"יכול להיות שאיילה חסון הייתה צריכה לתת לגאולה אבן להתבשל קצת במיץ של עצמה, ולקיים את הדיון על ההשעיה ביום א' הקרוב, כמו שנקבע מראש, ורק אז להודיע על החזרתה לעבודה, אבל לחסון יש לב טוב בכל מה שקשור לעמיתיה לעבודה. קשה לה לפגוע בהם", כך אומר לוואלה! ברנז'ה הפרשן הכלכלי הבכיר של "הארץ" ופרשן חדשות 2 לענייני כלכלה נחמיה שטרסלר.
איילה חסון לוואלה! ברנז'ה: "גאולה אבן יכולה לחזור לעבודתה"
לדבריו, "חסון, מנהלת חטיבת החדשות החדשה של הערוץ הראשון, צדקה פעמיים: בפעם הראשונה כאשר השעתה את אבן בגין הפרת הוראתה שלא לראיין אנשי ליכוד, ובשנייה כאשר החליטה במהירות להחזיר את אבן לעבודה, לאחר הודעת בעלה גדעון סער שהוא פורש מתפקיד שר הפנים ומהכנסת". את הדברים אומר שטרסלר בראיון לרגל הוצאת סיפרו החדש "ושלא יעבדו עליכם" (הוצאת כנרת-זמורה-ביתן).
ההודעה המשמחת של השבוע
שטרסלר, כאמור, מרוצה מהאירועים האחרונים בשדה הפוליטי-תקשורתי. לדבריו, "בכל מקרה, ההודעה של סער על פרישה מהפוליטיקה, היא ההודעה המשמחת של השבוע, לכל מי שתל-אביב חופשית וחילונית יקרה לליבו. סער, שהפך לאחרונה שומר שבת', החליט להתעלל בתל-אביבים, ולכפות את התנהגותו החדשה עליהם. לכן לא אישר את חוקי העזר שיזם חולדאי. סער רוצה להביא לסגירת המרכולים מתוך כוונה להביא לסגירת המרכולים והפיצוציות בתל אביב בשבתות וחגים, וכך להפוך אותה לסניף של בני ברק. עכשיו, כאשר ימונה שר פנים חדש, יש סיכוי טוב שהגזרה הרעה הזו תוסר".
אם כבר רשות השידור, בוא נדבר על האגרה שבוטלה, עכשיו התשלום יכנס לספר התקציב, אז בכלל הפוליטיקאים הם אלו שיהיו עם היד על הכיס.
"מדובר בארגון שהלך והסתאב. מאות אנשים קיבלו משכורת למרות שלא עשו כלום ועבדו בשביל פוליטיקאים. נושא האגרה הוא שולי. ארדן היה צריך גם מחיאות כפיים, אז במקום מכיס א' נשלם מכיס ב'. אבל אי אפשר להתעלם מכך שמדובר במהלך מאד אמיץ מצדו. זה היה סבל לעבוד שם עם הצלמים והטכנאים. לפעמים ברגעים קריטיים רצית לצלם והם אמרו שהם בהפסקה. דבר כזה אתה חושב יכל לקרות בערוץ 10 או 2?".
מחשבות שניות על קפיטליזם? לא כאן
מה הוביל אותך לכתוב את הספר? יש אלפי ספרי טיפים ועצות. למה עכשיו, למה אתה?
"אני כבר 30 שנה בתקשורת, ובמשך השנים התברר לי שכולם עובדים עלינו. הפוליטיקאים, החברות הגדולות, ההסתדרות, העיתונאים והירוקים, שקוראים לעצמם בטעות חברתיים. חשבתי שהגיע הזמן לנסח את זה ב-48 חוקים, על המציאות הישראלית או נכון יותר על הישראבלוף הישראלי. על איך ולמה אנחנו מרגישים פרייארים, ובצדק.
הבנתי שלקח לך הרבה זמן.
"כן, 6 שנים".
למעשה, מאז המשבר של 2008. עורר בך מחשבות שניות על הקפיטליזם?
"כן, הוא עשה גם לי איזה משהו, אבל אחר. המילה קפיטליזם היא מילת גנאי שהמציא קארל מרקס כאילו יושב לו מישהו שתומך בהון הגדול כדי לעשות כסף על חשבון העניים. אני תומך בכלכלת שוק, בכלכלה תחרותית, בכלכלה בלי מעורבות גדולה של הממשלה בה כל אחד יכול להגיע לעושר ואושר טובים יותר. בזה לא חל שום שינוי בעמדותיי. השיטה הזו לא חסינה ממשברים או חסרונות, אבל היא הטובה ביותר".
יש את מודל מדינת הרווחה, אתה יודע.
"אנחנו מדינת רווחה. תקציב החינוך גדול יותר מתקציב הצבא. יש לנו שירותי בריאות שבאים מהעולם ללמוד עליהם. להגיד שאנחנו סדום ועמורה זה מוגזם. לא צריך להפריז".
בוא נדבר על כת רולניק.
"אני לא מכיר את המושג".
מושג ברנז'אי. הכוונה היא לעיתונאים שעובדים בדה מרקר, שלרובם, כך נראה, יש עקרונות מאד ברורים ובעיקר אחידים בסיקור נגד טייקונים, שבירת המבנה הפירמדילי, אנטי ריכוזיות ועוד".
"אוקי. אני לא מרגיש חלק ממה שאתה מתאר".
השאלה היא, בסוף בסוף עם כל החשיבות של העיתונות הכלכלית, וההצלחה, נניח עם חוק הריכוזיות, בסוף רק נהיה יותר קשה לחיות כאן. רק יותר קשה לדוגמא לקנות דירה.
"ידידי, זאת בדיוק הנקודה, שהמצב כאן הוא בדיוק ההיפך. אנחנו לא בכלכלת שוק חופשי, וכל הרעות החולות שיש כאן הן בגלל השיטה ההפוכה. אנחנו המדינה היחידה עם שליטה מרכזית בקרקע. אנחנו וסין הקומוניסטית. יש כאן כספים אדירים שהמדינה רוצה לשלוט בהם. זה מה שמסביר לדוגמא, את מחירי הדירות. אני אומר דבר מאד פשוט: קחו מפתח גדול, ותסגרו את מנהל מקרקעי ישראל ותנו קרקע לכל דורש, ואז תראה איך מחירי הקרקע יורדים".
"כך גם במחירי המזון. יש לי פרק בספר שמדבר על 'חוק המחיר הכפול', שמדבר על המשק המתוכנן שלנו, בו קיימים מושגים ארכאיים כמו מחיר מטרה במוצרי החלב. אתה לא יכול שיהיה לך ענק כמו תנובה שישלוט בשוק. אין דבר כזה באירופה".
אבל החוק הזה בא לשמור על הרפתנים. על תוצרת הארץ.
"נכון. במחיר של חוסר תחרות. אם זה מקובל עליך, שלם שבעה שקלים על חלב, ותשתוק. אני אומר שאם נתח את המשק ונתייעל, המצב של כולם, גם של הרפתנים יהיה טוב יותר. בדיוק כמו שקרה בתעשייה, את הטי-שרט התחלנו לייצר בחו"ל וכאן פיתחנו תעשיית ביו-מדיה והיי טק משגשגת. האנשים שתומכים בשיטה הקיימת, כמו שלי יחימוביץ', הם לא באמת חברתיים, הם חברתיים מזויפים".
"התקשורת לא אומרת את האמת"
תקציב הביטחון, תן לי לנחש שאתה נגד הגדלתו.
"זה נכון, וזה קשור לחוק נוסף בספר שנקרא חוק צ'יץ' (שלמה להט, ראש עיריית תל אביב לשעבר ד.ו), שמדבר על זה שכנדרשים לקצץ בתקציב, צריך לקצץ במקום הכי כואב, בדיוק כמו שהוא עשה. הצבא למד את הפטנט, לספר על המקומות הרגישים. פעם זה היה איומים ממצרים, שיהאב 3 שמכוונים על תל אביב ומה לא. עכשיו מצרים וסוריה חלשות, אין לנו חזית מזרחית, ויש בכיות חדשות. לפני 'צוק איתן' הצבא בכה שאין לו כסף לאימונים. כלומר, יש לו כסף למשלחות לחו"ל, לפנסיות, לנקודות ספורט, לכל עודף כוח האדם במפקדות, לדרגות ותקנים בלי סוף. רק לאימונים חסר".
אז למה התקשורת משתפת עם זה פעולה? למה היא נאלמת דום? למה נניח, חדשות 2 בהן אתה עובד, פותחות מהדורה עם ההפחדות האלה?
"בשביל זה יש שם אותי".
וברצינות. האזרח פותח את העיתון ומגלה רק כמה יהיה נורא בלי חליפות רוח ומטוסים חדשים.
"כי התקשורת לא אומרת את האמת, בחלקה. זה הכי פופולארי. וחשוב להגיד שיש גם כתבי צבא וביטחון שלא אומרים את זה. הוויכוח על תקציב הביטחון לא הוכרע, אבל אם הצבא יקבל את מה שהוא רוצה לקבל, זה יהיה איום ונורא. צלצלו אלי מבית שמש. אלי שכותב לא מעט ביקורת על החרדים ושאלו אותי למה אני לא מדבר על ביטול התקציב למעונות יום. בסוף הם פונים אלי".
התשובה לסכיזופרניה: ליברליזם
לי לפחות נראה כמו סכיזופרניה: הימין הכלכלי במרקר מול השמאל המדיני של הארץ. איך זה בעצם מתיישב?
"יש כאן תשובה אחת ליברליזם. מה זה ליברל? אחד שמאמין בחירות של האדם, בחופש הביטוי, במעמד האיתן מול הרשויות, בכפייה נגד פתיחת מרכולים משלו ועוד. הרעיון של הכבוד לאדם הפרטי יחד עם מתן כבוד זהה לאדם השני שמעבר לגבול הוא החיבור. אם לי מגיע חופש ודגל ותנועה חופשית ונמל ותעשייה שלי בלי כובש, גם לו מגיע את זה. זה המכנה המשותף".
המבקרים שלכם אומרים שאתם עיתון לבן שמיועד למעמד הביניים ומעלה.
"זה בדיוק הפוך. אלה שאומרים את זה, אלו הם החברתיים המזויפים. ויש לי גם חוק כזה בספר חוק החברתיים המזויפים. הם כאילו חברתיים. הם מובילים לעוני ולמחסור. אנשים כמו שלי יחימוביץ' הם חסידים של לתת לאנשים דגים, אני חושב שצריך לתת להם חכות".
שוב יחימוביץ'. אתה לא סולח לה על הדיון ההוא בו סיפרה על "המשכורות השמנות" שלך.
"הייתה לי אז אפשרות לענות לה כגמולה, ובחרתי שלא, והאמת שקיבלתי על זה הרבה נקודות זכות מהציבור הרחב, ויש כאלה שאומרים, עם כל הצניעות, שזה מאד מאד פגע בה בבחירות הפנימיות מול הרצוג. אני לא מתיימר כמובן, אבל זה חשף בפני רבים את האופי האמתי שלה. אל תשכח שעבדנו הרבה יחד בחדשות 2, הגשנו יחד את פינת גילוי דעת. פתאום היא גלשה למקומות האלה. אני חושב שהיא הפסידה בזה המון".
"הייתה לי אז אפשרות לענות לה כגמולה, ובחרתי שלא". צפו בדיון:
דיברתם מאז?
"אנחנו לא מדברים בטלפון כחברים, אבל כשאנחנו מתראים אנחנו אומרים שלום. אבל שיהיה ברור, אני חושב שבוז'י הרצוג מנהיג פי מאה טוב למפלגת העבודה משלי יחימוביץ'. יש לו דגל מדיני, והוא מבין שלמפלגה שרוצה לחזור לשלטון צריכות להיות שתי רגליים. הוא מבין את הקשר בין שתי הרגליים האלה. בנוסף, הוא לא קיצוני כמו בהגישה הניאו סוציאליסטית המזויפת שהובילה יחימוביץ'".
כחלון גם חברתי. אתה בעדו?
"אלוהים יודע מה הוא רוצה באמת. האם הוא באמת יקים את המפלגה הזו? האם הוא רק מעלה את שווי מניותיו לקראת חזרה לליכוד? ובכלל, כולם חברתיים. בנט לא חברתי? לפיד חברתי, יחימוביץ' חברתית".
"יש הרבה אנשים שאין להם מנוי לעיתון וביטלו"
בוא ניגע במשבר התדמיתי שחוויתם בצוק איתן, שגרם גם לאובדן מינויים. לאחרונה הוזמנת להיות בנבחרת המשיבים בכנס חירום מיוחד לנוטשים אותו חשפנו בוואלה! ברנז'ה. מה תגיד לנוטשים?
"שאני חושב שהארץ הוא קול ליברלי ושפוי שנותן ביטוי למגוון דעות, גם בתחום הכלכלי וגם בתחום המדיני. אני לא כתבתי כמו גדעון, ואחרים כתבו אחרת, אבל זה מצוין שיש את גדעון לוי, זה חשוב מאד".
נוצרה התחושה שהמרקר בורח מהאש הזו שהארץ מעורר.
"אני הייתי עורך מדור כלכלי ב'הארץ' וגם אז לא כתבנו על הנושאים האלה. היו 16 עמודים ענקיים ולא כתבנו על פוליטיקה ומדינאות".
מה אתה חושב על ההתקפות שהיו על העיתון?
"אענה לך דווקא מנקודת המוצא הליברלית: לכאורה, כל אחד רשאי לעזוב את מה שהוא רוצה, אבל אז, אנשים הם בעצם רוצים לקבוע את הקו של העיתון, מה שלא יאפשר דעות אחרות. לכן הייתי מבקש מהם שיהיו סובלניים יותר ולא יתנו יד להיחלשותו של העיתון היחידי בישראל שהוא עיתון אמתי".
בכלל, זה נהיה ממש טרנד לספר לתקשורת שביטלת את המינוי - מעירית לינור ועד יוחנן דנינו.
"אנחנו אומרים הרבה בבדיחות שיש הרבה אנשים שאין להם מנוי לעיתון וביטלו. מי שלא רוצה, שלא יקרא".
"לא מאמין בפיתרון של ערוץ 10"
כפרשן כלכלי, אתה תומך בחוק הפיצול של ערוץ 2 שמוביל ארדן?
"כן. אני חושב שמדובר בחוק שיכול להזרים דם חדש לשוק ולעשות רק טוב. מה רע אם לציבור יהיו שלושה ערוצים שיתחרו ביניהם וירדפו אחריו (כולל ערוץ 1 ד. ו)? זה גם יהיה טוב לעיתונאים שיחזרו אחריהם. אני חושב שהמודל הזה הוא טוב".
לו אתה ורשבסקי (יוסי ורשסקי, בעברו מנכ"ל הארץ, וכיום מנכ"ל ערוץ 10), מה היית עושה. לא היית ממשיך בקו ערוץ החדשות הרזה שהוא מוביל?
"אני לא כל כך מאמין בפתרון הזה לצערי. אני חושב שגם העיתונאים עצמם לא ירצו לשדר חדשות בערוץ נישה. אתה הלא רוצה את כל הברודקאסט מריאליטי ועד תעודה. אני חושב שהשוק יכול להכיל שלושה ערוצים (קשת, רשת וערוץ 1 ד. ו), וזה יכול לעבוד".
בלי מושגים כמו "מדיניות מוניטרית" או "גירעון"
נחתום בספר: מי הקהל שלו בעצם?
"כל עם ישראל. אין שם מושגים כמו 'מדיניות מוניטרית' או 'גירעון', אלא הסברים ידידותיים על החיים האמיתיים שכל אחד יכול להפיק מהם תועלת. שמעת פעם על "חוק ה-20%" שלי?"
לא.
"בוא אסביר לך: פעם ביקרתי בנקאי בכיר שהרוויח את המשכורת הכי גבוהה במשק, 300 אלף שקל לחודש. שאלתי אותו 'מה אתה עושה עם זה?'. הוא הסביר לה כמה המעבידים שלו קמצנים, כמו נשארים לו פירורים, כמה הוא לא סוגר את החודש, ואיך הבית בסביון דורש ממנו המון כסף לתחזוקה. שאלתי אותו מה היה מספק אותו הוא אמר 'עוד 20%'. חזרתי למערכת, לאנשים שמרוויחים 10,000 שקל בעיתון הארץ. הם התחילו לקלל בערך באותו האופן, שאלתי אותם 'כמה חסר לכם?', אז הם אמרו - 20%'. אני מגיע הביתה, אשתי אומרת בדיוק אותו דבר".
זה החוק, אבל מה זה אומר?
"שמאחורי היצר הזה נמצא המנוע לכלכלה. הרצון לעשות עוד ולהשיג עוד. בלעדיו, היינו בסגנון של אפריקה, שם אתה רואה שאין את הדרייב הזה. זהו בעצם מנגנון פיתוח של העולם המערבי שהכניס לך לראש שאתה צריך עוד ועוד".
נו, וזה טוב?
"כמו כל דבר, יש בו כמובן גם חסרונות, אבל הוא טוב מאד. תחשוב שבלי זה עכשיו היינו מנהלים את השיחה הזו בבקתה בלי מזגן. איך ארוחות חינם בחיים. אתה יכול לחזור אחורנית, אבל אז תשלם את המחיר. תקנה במכולת חצי כיכר לחם ותיסע באופניים".