העיתונאית טלי ליפקין-שחק הגישה היום לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה כספית נגד רדיו ללא הפסקה, בסכום של 338,000 שקל. לטענת ליפקין-שחק, עילתה של התביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד יוסי עבאדי וחגי טימנס, היא פיטוריה מתפקידה כעורכת ומגישת תוכניות ברדיו, פיטורין שנעשו בחוסר תום לב, בשרירות, באמצעות הטלפון וללא הודעה מוקדמת.
לטענת ליפקין-שחק, באוגוסט 1995 נחתם חוזה עבודה בינה לבין התחנה, לפיו היא החלה לעבוד בשני שליש משרה כמגישה-עורכת של תוכנית רדיו יומית המשודרת מספר ימים בשבוע, בתמורה לשכר חודשי של 7,000 שקל לחודש. לאחר שנה, כך על פי התביעה, היא ביקשה להפסיק את עבודתה ואכן העבודה הופסקה, אך שנה לאחר מכן היא חידשה את עבודתה בתחנה. לטענתה, לא נחתם חוזה עבודה חדש בינה לבין התחנה, והצדדים המשיכו לנהוג לפי החוזה הקודם, למעט החלפת אופן התשלום משכר חודשי לתשלום לפי תוכנית בסכום של 500 שקל לתוכנית.
לטענת ליפקין-שחק, במשך קרוב ל-10 שנים, עד מרץ 2007, היא ערכה והגישה תוכניות בתחנה לשביעות רצון מנהליה, ושכרה אף עלה ל-1,000 שקל לתוכנית. לטענתה, במאי 2005 היא קיבלה מכתב ממנכ"ל התחנה, עידו מור, בו נמסר לה כי בבדיקה שנערכה הסתבר כי לא נחתם עימה הסכם התקשרות פורמאלי, ולכן היא התבקשה לחתום על הסכם מתאים, אך היא לא עשתה זאת משום שהיה קיים בין הצדדים הסכם העבודה הקודם על פיו נהגו הצדדים.
ליפקין-שחק מציינת כי במהלך 2006 חלה הרעה ביחסיה עם המנכ"ל מור, שנעלב מדברים שאמרה עליו בשיחה לפי תומה, ובעקבות זאת החל לחפש דרכים "להצר את צעדיה" - הוא הפסיק לפנות אליה להכנת תוכניות מיוחדות ובכך הביא להפחתה משמעותית בשכרה, החל לדרוש ממנה לאשר אצלו תוכניות שהגישה וערכה בגלי צה"ל, והחל להתעלם ממנה ומתרומתה לתחנה.
פיטורים שרירותיים?
בספטמבר 2006, על פי התביעה, נשלחה לליפקין-שחק טיוטת חוזה עבודה חדש שלפיו לא ישררו עוד יחסי עובד-מעביד בינה לבין התחנה. לטענת ליפקין-שחק, טיוטה זו שנשלחה אליה חודשים ספורים לפני פיטוריה "היתה הכנה חסרת תום לב למהלך פיטוריה", אך לבסוף היא נחתמה על ידי התחנה.
לדברי ליפקין-שחק, במארס 2007 התקשר אליה המנכ"ל והודיע לה על הפסקת העסקתה בתחנה לאלתר, לאחר שגילה באתר אינטרנט כי היא עומדת להגיש תוכניות רדיו בגלי צה"ל. נסיונותיה להסביר למנכ"ל כי חוזה העבודה מתיר לה את הדבר, לא הועילו. לטענתה, רק לאחר שהעלתה היא את הדברים על הכתב ושלחה למנכ"ל, החזיר לה האחרון מכתב בו כתב לה כי "לצערי לא היה לך האינטגריטי לספר על תוכניות השידור שלך בגלי צה"ל... התנהגותך בעיני אינה יותר מכפיות טובה כלפי מקום ממנו התפרנסת קרוב לתריסר שנים".
המנכ"ל ציין כי ההסכם עליו חתומה ליפקין-שחק עם התחנה אינו אוסר במפורש עבודה במקום אחר, אך אוסר מכללא כל תחרות בתחנה, והדבר גם מקובל בתקשורת האלקטרונית. "תחנה כמו שלנו, הבנויה על הזיהוי הבלעדי של שדרניה עם התחנה, אינה מאפשרת שידור בשני מקומות במקביל", כתב. לטענת ליפקין-שחק, המכתב וסגנונו וכן אופן הפיטורין מעידים כי עילת הפיטורים היתה רק אמתלה לפיטורין אותם זמם המנכ"ל מזה זמן מה, וכי מדובר בפיטורין שרירותיים שלעילתם אין אחיזה בדין או בעובדות.
לפיכך תובעת ליפקין-שחק מהתחנה פיצויי פיטורין ותגמולים, פיצויי הלנת שכר, פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש והפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה שנגרמו מעצם הפיטורין שלא כדין - "ועקב המניעים האישיים והפסולים אשר עמדו בבסיסם", ובסך הכל 338,000 שקל.