מתי אסי ורותם יאשרו שמותר לצחוק, איך הטוק-שואו נכנס מהדלת האחורית ומה עושים כשהריאליטי חוזר בתצורה מפלצתית. וגם, איזו מחמאה אפשר בכל זאת לתת לערוץ 14. מבקר הטלוויזיה של הארץ רוגל אלפר התייצב לשיחה מלחמתית בפודקאסט המכון לעיתונות. לא על הפרק: הטרלות וקרעי
האם בליכוד כבר החלו ההכנות להקדמת הבחירות באמצעות צעדי חקיקה שנועדו לפגוע בתאגיד השידור הציבורי על חשבון חיזוק ערוץ 14 ו"גלי ישראל"? ואיך קשורה לכל זה הבקשה של נתניהו מ"ערוץ המורשת" לפעול בשבת?! | פרשנות
בין כניסה ויציאה מעזה, אור הלר, הכתב הצבאי של חדשות 13, הגיע לאולפן וואלה לפודקאסט תיקטוק של המכון לעיתונות. על הפרק: הקונספציה שקרסה גם אצל הכתבים הצבאיים, התדרוכים מלשכת רה"מ נגד בכירי צה"ל, הצלמים הזרים שעמדו מנגד וגם הנורמות של יחידת דו"צ. ראיון
גם לתקשורת יש תפקיד בהפיכתם של אנשי קהלת למינויים לגיטימיים לתפקיד שופטי העליון. קו אחד מתוח בין עיתונאים שמדברים על מועמדים לעליון מטעם הממשלה מבלי לציין שאין להם רקע מקצועי מתאים לבין שופרות שקוראים לברדוגו עיתונאי. דעה
סקר ראשון מסוגו מלפני ואחרי המלחמה, מעלה שלצד היקפי הצפייה - חלו שינויים דרמטיים של עמדות הציבור ביחס לכלי התקשורת השונים. וגם, לראשונה קשת מחליפה את ידיעות אחרונות והופכת לגוף התקשורת שנתפס כישראלי ביותר, כשאחריו בטלוויזיה ניצב התאגיד
התמונה מתחילה להתבהר: ערוץ 14 עולה אמנם באחוזים פחות מקשת 12, אבל הפך ליחיד שמאתגר את חדשות 12 תוך שהוא מנצח במרבית שעות היממה את 13 ו-11. מה באמת מלמדים המספרים ומה יישאר בתום המלחמה מהרייטינג החריג? פרשנות
מי שהרים גבה נוכח החלטת הערוצים לא לשדר סרטון שמציג חטופות בשבי, בטענה כי בעידן האינטרנט לא ניתן למנוע פרסום והפצה של תכנים כאלה, הופתע לגלות שגם ברשתות החברתיות בימים שלאחר מכן הסרטון עצמו זכה לתהודה נמוכה יחסית. זו הסיבה לכך. דעה
ההפסד המתמשך של הערוצים שאין רואים את סופו גדל, וכולם נאלצים להפנות עוד משאבים לשידורי החדשות בכל שעות היממה. אז מה הפיתרון? יגאל רביד נזכר בנוסח החירום המיוחד שהוכן לו במקרה של אירוע טרור בשידור האירוויזיון ב-1999 ונותן הצעה. דעה
לפי בלוני הניסוי שהופרחו בימים האחרונים נראה כי בלשכת רה"מ נמצאים (שוב) בעיצומו של קמפיין לסגירת התאגיד, כל פעם תחת טענה חדשה - שלעיתים סותרת את קודמתה. ואיך כל זה קשור לרייטינג ולסירוב של מנכ"ל התאגיד להיפגש עם נתניהו. פרשנות
ככל שהתקשורת משקפת יותר את משבר האמון בממשלה, את הכעס כלפיה, את העובדה שהם כולם שקרנים, אינטרסנטים, פחדנים, פוליטיקאים קטנים - כך היא מבטאת יותר את הסנטימנט הציבורי, ומחזירה לעצמה את אמון הציבור בתקשורת. טור אורח
עוד ייכתבו ספרים על התפקוד של התקשורת הישראלית, לטוב ולרע, במלחמת יום הכיפורים השנייה. בעיקר על עיתונאים שהפכו למחלצים ולמתווכים בוואקום שנוצר במקום בו הממשלה נעלמה. מנגד, התקשורת נחשפה במערומיה ומגבלותיה. טור אורחת
מתרגש מהאחדות בעם ("פעם התחלחלתי בציניות מהמילה הזאת"), שמח מסגירת משרד ההסברה ("בזבזו כסף"), לא מאשים את יהודי ארה"ב שתומכים בפלסטינים ("אני יכול להבין למה") ומסכים לאיחוד עם אסי כהן ("אם יקראו לנו לדגל - נגיע"). גורי אלפי יגיש משדר התרמה בכאן 11. ריאיון
הטרגדיה של סרן שגיא גולן חשפה באחת את המעמד השביר של קהילת הלהט"ב, וגם את הטענות החלולות וההומופוביות במסווה של התנגדות לפרוגרסיביות שניסו בשנים האחרונות הקיצוניים מימין להנחיל. דעה
הערוצים המסחריים ספגו בשבועיים הראשונים למלחמה הפסדים של עשרות מיליוני שקלים, כך לפי יפעת בקרת פרסום. ב"צוק איתן" אישרה הרשות השנייה פיצויים לזכייניות בתום המבצע, אך כעת לא ברור אם בכלל מתקיים דיון בנושא
כתבי הדרום, שנמצאים בתחתית שרשרת המזון של עולם התקשורת, היו אלה שתושבי הדרום זעקו מגרונם. בהיותם אנשי שטח, הם ראו את אשר עמיתיהם המיוחסים, הכתבים הצבאיים, לא ראו מבעד לתחתית כוס היין, שהשיקו לשנה טובה עם אלופי המטכ"ל. דעה
כמו ביום כיפור ההוא לפני חמישים שנה, שעות למלחמה, ואף לובש מדים לא נעמד מול הציבור והסביר מה יש לעשות. גם ערוצי הטלוויזיה התעוררו באיחור של דקות ארוכות. המנהיג האזורי היחיד שהישראלים שמעו עד שעות הצהריים היה מוחמד דף. פרשנות
עם אולפנים מעוצבים, אווירה סטארטאפיסטית וחזון שמתיישב עם תום עידן הצפייה הליניארית, במיזם של ניר צוק וליאור שליין בונים על הבייס הליברלי שהאגדה מספרת שמחפש בית. רק אל תנפנפו בדמוקרט טיוי או תקראו להם ערוץ 14 של השמאל
אבי אתגר הפתיע את כולנו. הוא לא נתן לנכותו להדהד בהגשתו. הגיש תכנית הומוריסטית בטלוויזיה ותכניות ברשת גימל, ששמותיהן הפכו למושג ולמטבע לשון | בטור מיוחד, חברו דן כנר סופד לו כמו שרק הוא יודע
לא מעט אנשי ידיעות ברחו בשנים האחרונות לזרועות קשת. כשמסתכלים על האופן בו נפרדים מעובדים בראשל"צ, אפשר אולי להבין למה. וגם, איזה כותרת היו נותנים לטיפול במשבר הגדול בתולדותיו בעיתון עצמו? טור עורך
ב"האחת", הדוקו המדובר של כאן 11, מספרים בפנים גלויות לוחמי צוות האוויר בטייסת הקרב 201, לראשונה, על הרגעים המבעיתים של מלחמת יום הכיפורים היישר מהקוקפיט. במאי הסדרה גלעד טוקטלי חושף מה הדבר שהכי הפתיע אותו סביב שידורה. האזינו
המשבר העדתי הניבט מ"קרועים" מתאר מציאות שאינה נחלתם של בני הדור שלי, שנולדו בתקופה הקשה ביותר שחוותה המדינה. מה אמורים לחוש אלה שהם גם וגם, שאפילו לא מכירים את האתוס, ולמה שוכחים להזכיר את מצוקות הפריפריה? טור אורחת
המפץ בעולם הטלוויזיה סביב ההפיכה המשפטית מקבל ביטוי במספרים, והם מובהקים: חדשות 12 נחלשת, 14 מזנקת וכאן 11 מתקרבת לחדשות 13. וגם, הגרף המפלצתי של הפריים טיים של ערוץ 14 - והאם המעברים של איילה חסון וגיא לרר השתלמו?
יוצר הסדרה המדוברת תוקף גם את המחאה: "הפרופיל האתני של המוחים מול אלה שתומכים בהפיכה השלטונית, זה שחור ולבן. הייתי שם והייתי די לבד, וגם קיבלתי כל מיני תלך מפה. הם מזהים את המזרחיות כסוג של בעייתיות בקפלן"
על המסך, החשיפות על איתמר בן גביר הדגישו את האופן המטופש שבו מתנהלים דברים בישראל, ובהתאם הן התקבלו כמעט בשעשוע באולפנים. התיעוד שבו חברת מפלגתו קראה לרוצח התינוק עלי דוואבשה והוריו "קדוש וצדיק", רק דרבן את רפלקס ההקאה
על החברות עם נתניהו שנגדעה, הקמפיין השקרי של קרעי נגד התאגיד, וגם על התוכנית של איילה חסון והאמירות של שקמה ברסלר. העיתונאי אריה גולן מתיישב לראיון חגיגי במיוחד בפודקאסט תיקטוק, ומסכם 30 שנות הגשה של יומן הבוקר הפופולרי בישראל
האם סיקור מוות מאובדנות באמת מזיק? איך נכון לטפל עיתונאית וממה בכל זאת מומלץ להימנע כשמדווחים? לרגל יום המאבק הבינ"ל למניעת התאבדויות, המנהלת הארצית של עמותת ער"ן ד"ר שירי דניאלס, נותנת את כללי הברזל לדיווח על מוות מאובדנות
סיקור ההפיכה ("התקשורת לא צריכה להיות מגפון של הפגנות"), חדשות 13 ("שומרת על חוט שידרה עיתונאי") והעבודה תחת מו"ל נאשם בפלילים ("אני לא צריך לתת דו"ח על אף מעסיק"). רגע לפני שהוא עולה עם תוכנית חדשה בקשת ומוציא ספר מסקרן, נדב איל מגיע לפוד המכון לעיתונות
נראה שיונית לוי לא מבינה כלל את מקומה ואת תפקידה בימים אלה. התקשורת החופשית נמצאת בסכנה של ממש לעתידה, וודאי ערוץ 12 וחברת החדשות בה היא עובדת. טור אורח
הודות לחשיפת וואלה על הדיל המוזר בין ארכיון המדינה שסחר מול חברת החדשות החזקה בישראל בחומרים ממלכתיים, אלו שוחררו לבסוף לכלל המערכות והציבור הישראלי זכה לסיקור יותר מגוון
האם הכישלון של אתר ההייטק של קשת ומאקו היה כתוב מראש על הקיר? האם קשת עם ה-DNA המובהק שלה יכולה הייתה בכלל להרים מיזם מקצועי עיתונאי כזה? ומה בכל זאת הקשר, אם בכלל, להפיכה המשטרית ולמחאה | פרשנות
