"דובר צה"ל פעל כמשרד יחסי ציבור"

הישיבה הרביעית של וועדת האתיקה לימי לחימה של מועצת העיתונות התקיימה הבוקר. הוועדה שמעה עדויות מרונן זרצקי, ראש מערכת החדשות של הארץ, שלום קיטל, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 ומוסטפא עבד אל-חלים, מנהל החדשות ברדיו א-שמס, הרדיו האזורי בערבית.

רונן זרצקי התמקד בשלוש סוגיות, ראשית התייחס לעובדה כי העיתונות המודפסת היא כלי התקשורת היחידי שבמלחמה המשיך כביכול לתפקד במתכונת רגילה. העיתון הודפס כרגיל, פעם ביום, זאת בניגוד למהדורות החדשות בטלוויזיה ומערכות האינטרנט שיצרו ושידרו חדשות כל רגע נתון. עובדה זו חייבה את העיתון להעניק תכנים ייחודים.

זרצקי שיתף את הוועדה באי הנוחות שחש כתוצאה מחלל המנהיגות שנוצר בימי במלחמה. "הייתה תחושה שתפקיד התקשורת הוא הראשי במשולש שמורכב מהפוליטיקה, הצבא והתקשורת. היתה בעיה בתהליך קבלת ההחלטות של הדרג המדיני והיה חשש שהשפעת התקשורת היא אולי גדולה מדי. מערכת הכללים השתנתה וכתוצאה מכך כל מאמר או פרשנות שפורסמו בעיתון עלול היה להשפיע יתר על המידה".

הסוגיה השלישית הייתה התנהלות העיתון מול דובר צה"ל אותה כינה "משבר אמון": "דובר צהל פעל כמשרד יחסי ציבור, במקום לפעול כגוף שמקנה שוויוניות מוחלטת". זרצקי תיאר מערכת יחסים חשדנית בין העיתון לדובר צה"ל: "לא היה ברור מה צריך לעשות כדי לקבל את המבוקש מדובר צה"ל. לא ביקשנו כמעט דבר למעט שמות של נפגעים והרוגים. התנהלנו ישירות מול הצבא. כאשר אתה מבקש דבר ואומרים לך שאי אפשר ולמחרת אתה רואה את זה בעיתון אחר נוצר משבר אמון שבו אין לך בררה אלא לא לעבוד מולם. לא היה חסר לנו דבר מהעדר שיתוף הפעולה, כל מה שרצינו השגנו לבד".

גם תאום כניסות הכתבים ללבנון הייתה מאוד לא מאורגנת לדעתו של זרצקי: "עד השניה האחרונה לא היה ברור למי מצטרף הכתב, האם לצוות חי"ר, או אולי לאלוף, או מג"ד ובשל כך גם ביטלתי כניסות של כתבים אחדים כי לא ידעתי אם זה בטוח מספיק".

מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, שלום קיטל סבר כי על אף שעות השידור הרבות לא נעשו טעויות מצד חברת החדשות. לא נעשו כלל עבירות צנזורה ולכן כל ניסיון של קביעת כלל אתי שיוביל לעיכוב שידור חי, אפילו במספר דקות בודד, כדי לאפשר לצנזור ביקורת מלאה, אינו רלוונטי.

הביקורת על חברת חדשות ששידרה שעות ארוכות תכנים דומים אינה רלוונטית לדעתו: "הציבור הצביע עם השלט וזה מה שהוא רצה לראות. הרייטינג שלנו עלה במאות אחוזים".

קיטל ציין כי היה ניסיון מינורי ולא משמעותי מצד חברת החדשות לשלב בשידורים גם תכנים אחרים, אך הניסיון לא היה ממשי ובסופו של דבר הציבור ביקש חדשות.

מוסטפא עבד אל-חלים, מנהל חדשות רדיו א-שמס ציין כי 40% מההרוגים והנפגעים במלחמה היו ערבים, דבר אשר לא בא לידי ביטוי באופן שווה בסיקור התקשורתי היהודי. התקשורת היהודית לא ניסתה מספיק, לדעתו, לסקר את המתרחש במגזר הערבי והמגזר כמעט ולא הוזכר למעט במוקדי פגיעות טילים: "התקשורת היהודית ויתרה מראש על סיקור המגזר ורק ערוץ 10 ועיתון הארץ עשו את העבודה, אם כי גם היא לא הספיקה. לתת ביטוי למגזר בזמן משבר זה המדד האמיתי לסובלנות וכאן התקשורת הישראלית נכשלה. הערבים הציגו קול שלישי במלחמה, קול שקרא להפסקתה ואת זה לא השמיעו".