מדור שבועי בוואלה! ברנז'ה: ההיסטוריון וחוקר התקשורת ד"ר רפי מן חוזר לכותרות עיתוני העבר, ומגלה שלא הכל היה בהכרח יותר טוב.
סגירת העיתונים: טעם הקורא וחשבונות הגזברים
חגים בעיתונות: בלי סלבריטאים ומבצעים
מגששים באפילה: מי קורא אותנו?
זו לא היתה שעה קלה לבכירי מםא"י, כשנאלצו ללכת באמצע 1961 שוב לבחירות, רק שנתיים אחרי שניצחו במערכה הקודמת. "פרשת לבון" טלטלה את מפלגת השלטון, שנקרעה בין הצמרת הוותיקה לבין ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון ותומכיו, בהם בלטו "צעירי מפא"י" ו"הביטחוניסטים" משה דיין ושמעון פרס. בסערת "הפרשה" התפטר בן-גוריון, וכל הניסיונות להרכיב מחדש ממשלה עלו בתוהו. הציבור נקרא להתייצב שוב בקלפיות, מפא"י איחדה את שורותיה לשעה קלה נגד יריביה מהמפלגות האחרות.
בראשית יולי 1961, כחודש וחצי לפני הבחירות, התבשרו תושבי ישראל על פריצת דרך טכנולוגית-ביטחונית: ישראל שיגרה לחלל את הטיל שביט 2. עורכי העיתונים הוזעקו לפנות בוקר ללשכתו של סגן שר הביטחון פרס, שם שמעו על השיגור. הם קיבלו לפרסום תצלום שבו נראו בן-גוריון ופרס ליד הטיל.
ב"טור השביעי" ב"דבר" בחר נתן אלתרמן לקשר את הטיל עם משפט אייכמן שהתנהל באותם ימים בבית העם בירושלים. "זינוקו של שביט 2 אל מעל לחומות המצור והאיומים אשר בהם מוקפת כברת ארץ יהודית זו הוא זינוק הנושא עימו לאזור כולו עדות על עוצמת החיות הנפלאה הגנוזה בעם הנצור הזה", כתב.
אבל האופוזיציה האשימה את ראש הממשלה שמדובר היה בתרגיל בחירות, שנועד לדחוק מן הכותרות את חילופי ההאשמות השקים בעניין פרשת לבון. ב"מעריב", שתמך בגלוי במתנגדיו של בן-גוריון בפרשת לבון, מתח משה ז"ק ביקורת חריפה על הפרסום שליווה את שיגור הטיל ועל העיסוק הפומבי בענייני ביטחון אחרים. לדבריו, הקבוצה האחראית על ענייני הביטחון והחוץ של המדינה "רואה את עבודתה כשליחות משיחית, ומזהה את עצמה עם האינטרס של המדינה... כיוון שכך הם סבורים שהמטרה הקדושה מקדשת את כל אמצעי הפרסומת".
בוועדת החוץ והביטחון נדרש בן גוריון להסביר מדוע לא התייעץ עם הממשלה לפני שהחליט על השיגור, למה הוא ופרס התייצבו לצד הטיל לצילום במעילים צבאיים, ומדוע לא נשמר מסעו של שביט 2 בסוד. בן-גוריון הסביר שהגיע מידע שמצרים עומדת לשגר טיל, והיה צורך להקדים אותה. ובכלל, כך אמר, אין צורך לייחס לשביט 2 חשיבות רבה כל כך, שהרי מדובר לטיל מחקר מטאורולוגי בלבד.
אבל את ההקשר הפוליטי המובהק איש לא יכול היה להסתיר. בעצם, גם איש במפא"י לא ניסה לעשות זאת. ואם למישהו היה ספק בכך, הוא התפוגג ימים אחדים לפני הבחירות כאשר המפלגה פרסמה איור של טיל במודעת הבחירות שלה. "אל תשלח את קולך לחלל", נכתב בה. כשנמנו הקולות התברר כי כוחה של מפא"י נחלש, אך בן-גוריון עמד בראש הממשלה החדשה שהוקמה, ונותר בתפקידו עוד שנתיים.
ד"ר רפי מן הוא היסטוריון וחוקר תקשורת, חבר מערכת כתב העת העין השביעית
למדורו של רפי מן ב"עין השביעית"