עיתונאים ללא גבולות?

נוכח הביקורת שהשמיעו השופטים במשפט רמון על הסיקור התקשורתי של הפרשה והמשפט, התכנסה הערב (ב') מועצת העיתונות כדי לחזור ולקבוע את גבולות חופש הביטוי וחופש העיתונות.

השופטים במשפט רמון התייחסו לסיקור התקשורתי של המשפט וכתבו בפסק הדין: "בתיק זה נחצו הקווים האדומים, המושג סוביודיצה דורדר לתהומות שלא הכרנו... תוכן עדויות פורסם באמצעי תקשורת, טרם עדים השמיעו את עדותם וכך התוודענו במספר מקרים לזיהום עדויות... אמצעי התקשורת עשו שימוש נלוז בבדיקות פוליגרף לשלוש עדות הגנה בניסיון ליצור בציבור את התחושה שהמשפט מתנהל בתקשורת ולא בבית משפט".

נשיאת מועצת העיתונות השופטת דליה דורנר קבעה כי אין ספק שהתקשורת סטתה מסעיף 12 לתקנון האתיקה (סעיף שעוסק בסיקור הליכים משפטיים ר.פ): "כלקח אני מאמינה שאנחנו צריכים להתאחד ולהקפיד על קיום תקנון האתיקה, אותו תקנון שקובע מה מותר ומה אסור והמותר הוא רחב. דורנר גם החליטה לאפשר לעיתונאים להפנות שאילתות למועצת העיתונות בזמן אמת באשר להתנהגות האתית הראויה".

בדיון לקחו חלק מספר כתבים ועורכים וכן חברי מועצת העיתונות. יובל יועז, הכתב המשפטי של הארץ אמר: "פרשות רמון וקצב הן פרשיות חדשותיות עם עוצמה אדירה של כלי התקשורת. היו ניסיונות רבים למניפולציות על כלי התקשורת מצד בעלי עניין ובחלק מהמקרים זה נעשה באופן של עסקה - כלי התקשורת שזוכה ליתרון, משלם באוביקטיביות. כך הסיקור מפסיק להיות מאוזן."

הביקורת בדיון הושמעה בין היתר כלפי מעריב. ירון אנוש, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים טען כי בכך שמעריב ערך פוליגרף למתלוננת הוא יצר גימיק. "זה המעשה הקל ביותר ובכך העיתון הפר את הסוביודיצה". אנוש קרא לעיתונאים להתעורר וטען כי אם לא ישמרו על תקנון האתיקה יגרמו לחקיקה הנוגעת לעבודת העיתונאים. חקיקה כזו, תהיה לדבריו, כואבת הרבה יותר מכללי אתיקה.

אורי רוזן ראש מערכת החדשות של מעריב טען בדיון כי סוביודיצה קיימת רק על סיקור ולא על פרשנות או גילוי עובדות חדשות, לכן לא היה דבר לא הוגן בחשיפת מתלוננת נוספת ובפרסום פרטי הפוליגרף שעברה על ידי העיתון. רוזן התייחס לסיקור של ערוצי הטלוויזיה את המשפט ואמר כי כל אחד מהם נטה לכיוון אחר כדי לזכות בראיון או תמונה בלעדיים.

פרופ' יחיאל לימור חבר נשיאות מועצת העיתונות האשים את העיתונים בכך שהיו עסוקים מדי ברייטינג. פרופ' לימור יצא כנגד דבריו של רוזן: "מדבריך עולה כי לא צריך תקנון אתיקה. אתה חושב שאתם העיתונאים יודעים הכי טוב. אתם צריכים להחליט, או שמעריב מחליט כי אינו מקבל עליו את תקנון האתיקה או שאתם מקבלים אותו ופועלים על פיו, אין אמצע. אתם משתמשים במועצת העיתנות כחסות מפני תביעות משפטיות וברגל גסה רומסים את תקנון האתיקה".