ככה לא מגישים נקמה: בחדשות סוף השבוע שידרו כתבה צהובה, חפיפניקית ומרושלת

כתבה ששודרה במהדורת סוף השבוע של חדשות 12 על "פרשייה בה היה מעורב איש תקשורת בכיר באחד העיתונים" - מעלה מחדש את החשש שלא תמיד טובת הציבור היא העומדת במרכז השיקולים מאחורי חברת החדשות החזקה בישראל.

לפי הדיווח, הבכיר נסחט על ידי זונה ממין זכר, התלונן במשטרה אך מאוחר יותר התחרט. אלא שבניגוד לפרומו המפתה שהופץ על ידי חדשות 12 ודוברה סמוך לשידור, ה"סיפור" כלל לא שודר בפני עצמו אלא כחלק מכתבה שמוסגרה תחת ז'אנר המסעות; "הכתב עמרי מניב התלווה לקציני משטרה שהפכו לנהגי מונית ושומע מהם סיפורים עסיסיים". הכתבה שודרה בסוף המהדורה והדיווח בן ה-30 שניות היה קבור בסופה.

בנוסף, לפי הפרומו, נוצר הרושם שאיש התקשורת הפעיל קשרים על מנת להימנע מאישום נגדו וכאילו מדובר בקשר שחיתות בין שוטרים-פרקליטות לעיתונות. אלא שהנושא לא הובהר בכתבה עצמה ושמו של הבכיר כאמור לא פורסם, ולכן לא ברור מה הערך העיתונאי שהיה גלום בסיפור.

בפועל, "התיעוד", שהובלע בכתבה על שלושה חוקרי משטרה שהפכו לנהגי מוניות "ומספרים את הסודות", כלל עדות מיד שנייה של אדם שסיפר שהבכיר היה בועט בו - עדות שגם אם נכונה, סופרה מפי בעל אינטרס (הסוחט שרצה להצדיק את מעשיו), ובוודאי שלא הוצלבה או נשענה על יסודות מוצקים. לדבר הזה אגב יש שם - רכילות.

בכירים בקבוצת הארץ ששוחחו אתמול (שבת) עם וואלה ברנז'ה רמזו שלשיטתם, הכתבה הזו היא מעין "אקדח על השולחן" שהונח בין היתר כנקמה על פרסום בדה מרקר מלפני כמה שבועות אודות מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס. לפי הבכירים: "וייס העלה סיפור מלפני 22 שנה כדי לנקום על סיפור נגדו במרקר". גורם מחוץ למערכת הארץ אף הרחיק לכת ואמר כי "בסוף זאת כתבת פרוטקשיין".

בכתבה, תחת הכותרת "העסק הצדדי של מנכ"ל חדשות 12: נדל"ן עם בכיר בכיל, והשגריר באו"ם", נידונה השקעה פרטית של וייס במיזם נדל"ני שניהל אחיו, יחד עם אני ממשל ובכירים בכימיקלים לישראל. בכתבה הובהר כי ההשקעה של וייס הנה חוקית ודווחה כחוק, אך מובעת ביקורת על עצימת העין של חדשות 12 בניהולו של וייס כלפי טייקונים ומזהמים, וכן על קשרי ההון - עיתון - שלטון לכאורה שההשקעה הזו מייצגת. בכיר בעיתון אגב, מודה היום בפני וואלה! ברנז'ה כי גם כתבה זו "לא הייתה אפויה" וסבלה מכשלים לוגיים ומבעייתיות מובנית שהייתה מתאימה יותר לטור אישי ופחות לכתבה דיווחית. בחדשות 12 כמובן מכחישים את התזה.

אפשרות נוספת היא זו שפורסמה בעין השביעית, לפיה לכתבה קדם מסע שכנועים מצד קשת, חברת האם של חדשות 12, שכוון כלפי דה מרקר השייך לקבוצת הארץ עובד הבכיר העומד במרכזו של "הסיפור". הטענה מתבססת על המוטיבציה של קשת בקידום מיזם FREETV שלה, הנמצא בלבו של מאבק ציבורי. לא ברור כמה תזה זו עומדת במבחן המציאות שכן למרות הביקורת על המונופול של קשת בתחום אספקת החדשות, בדה מרקר דווקא תומכים באופן עקבי באישור המיזם. מנגד, לחדשות 12 ישנו רקורד לא מבוטל של נקמות מסוגים שונים, וזה לפני שמזכירים אפילו לשנייה את שם הקוד "ג'אפניקה".

כדי להימנע מאווירה קונספירטיבית יתר על המידה, עורך חדשות בכיר בענף מציע להיצמד לעובדות. "אין שום הוכחה לכך שהפרסום של חדשות 12 הוא בתגובה לכתבה לא מחמיאה או לסיקור לא אוהד. מה שאנחנו כן יודעים זה שהכתבה ששודרה מחופפת מאוד מבחינה עיתונאית - עיתונות היא קודם כל, 'כל מה שניתן להוכחה'. ומה שקיבלנו אתמול זה סיפור צהוב ללא הוכחות, ללא שום מחויבות עיתונאית להוכחות וללא שום חשיבות ציבורית".

לדבריו, "כעורך בכיר בחדשות לא הייתי מאשר דבר כזה לפרסום. זה במקרה הטוב שיקול קלוקל. ראשית אין פה שום מידע מבוסס. רק דיבור צהוב שאין בו שום תועלת לציבור. שנית, אין פה שום HARD EVIDENCE - אין עדות כתובה מאותו אירוע, אין חקירה משטרתית. במקום זאת, יש סיפור 'על הדרך'. האם מערכת חדשות 12 ניסתה לבסס את הסיפור? האם ניסתה להשיג את אותו אדם מדובר (הרי אם הצמידו לאיש הבכיר מכשירי האזנה, בטוח יש מסמך כלשהו, איפשהו עם שמו של הסוחט, שגם "הגיעו לביתו דרך איכוני טלפונים")? מי יזם את הפגישה עם הפרקליטות - איש התקשורת או הפרקליטות? האם היא בכלל התקיימה? אין לדעת. למה? כי הכתב והעורך לא עשו את העבודה העיתונאית המינימלית שמצופה מהם, זאת שנמצאת בבסיס המקצוע - *לבדוק* את "הסיפור" שסופר להם. במקום עבודה עיתונאית רצינית, קיבלנו סיפור רכילות עסיסי, שמזכיר את עמודי הרכילות נוטפי סיפורי המין והפוליטיקה של ימי "העולם הזה" של אורי אבנרי - לא בדיוק ההיבט העיתונאי, שראוי להיזכר בו, להחזיר אותו או להתרפק עליו בתולדות העיתון המפואר הזה".

חדשות 12 לא יכולים להתחבא מאחורי תגובות בסגנון של לא פגענו בצנעת הפרט של אותו איש תקשורת כי "לא פירסמנו את שמו או את גוף התקשורת שהוא מועסק בו". אנחנו כבר לא בשנות ה-80 - ברשתות החברתיות האקדח הונח. וכל מי שרוצה יכול להבין בעזרת שתי אצבעות וגוגל למי כוון הקליע שנורה אתמול במהדורת השבת בהגשת דנה ויס. שווה גם לשאול לאן נעלמה האתיקה העיתונאית שלה לפני שידור הכתבה.

גם אם זו לא חלק ממלחמה מתוכננת, לכל הפחות מדובר פה בעריכה חפיפניקית ומרושלת.

התרגלנו למהדורות חדשות שמתחילות בפרשנויות מרחיבות של פרשנים, שהקשר בינן לבין המציאות מתגלה לאחר שבועות, ימים ושעות ככלום ושום דבר. אבל אסור להתרגל לחדשות שלא מבוססות על מידע קשיח. בלעדיו, העיתונות היא כלום ושום דבר כמו מגדל קלפים רעוע ללא בסיס יציב.

מחדשות 12 נמסר בתגובה: "הטענה כי מדובר ב"נקמה" משוללת כל יסוד ומהוות הוצאת לשון הרע שקרית ובלתי מוצדקת כלפינו. מדובר בכתבה שהיא מתחילתה ועד סופה תולדה של יוזמה עצמאית של מערכת "חדשות סוף השבוע". הכתבה עוסקת בסיפורים שחלקם טרם נחשפו מפי כמה חוקרי משטרה לשעבר מחקירות מתקופת שירותם. אנחנו פרסמנו את הכתבה בלי כל פרט מזהה שעלול להביא לזיהוי העיתונאי".