"מתי גולן התגלה כאדם בעל יכולות מניפולטיביות, אשר לא חושש לנצל את סבלה של אם שכולה להפקת הישגים טלוויזיוניים תוך התנהלות עיתונאית לא אתית". כך טוענים הצמד שי גולדשטיין ודרור רפאל. בסיכומי ההגנה שהוגשו לבית המשפט השלום בהרצליה שדן בתביעת הדיבה שהגיש נגדם מתי גולן לפני כשלוש שנים. השנים הגישו את סיכומיהם באמצעות עו"ד מיכל ארלוזרוב ממשרד א.ש. שמרון י. מלכו פרסקי ושות'.
בסיכומי ההגנה נכתב: "תביעת הדיבה של מתי גולן נובעת מפערים בתפיסת עולמו הארכאית והאפורה והיא מבקשת לפגוע פגיעה אנושה בחופש הביטוי והכל בשם עלבון אישי שיחס בראייתו הצרה לביטויים סאטיריים".
באשר לטענתו של גולן לקבלת פיצוי כספי על נזק שנגרם לו נכתב: "לא רק שלגולן לא נגרם כל נזק, אלא שגולן, אשר עד תחילתה של הפרשה היה בשולי הבמה התקשורתית, נהנה מן ההדים התקשורתיים שהיא יצרה".
"גולן, עיתונאי המתיימר לעסוק במסגרת תוכניתו בביקורת עיתונות, חרג מכללי האתיקה הבסיסיים ובחוסר תום לב מובהק לא שידר את תגובתם של הנתבעים, והציג אותם כאנשים קרים, אדישים וחסרי לב, ובכך גרם להם נזק תדמיתי חמור, והוציא דיבתם רעה.
"מתוך אי הבנתו את עולם הסאטירה וכן בשל אופיו ותפיסת עולמו הצרה, ייחס גולן לדיאלוגים הסאטיריים כוונות של נקם והתחשבנות אישית אשר לא היה להן כל בסיס במציאות, ולא היה להן ולו זכר בביקורת העניינית שהעבירו עליו שי ודרור בתוכניתם... כל מטרתה היתה להשתיק את שי ודרור על מנת שיחדלו לעסוק בדמותו כאייטם חוזר בתוכניתם."
שורשי הסכסוך
מתי גולן הגישו באוגוסט 2003 תביעת דיבה נגד שי גולדשטיין ודרור רפאל בגין הוצאת לשון הרע בתוכנית הסאטירה שלהם ששודרה בערוץ 10. גולן התייחס בכתב התביעה לאחד המערכונים של השניים בו הם משוחחים בזירת פיגוע. דרור רפאל שגילם את דמותו של גולן אמר: "אני מדמם מזיקנה". בנוסף, התייחס גולן לאזכור שמו במערכון שעסק במצעד הגאווה "כאילו יש לי איזשהי מעורבות או נגיעה לעניין מחוץ לקונטקסט רלבנטי, ומתוך מטרה אחת ויחידה להעליב להכפיש".
העימותים בין השלושה החלו כשגולן התקשר לגולדשטיין בשידור חי בתכניתו על מנת לעמת אותו עם אם שכולה שהאשימה את השניים בחוסר רגישות. שיחת הטלפון של גולן כוונה כ"קונטרה" ל"שיחות הטלפון המפתיעות" שעורכים השניים בתכניתם. גולדשטיין סירב לשתף פעולה וניתק את הטלפון.
"בכך הוכיחו הנתבעים שהם 'גיבורים גדולים' רק כאשר המיקרופון בידיהם", ציין גולן בכתב התביעה. בשידור אמר אז גולן כי "כך מתנהגים ילדים מפונקים הרואים עצמם כפרות קדושות שלאיש, גם לאם שכולה, אסור לגעת בהם".
בכתב ההגנה שהגישו השנים נטען עוד כי לאורך כל ניהול התביעה נתגלו סתירות ואי אמיתות בגרסתו של מתי גולן: "בניגוד לחזות המכובדת אותה מנסה גולן להציג, עדותו של גולן נסתרה מספר פעמים ומכאן שיש להטיל ספק בגרסתו וליתן לה משקל נמוך עד אפסי".