פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זה קרה ליחימוביץ'

      במכתב למערכת הארץ מגיב העיתונאי נחום ברנע למאמר "זה קרה לנחום ברנע" מאת אורית שוחט שפורסם אתמול בעיתון

      אורית שוחט כותבת: "ברנע לא מסביר מדוע עיתונאים, להבדיל מעקרות בית, מזכירות בכירות, רבנים, מורים וחקלאים אינם רשאים להחליף מקצוע ולייצג את הציבור בכנסת". אורית שוחט מתפרצת לדלת פתוחה. אין לי שום טענה לעיתונאי (או לעקרת בית או לרב וכו') שמבקש לעצמו קריירה שנייה. יש דרך לגיטימית לעשות זאת, ויש דרך לא לגיטימית. הדרך שבה הלכה שלי יחימוביץ' אינה לגיטימית.

      די בעובדות שפורסמו בשעתן: יחימוביץ' העיתונאית אירחה את המועמד עמיר פרץ לראיון בתוכניתה "פגוש את העיתונות" בערוץ 2. זה קרה רק לפני שנה ומשהו. הראיון תואר בעיתוני הזמן ההוא כ"מחבק" וכ"מתחנף". שבוע אחר כך היא קיבלה בחשאי הצעה מפרץ להצטרף למפלגתו. בתוך שבוע התחבקו השניים במסיבת עיתונאים.

      "אני עושה את זה לחלוטין בלי בושה", אמרה יחימוביץ' במסיבת העיתונאים (הציטוטים לקוחים מידיעות אחרונות, 30.11.05). "בעולם האידיאלי הייתי צריכה לקחת תקופת צינון - אבל זה לא התאפשר" (מדוע זה לא התאפשר? כי יחימוביץ' רצתה להיבחר לכנסת, ומיד).

      כשריאיינה את פרץ כעיתונאית היא לא דיווחה לצופיה, ששיגרה לפרץ אס-אם-אס נלהב שמברך אותו על בחירתו ליו"ר העבודה. היא גם לא סיפרה להם בעוד מועד מה שידעה לספר כשחצתה את הקווים ורצתה להיבחר במפלגתו של פרץ: שהם קשורים זה בזה שנים רבות, וש"האג'נדה של פרץ היא האג'נדה שלי".

      יחימוביץ' איננה הפוליטיקאי הראשון שמתחנף לפטרוניו. היא גם לא השדרן הראשון שבז לצופיו. אבל הטפות על אתיקה עיתונאית מוטב שתניח לאחרים.

      נחום ברנע

      ידיעות אחרונות