי הוא תומך"
אחד ההישגים בהם מתגאה אלטשטיין נוגע להתאמה שביצעה התחנה בתקופתה לעידן הדיגיטל - התאמה שהבשילה בשבועות האחרונים בדמות השקת יישומון חדש וידידותי; אך לא פחות - להפנמה של הביקורת שהוטחה בשנים האחרונות בתחנה בשורה של תחקרים שחשפו סביבת עבודה בעייתית, בלשון המעטה. "חשוב להבין, היה אצלנו תהליך מאד משמעותי של חיזוק שדרת הניהול והפיקוד לתפקידים שלא היו מאוישים כשאני נכנסתי לתפקיד. גם על רצפת הייצור מאד חיזקנו את עמוד השדרה המקצועי. בשנתיים האחרונות הייתה צמיחה בכמות כוח האדם בתחנה, בלי לפרוץ את מסגרת התקציב.
"עשינו מהפכה בנכסי הדיגיטל של התחנה, שדרגנו את האפליקציה - גם בהיבטים הטכניים וגם ברמת חווית המשתמש הממשקית. יצאנו לדרך עם שיפוץ היסטורי באולפנים של גל"צ שנועד להתאים אותם למהפכת הדיגיטל. כל התהליכים האלו שמתכתבים עם סביבת שירות נעימה ובטוחה".
את רואה את המפץ של ערוץ 14, ומול את המתחרים שמבדלים את עצמם על בסיס של "עיתונות חופשית" וסנטימנט אנטי-הפיכה. את חושבת שיש מקום לגל"צ בעולם שבו כל שבט יושב סביב המהדורה שלו?
"התשובה היא כן. אני אף פעם לא שאלתי אף עיתונאי מה הוא חושב או במי הוא תומך או מה הוא הצביע בבחירות. יש בגל"צ אנשים שאני עובדת איתם שני עשורים במצטבר ואין לי מושג מה עמדתם. המבחן הוא מבחן עיתונאי, יש מבחנים שכלי תקשורת פרטית יכול להרשות לעצמו, וכלי ציבורי לא יכול להרשות לעצמו. והיום זה דווקא יתרון, כי זה סוג של בידול".
למה אין נשים בתפקידי ניהול בתקשורת, ואיך את מסבירה שרק בעיתונות הכלכלית ממנה את מגיעה, נשים מכהנות בתפקיד עורכת ראשית. גם בגל"צ את היית המפקדת הראשונה וגם מנהלת החדשות הראשונה.
"יש את העניין של הקושי להגיע לעמדות כוח, ועכשיו יש גם תופעה שנשים שנמצאות בעמדות מפתח מותקפות".
את רומזת ליועמ"שית גלי ביהרה מיארה.
"גם, כן. מציירים אותן כמריונטות או פקידות או מזכירות - של גבר (פוליטיקאי) זה או אחר. זו בושה וחרפה בעיניי ואומר הרבה מאד על מי שמשתמשים במינוחים האלה ומדברים בטרמינולוגיה הזאת".