"השעה שבע. עוד בוקר שבו אזרחי ישראל זכאים לשאול למה הם צריכים שידורי תעמולה ציבוריים", פתח הבוקר, אור ליום רביעי, מגיש תאגיד השידור הציבורי קלמן ליבסקינד את שידוריו בטוויטר (רשת X). ליבסקינד התכוון לדברים שאמר לפני כן אריה גולן ברשת ב' - באותו אולפן בו יושב מדי יום הוא בעצמו, בשעה המואזנת ביותר ביום - כלפי פטרונו הפוליטי של ליבסקינד, בצלאל סמוטריץ', שאמר שממשלה עם מנסור עבאס גרועה מהטבח. גולן תהה אם סמוטריץ' היה מתבטא כך גם אם הנטבחים היו מתנחלים.
מאוחר יותר, התברר שיש כבר שני כוכבים בשמיים - איש ערוץ 14 (ולשעבר וואלה) יקי אדמקר הצטרף לזעקת הקוזאק של ליבסקינד עם שימוש באותו מושג. איך אומרים אצלנו: קמפיין.
מיותר להשחית מילים על תפיסת המציאות הסלקטיבית של ליבסקינד. על ה"זעזוע" כאשר "התקשורת" מעזה לבקר שר במשרד הביטחון שהוא גם חבר קבינט ומכאן אחראי ישיר לטבח 7/10. מיותר גם להתייחס למוסר הכפול ולצביעות של ליבסקינד כשמתעלם באופן הפגנתי מרצועת התעמולה היומית של איילה חסון - שזוכה ליותר זמן מסך מכל עובד אחר בתאגיד, ומשדרת בשעות שיא, בדומה לליבסקינד עצמו. הצייצן אור כרמי ניסח זאת מצוין.
גם על כפיות הטובה של ליבסקינד כלפיי מעסיקיו נכתב כבר בעבר, בשלל הפעמים בהן התבטא נגד התאגיד ממנו הוא שואב את פרנסתו. הזכורה בהן היא כשהשתלח בכאן 11 וכתב כי "חצי מהחברה הישראלית נדרשת לשלם על תעמולה שמציגה אותה כאסון". בתאגיד, אז כמו עכשיו, הגיבו ברפיסות ובקול ענות חלושה. בכל זאת, לא כולם אריה גולן.
אריה גולן חזר הבוקר על העלילה שלמתנחלים אכפת פחות מטבח ה-7.10 כי נרצחו שם קיבוצניקים. שאלה לשרי הימין: למה אנחנו עדיין משלמים על שידורי תעמולה ציבוריים? עוד לא מאוחר. תעצרו את זה pic.twitter.com/SYj9kHjwa8
— יקי אדמקר (@YakiAdamker) May 6, 2026
המעניין בהתנפלות של ליבסקינד (וחבריו לקמפיין) הוא העיתוי. לא זה של הבחירות שייערכו עוד כחצי שנה (אלא אם יוקדמו בצל האזכרות ל-7/10 שהליכוד מעוניין להתרחק מהן), ועד אז יש עוד עבודה רבה לעשות במחנה הביביסטי. בחודש נובמבר עתיד מנכ"ל התאגיד הנוכחי גולן יוכפז לסיים את הקדנציה הראשונה שלו בתאגיד. המשכיות דרכו שם, במידה וירצה בכלל, תלויה באישור מועצת התאגיד. אלא שגוף זה כבר נמצא מזה תקופה ארוכה במצב של שיתוק עמוק וחסר תקדים - מצב נוח ביותר לממשלה. המועצה, שתפקידה לפקח על התאגיד ולאשר את התקציבים, מתפקדת באופן חלקי ביותר, בשל בשל סיום כהונתם של חברי מועצה ועיכובים במינויים חדשים שקרעי מעוניין להביא אליה ולחולל בה את אותה השתלטות פוליטית שביצע במועצה המפקחת על השידורים המסחריים - הרשות השנייה.
העימותים מתמשכים בין שר התקשורת לבין הנהלת התאגיד וועדות האיתור, הובילו למספר עתירות לבג"ץ, וכלל לא ברור מתי זו תשוב לתפקוד מלא ותוכל להכריע. כשתשוב לפעילות, חלק מהנושאים שיעלו על שולחנה יהיה כאמור הארכת הקדנציה לארבע שנים נוספות, וקרעי - שכבר הביע את דעתו ורצונו בסגירת התאגיד - יותר מישמח למנכ"ל מטעם, ברוח יפעת בן חי שגב למשל, או כל בובת גרב אחרת מטעם השלטון שתהפוך את שידורי התאגיד למעצמת תעמולה לקראת בחירות 2030 - אם אלו בכלל יתרחשו.
נקודת העיוורון של שנרב
לפני כשבוע פרסם מגיש אחר ב"תאגיד השמאל" - ישי שנרב שמו - מאמר בעיתונו של קלמן ליבסקינד למגזר הדתי-לאומי "מקור ראשון", תחת הכותרת: "הימין צריך להפסיק ליצור ביקורת תקשורת ולהתחיל ליצור תקשורת".
בקצרה, לטענת שנרב, במקום לייצר סדר יום חלופי, העיתונות הימנית (עליה הוא עצמו נמנה) מכורה לביקורת תקשורת ו"המהפכה המוצלחת של ערוץ 14 החריפה את התופעה". שנרב פרט במאמר בצורה מנומקת כיצד הימין (יצוין כי גם שנרב וגם ליבסקינד מייצגים את הציונות הדתית - סקטור צר בימין, שנהנה מייצוג תקשורתי רחב בהרבה ממידותיו) התמכר לפובליציסטיקה במקום להביא עובדות וחשיפות, ולאתגר את הממשלה מימין.
נניח לרגע לליבסקינד, שבניגוד לתדמית שיצר, מעולם לא הביא חשיפות בולטות ועסק רוב ימיו במיחזור מגזרי של איטריות קרות נגד שופטים ליברליים בבית המשפט. בואו נציץ לרגע לעבר חשיפות ערוץ 14 השבוע בלבד: "הקלטות סילמן" המביכות שהעבירה מטעם עצמה השרה ל"כתב" מוטי קסטל, "הקלטות גיא פלג" מתוך הרצאה שהוא עצמו נתן ולא חידש בה דבר, אייטם אודות ה"קשר הקטארי לבעלים החדשים של רשת 13 - כשהמציאות הפוכה וחלקן ידולל. ובשבוע שעבר - ידיעה מומצאת לחלוטין על סיבות הבחירה של נתניהו לאחד מ-100 המשפיעים של הטיים. האם ייתכן שהבעיה היא לא של "תקשורת הימין", אלא של המציאות עצמה? אולי, רק אולי, אם אחרי 7/10 כל מה שנותר לאנשי התקשורת מימין להציע הוא שיעורי דת, תעמולה וואטאבוטיזם מגושם - אולי בעצם אין דבר כזה "תקשורת ימין" אלא פשוט עיתונות טובה או לא עיתונות בכלל? ואולי בכלל, מדובר בבעיה עמוקה יותר מסוג המסגרת של המראה? הנה חומר מצוין לטור הבא בעלון בבתי הכנסת.
