הדבר האחרון שגאידמק צריך

קל לשער מדוע מתעניין ארקדי גאידמק ברכישת שליטה באמצעי תקשורת גדול כמו "מעריב". בכל העולם נוקטים בעלי שררה זהירות מופלגת בכבודם של ברוני התקשורת. אהדת ההמון היא מקור כוחם של אנשי השלטון ואמצעי התקשורת נראים בעיניהם כמי שמכוונים ומעוררים את רגשות העם. איש ציבור שאנשי התקשורת אוהדים, זוכה לרוב למעמד אתרוגי ולחסינות מפני ביקורת ציבורית, בעוד שמי שמסתכסך עם הברונים חשוף לתקשורת עוינת ועלול לאבד את משרתו ועמדתו הרמה.

גאידמק, הנחשד בעבירות פיננסיות חמורות בישראל ובחו"ל, ורבים תוהים על מקורות הונו העצום, מפזר מיליונים בתרומות ודואג לפרסם ברבים את מעשיו הטובים. הוא קונה "עסקים" כמו תחנת רדיו וקבוצת כדורגל, שהרווח העיקרי שהוא יכול להפיק מהם הם יחסי ציבור.

אבל מסיבת החנוכה שערך בשבוע שעבר העידה שגאידמק אינו מצליח לקנות לעצמו כבוד רב. איש מהפוליטקאים ואנשי הציבור שהזמין למסיבה לא העז להיראות בחברתו. כל הסימנים מעידים שגם שותפות בעיתון השני בגודלו במדינה לא תשנה את מצבו של המליארדר המוזר. די להסתכל במה שקרה לבני שיחו במו"מ על הכשרת הישוב - רכישת "מעריב" על ידי משפחת נמרודי נועדה, בין היתר, לרכוש השפעה ולהיפטר מהדימוי השלילי שהיה לאבי המשפחה, יעקב נמרודי, כ"סוחר נשק" המעורב בעסקות בעייתיות. העסקה הזניקה לחזית המשפחה את הבן עופר, צעיר מוכשר ודינמי, בוגר בית ספר יוקרתי למינהל עסקים וחף מכל קשר לעסקי נשק.

אבל נמרודי הבן כשל דווקא כמו"ל בפרשת האזנות הסתר ושיבוש הליכי חקירה. מעמדו הציבורי לא חילץ אותו מעונש מאסר בפועל והקלון הנלווה אליו. כמו"לים ואנשי ציבור נחשפו הנמרודים למתקפה תקשורתית עזה, שהוביל המתחרה הגדול "ידיעות אחרונות". הסיקור התקשורתי של הסתבכויותיהם הפליליות ושל כישלונותיהם העסקיים עלה בעוצמתו עשרות מונים על העניין התקשורתי בעבריין מהשורה המורשע בעבירות דומות. כיום נראה שהנמרודים למדו את לקחיהם, ושוב אין להם עניין מיוחד בעסק המפסיד "מעריב". הדבר האחרון שגאידמק צריך כיום הוא להיכנס לנעליהם.