בראיון ל"לאשה" אמרה השחקנית מלי לוי שנבחרה להנחות את טקס הדלקת המשאות יחד עם הזמר רותם כהן: "טקס הדלקת המשואות גדול מכל פוליטיקה". תהייה מתבקשת - האם מלי לוי מאמינה לעצמה כשהיא אומרת את המשפט המופרך הזה או שמא היא בוחרת במודע להתעלם מהמציאות?
כי איך אפשר לומר שהטקס "גדול מכל מפוליטיקה" כשבין מדליקי המשואות נמנים אנשים כמו הרב אברהם דב זרביב, דיין בבית הדין הרבני בתל אביב ששירת במילואים כמפעיל 9D, וקרא "לשטח את עזה"? אדם שלאורך המלחמה הרבה להתראיין בערוץ 14 ולהשמיע עמדות ימניות-קיצוניות (תוך שהוא מכניס ללקסיקון את הביטוי "לזרבב את עזה"), אף שהחוק אוסר עליו לעשות זאת ללא אישור לאור היותו דיין בבית הדין.
אדם שבזמן המלחמה צילם סרטונים של הריסות מבנים בעזה אותם חתם במילים ה"מאוד לא פוליטיות" - "עד הסוף, עד הניצחון, עד ההתיישבות?" (אם זה לא "פוליטי", מלי, אני לא יודע מה כן) אדם שאפילו נציב התלונות על השופטים, השופט אשר קולה - אותו "שמאלן" ששר המשפטים יריב לוין ניסה להפקיד בידיו את ניהול חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן - קבע לגביו כי הפר את כללי האתיקה כשהשמיע קריאות פוליטיות מובהקות בהיותו דיין בבית הדין הרבני.
איך אפשר לרמוז שטקס הדלקת המשואות חף מפוליטיקה כשמתאם השבויים והנעדרים השנוי במחלוקת, גל הירש, נבחר להשיא משואה, למרות התנגדותם הנחרצת של יותר מ-100 בני משפחות חטופים?
איך אפשר לטעון שהטקס לא-פוליטי כששרת התחבורה מירי רגב, אומרת בראיון כי אילו הייתה יודעת שחנה לסלאו (שמאז כבר ויתרה על ה"זכות" להשיא משואה בטקס שהפך, בחסות השרה המופקרת, למפגן תעמולה מביש) חתמה על מכתב האמנים, לא הייתה מאשרת את הבחירה בה? למה, מלי לוי, שהשרה תעשה זאת אם טקס הדלקת המשואות "גדול מכל פוליטיקה", כפי שטענת בראיון?
ואיך אפשר להגיד שהטקס "לאומי, ממלכתי ולגיטימי", כפי שמלי הדגישה באותו ראיון, כשמירי רגב מתעקשת לכלול בו נאום של ראש הממשלה נתניהו, אף שלאורך שנים הנוהג היה שרק יושב ראש הכנסת נואם באירוע שאמור להיות קונצנזואלי?
אילו הטקס היה ממלכתי ומאחד, כפי שמלי לוי מתאמצת לשכנע את עצמה, משיאי המשואות היו חיילי מילואים שעזבו משפחות וסיכנו את חייהם בכל המלחמות האחרונות, שורדות ושורדי שבי, או משפחתו של ענר שפירא, שנרצח ב-7 באוקטובר והדף רימונים גם לאחר שנפגע מ-RPG ונקטעה לו כף היד.
בתוך תוכה לוי מבינה עד כמה הממשלה הזו רעה, אטומה ומסוכנת. בראיון ב"ידיעות אחרונות" ביולי 2024, אמרה השחקנית: "אני מרגישה שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי להתאחד. ימין ושמאל יחד זהו כוח, כמו שמדע ורוח יחד זה כוח. אבל קודם כל הממשלה חייבת להשתנות, זה לא יכול להמשיך ככה". אם המצב הזה לא יכול להימשך, על פי מילותיה של לוי, למה היא משתפת פעולה עם טקס פוליטי על-מלא שעוזר לממשלה האגרסיבית להציג ממלכתיות פיקטיבית?
מספיק היה לחזות במופע האימים של חברי הקואליציה בבית המשפט השבוע, מופע שכלל השתלחויות בשופטים ובשומרי הסף, כדי להבין עד כמה הממשלה הנוכחית - זו שמסרבת לחקור את מחדל ה-7 באוקטובר - דורסנית, קיצונית ומסוכנת. וכמה אסור להכשיר ולהלבין את מעשיה. כי למרות שמלי לוי ביצעה עם בן זוגה, שמעון גרשון, את השיר "שמיים כחולים", בחסות הממשלה הקיצונית, האטומה והכושלת השמיים פה רק מתקדרים.
כל מי שעיניו בראשו, ואיננו שבוי בפוזיציה עקומה ומעוורת, מבין שממשלת ה-7 באוקטובר משתמשת באישים כמו חנה לסלאו ומלי לוי כדי לייצר מצג שווא של "מדורת השבט". עבור רגב ושות', לוי היא לא יותר מעלה תאנה שנועד להלבין את הטקס ההזוי והגרוטסקי. אירוע שהשרה רגב הורסת, שלא לומר "מזרבבת", בכישרון יוצא דופן.
בהסכמתה להנחות את הטקס המביש, מלי לוי, זו שהעפילה לגמר של "הזמר במסכה", מסייעת לממשלת השיסוי לעטות מסכה של אחדות מאוסה ומזויפת. מתחשק להגיד לה - מלי, זה לא נורמלי. אל תהיי סטטיסטית בנשף מסכות. אל תשמשי כפרזנטורית של טקס פוליטי גרוטסקי ואנטי ממלכתי. עוד לא מאוחר לסרב ולשקם את כבודך.
הכותב הוא יועץ תקשורת