דנה ויס לא עשתה יותר מדי כדי לעצור את שטף המילים המוזר שיצא לאבי דיכטר מהפה במהדורת 12 אמש. למעשה, אף אחד לא הפריע לדיכטר להעביר את דף המסרים שלו במלואו. איש לא עצר אותו מלנסות להתסיס את האווירה בציבור ולהשתמש בלחימה לקידום האג'נדה הפוליטית של הליכוד
על הביביסטים שתוקפים, האיום שקיבל על ילדיו והמאבטחים שהוצמדו לו. כתב המשפט של חדשות 13 אביעד גליקמן מסביר בריאיון לפודקאסט המכון הישראלי לעיתונות מדוע הוא לא מאמין למשה סעדה ולמה נתניהו יורשע בשוחד - וזה עדיין לא הופך אותו ל"דובר הפרקליטות". ראיון
הביקורת הפנימית בתאגיד, הרייטינג שלא התרומם, הקמפיין הביביסטי ומעל לכל - ההדחה של פטרונה אלדד קובלנץ. כל אלו לא ממש הותירו למגישת החדשות סיכוי או רצון להישאר בתאגיד השידור. כך הוחלט בבית סער אבן: יוצאים למלחמה
זה כבר הפך לשגרה: מנהלי ועורכי החדשות בערוצים המרכזיים מעניקים במוצהר לפוליטיקאים, יועצים אסטרטגיים ושאר אינטרסנטים מעמד של "פרשנים" באולפנים. בבחירות זה רק מתחדד עוד יותר. ושהאינטרס הציבורי והאינטגרטי יחכו בצד לתורם. פרשנות
יש למשה סעדה את כל הסיבות לפגוע במעסיקיו הקודמים, אבל משהו בו משדר אמינות. לא מן הנמנע שלמראיין יש חלק בזה. ובכלל, נראה שעמית סגל נהנה מכל רגע בריאיון הזה. זה יהיה בזבוז נוראי לעולם הדרמה הישראלי אם סגל לא ייקח חלק בעונה הבאה של מנאייכ
בסוף השבוע נעצר אזרח סעודי שחשוד שהסיע את גיל תמרי למכה, ושלא ברצותו העניק לעורכי חדשות 13 שיעור חשוב במחיר הריצה אחר ז'אנר ה"תראו אותי, אני הסיפור". האם ניתן היה לעשות את הדברים אחרת? דעה
בכתבה קצרה יחסית, הציג ציון נאנוס את אחד מהפעילים הכי קיצוניים ואלימים מילולית של הליכוד זוכה לחיבוקים מצד בכירי המפלגה. זו לא הייתה כתבה צהובה, אלא להפך. חשוב שמצביעים פוטנציאליים של המפלגה ידעו שזה הכיוון שהמפלגה הולכת אליו
על הדימוי השנוי במחלוקת של הערוץ בו הוא עובד, על הבוז כלפי השיח הרדוד של "כן ביבי-לא ביבי", על מחאת יוקר המחייה ועל החיים האישיים. גיא לרר, מגיש "הצינור", מההצלחות הבולטות של "רשת", בשיחה נדירה בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות. ראיון
אין שום סיבה לשרוף בפעם המיליון את המהדורות על תעמולה ריקה, בפרט כשמדובר בנבחרי ציבור שאפילו לא טורחים לענות לשאלות עיתונאים - אבל כל הערוצים שוב נפלו בפח. בכל מה שנוגע לפוליטיקה - הטלוויזיה נרקומנית, מכורה לחלוטין, ולא מסוגלת לוותר אפילו על פירור של רעש
העיתונאי החוקר סאבולץ' פאני גילה כי תוכנת הריגול "פגסוס" הותקנה על הנייד שלו - והיה מהראשונים שנקטו בצעדים משפטיים נגד NSO. בשיחה חשופה הוא מספר על הזעזוע ועל העבודה באחד מכלי התקשורת האחרונים בהונגריה שלא נשלטים על ידי אורבן. ראיון
אם אסי עזר מרגיש בנוח להראות סרט משפחתי מול כל עם ישראל אז מי אנחנו שנוריד לו. השאלה היא מה גרם לאחראים על לוח השידורים בקשת לחשוב שיש הצדקה לשדר את זה בתשע בערב ולא לחכות למשל ל"ערב טוב עם גיא פינס"
המעמד המשפיל של להיות מצולם בסיטואציה הזו אינו שונה בהרבה ממאות שנים אחורה, אז היו באים לכיכר העיר לצפות בהעמדה לדין | בניגוד לקולות האחידים העולים מן התקשורת נגד הצעת החוק, עו"ד עומר בללי חושב שמדובר בשינוי מבורך | דעה לא פופולרית
הביטויים שנכנסו לפנתיאון, הדיווח הראשוני על ההתנקשות ברבין, הלהיט "אני אצבע את השלכת בירוק", הזיכרונות משישה מונדיאלים ששידר וגם הביקורות והמשברים: יורם ארבל, האיש והמיקרופון, חגג 80 קיצים השבוע ומדבר על הכל
מההבטחה שרדפה את ליברמן לחסל את הנייה, דרך בר לב שאישר את חיסול קונטאר ועד הרובוט של קרא - מר "שבתרבות" רועי כ"ץ עוזב אחרי 12 שנה על הבמה, ומשתף עם וואלה! ברנז'ה סודות מהסייקל התקשורתי. וגם, על המרואיין שהצליח להותיר חותם מרגש במיוחד
פרשן חדשות 12 התריע על התפוררות החברה הישראלית לנוכח עוד סבב בחירות, אבל לא ציין את חלקה של המתווכת - התקשורת שמהדהדת את הפופוליזם, הרעש והרכילות הפוליטית שבאמצעותם היא משגשגת
לא מדובר רק בטייטל או בשינוי טכני, אלא בצריבה תודעתית: תחת המבנה הארגוני החדש קשת מטמיעה סופית בענף - אבל גם מול עובדיה - את היותה קבוצה, בה המסך הוא רק חלק מהמשאבים ומנועי הצמיחה | פרשנות
רן רזניק, מבכירי הכתבים לענייני בריאות (ישראל היום) בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות, כמו שמעולם לא שמעתם: ערד ניר? - "לקח פוזיציה שעל גבול הכחשת הקורונה". ביסמוט? - "בכל העיתונים שעבדתי הוחלפו עורכים". שרה נתניהו? "היו לנו מפגשים נהדרים" | ראיון
שר התקשורת יועז הנדל לא ממש סובל מאור הזרקורים אך היטיב לבסס את עצמו כ"מר תשתיות" שאינו טובל בשלולית העכורה של התקשורת. מנגד, הוא מתקשה לקבל החלטות קשות שעשויות להקים לו אויבים חזקים בענף, אך ייטיבו עם הצרכן הישראלי | פרויקט מיוחד
כשפרופ' רותי מאיו החלה לחקור את נושא האמון, היא לא האמינה שתישאב למלחמות הפייק ניוז בתקשורת | בשיחת תיקטוק של המכון הישראלי לעיתונות היא מסבירה למה ציבור ענק לא מאמין לפרקליטות אלא לנתניהו, למה מתנגדי החיסונים פורחים בישראל ואת כשלון כלכליסט בפרשת פגסוס
מאז שידור הסקר של חדשות 12 מאות אזרחים ערבים הגישו תלונות לרשות השנייה. "אינני זוכר שאי פעם הרגשתי ככה", כותב לוואלה! ברנז'ה ינאל ג'בארין, ומותח קו ישיר בין הבמה המפנקת לה זוכה איתמר בן גביר לדבריו, לפרסום סקר מהסוג הזה | טור אורח
עדיין מדגדג להוציא את הסיפורים החוצה עם שמות וכתובות, אבל בשביל מה. מה זה יעזור כיום. חמש שנים אחרי, המשכנו בחיינו, מי יותר מי פחות, אבל התחושה העמומה הזאת, הכואבת, לא מרפה | התאגיד חוגג יומולדת, אבל נותר לו חשבון אחד פתוח | טור אורח
במקום מותחן אפי על פוליטיקה משיחית, מסורות עתיקות ועיר מקודשת ששקעה בריקבון מערכתי, "ירושלים" (HOT) היא בקושי צל חיוור של הסדרה שהיא יכולה הייתה להיות
המנכ"ל קובלנץ הודח, אבל תאגיד השידור מציין חצי עשור עם רשימה של הצלחות: חירות פוליטית, מעבר לעולם דיגיטלי ותכנים שמושכים את הקהל הצעיר ונמכרים אל מעבר לים. לכבוד יום ההולדת, קברניטי הערוץ ומומחי טלוויזיה מנתחים את השינויים
בזמן שנתניהו מתראיין, אם בכלל, רק למלחכי פנכתו בערוץ 14, יאיר לפיד הגיע למפגש עם הנציג הכי אותנטי, ולבטח הכי פופולרי, שיש לימין הישראלי בתקשורת המקומית. עמית סגל לא חסך שאלות קשות משר החוץ, אבל לפיד הוכיח שהוא למד מנתניהו שיעור או שניים. הפעם, זה עבד
ההחלטה של מנכ"ל רשת 13 יורם אלטמן לגייס את מקורבו מאיר קוטלר לתפקיד משנה למנכ"ל היכתה בתדהמה את תעשיית הטלוויזיה | ואולי דווקא הוא יוכל לספק את הפיתרון? | בכיר בענף: "סמנכ"ל תוכניות זה משהו שצריך להבין בו. זו בחירה משונה" | פרשנות
האתר והכתב מתגייסים להצדיק כל פעילות אלימה בלוד בעזרת ציור סימטריה, שאינה קיימת, בין התושבים הערבים לאלו היהודים, ובמקביל הופכים את אחד המתפרעים לקורבן של "טיוח". בינתיים, סדרה של פיגועי ירי בימי "שומר החומות" עדיין לא פוענחה
יום העצמאות ה-74 חותם שנה עם מורשת עיתונאית עמומה ונסיבות מפוקפקות של פרשות שעדיין נידונות בביהמ"ש. וואלה! ברנז'ה מציעה לכם להביט במראה, ועל הדרך להפיק לקחים ולחתוך הפסדים - כדי שבשנה הבאה תהיו מפוקסים
ההצעה של מאות אלפי שקלים עבור גניזת התחקיר על יהודה משי זהב, הטלפון מאשתו של חיים ולדר ימים לפני הפרסום, והמחיר המשפחתי שנאלצו לשלם | העיתונאים אהרן רבינוביץ ושירה אלק, זוכי פרס המכון הישראלי לעיתונות, על אחורי הקלעים של החשיפות שזעזעו את העולם החרדי
ערוץ 14 מכריז מלחמה על דיסני, ערוץ 13 מוריד את התוכנית של אברי גלעד מהאוויר, משרד החינוך גוזר את דינם של הלימודים ההומניים וראש עיריית רמת גן מגיח ברגע האחרון ועוקף את כולם בסיבוב בדרך למקום הראשון במצעד הרגעים המביכים של אפריל 2022. עוד חודש עצוב
אם שמים בצד את עניין עיכוב ועיתוי הפרסום, מחיר שיש לשלם כשעושים עיתונות בערוץ מסחרי, הכתבה של איתי אנגל מאוקראינה ששודרה אמש ב"עובדה" הבהירה יותר מכל נאום של פוליטיקאי: חייבים לעצור את הטירוף הזה. על הדרך, אנגל הזכיר לנו מה המשמעות של המילה "עיתונאי"
