ג'ודית מילר החלה את הקריירה העיתונאית שלה ככתבת הניו יורק טיימס בוושינגטון. בשנות השמונים הייתה כתבת לענייני המזרח התיכון, והתגוררה בקהיר. ב-1990 סיקרה עבור העיתון את ההתפתחויות בעיראק ואת מלחמת המפרץ הראשונה. סדרת כתבות שהכינה על המלחמה הבינלאומית בטרור, זיכתה אותה בפרס פוליצר בשנת 2002.
מילר מילאה משימות מגוונות ופעמים מספר אף סיכנה את חייה, אבל המשימה הקשה ביותר שלה החלה ביולי 2005, כאשר חבר מושבעים אמריקאי החליט לשלוח אותה לבית-הסוהר.
כמה חודשים קודם לכן, חשפו מספר עיתונים בארה"ב את זהותה של סוכנת ה-CIA ולרי פליים. בעלה של פליים, דיפלומט בכיר, הביע התנגדות למלחמה בעיראק, וחשיפת שמה של אשתו על-ידי עיתונים ימניים נועדה "להעניש" אותו.
בעקבות זאת, נפתחה חקירה ממשלתית במטרה לגלות מי הדליף לתקשורת את זהות הסוכנת. במהלך החקירה התגלה כי המדליף פנה גם לג'ודית מילר. היא אמנם לא פרסמה כתבה בנושא, אבל הממשל דרש ממנה לגלות את זהותו של המדליף. כאשר סירבה לכך, קיבלה זימון לבית-המשפט.
מילר לא ויתרה וסירבה לחשוף את זהותו של המדליף. היא הורשעה בביזיון בית-המשפט, ונשלחה לארבעה חודשי מאסר. בנובמבר 2005, אחרי שחרורה מהכלא, היא פרשה מכתיבה בניו-יורק טיימס.
השבוע הגיעה מילר לביקור בישראל. ביום חמישי השתתפה בכנס על נשים ותקשורת, שנערך בחולון. "סירבתי לחשוף את המקור מתוך עמדה עקרונית, שעיתונאי מחויב לשמור על נאמנות למקורות שלו. היה קשה ללכת לכלא, זה מקום עצוב ולא נעים. אבל לא הייתה לי ברירה", סיפרה מילר לקהל בכנס.
בשנתיים האחרונות מילר נוסעת ברחבי ארה"ב, ומדברת בפני קהלים שונים על חופש העיתונות. זו גם הסיבה שהגיעה לישראל. לדבריה, "אני רוצה להעביר מסר לא רק לאמריקאים, אלא לאזרחים בכל המדינות הדמוקרטיות. ללא עיתונות חופשית, הדמוקרטיה לא תתקיים".
מאסרה של מילר עורר סערה בארה"ב. במדינה בה הזכות לחופש ביטוי מעוגנת בסעיף הראשון בחוקה, רבים ראו בכך חציית קו אדום. אלא שגם לאחר פרשת מילר, המשיכו להתרחש בארה"ב מקרים של פגיעה בחופש העיתונות.
"עיתונאי אינו ספק ידיעות של השלטון"
עיתונאית אמריקאית נוספת שעמדה בפני סכנת כליאה היא שרה אולסון. ביולי 2006 ראיינה אולסון קצין בצבא האמריקאי, שהודיע כי יסרב לשרת בעירק. בינואר השנה, כאשר החל משפטו של הקצין, היא זומנה להעיד בפני בית-המשפט על הדברים שנאמרו בראיון.
אולסון הודיעה כי אין בכוונתה להגיע לדיון. "אני עובדת בשביל הציבור, לא בשביל ממשל בוש. עיתונאי אינו ספק ידיעות של השלטון", הצהירה. התביעה הודיעה כי אם אולסון לא תגיע לדיון, היא תמצא את עצמה על ספסל הנאשמים.
בעקבות לחץ ציבורי ממושך, החליטה בסופו של דבר התביעה לבטל את זימונה של אולסון לבית המשפט. "זה היה ניצחון אדיר לחופש העיתונות", אמרה אולסון השבוע, בשיחה טלפונית עם וואלה!. לדבריה, "אחרי תקופה ארוכה של התנהגות בריונית מצד הממשל, הצלחנו להציב להם גבולות".
בנאום שנשאה בחולון הזכירה ג'ודית מילר כי עיתונאי אמריקאי נוסף נמצא בימים אלה בבית-הסוהר. ג'וש וולף, עיתונאי אינטרנט, סירב להעביר לבית-המשפט תמונות שצילם בהפגנה נגד המלחמה בעיראק. הוא נשלח לחצי-שנה בבית-הסוהר.
אולסון טוענת כי הפגיעה בחופש העיתונות היא מאפיין ברור של ממשל בוש. "הנשיא בוש", היא אומרת בכעס, "יצא למלחמה בקצה השני של העולם, כביכול בשם הדמוקרטיה, אבל הוא עצמו אינו מבין את העקרונות הבסיסיים ביותר של דמוקרטיה".