טיפול אלטרנטיבי ל"מעריב" ולאמנון דנקנר

בכתבות שפורסמו בסוף 2004 במקומונים "זמן מודיעין" ו"כל הזמן", רואיינה מטופלת של המטפל האלטרנטיווי נסים אסדו, רינה גנות, שסיפרה לכתבת העיתון כי אסדו ביצע בה מעשים מגונים וכי יש עוד נשים רבות שנוצלו מינית על ידיו. בעקבות פרסומים אלה הגיש אסדו תביעת לשון הרע נגד "מעריב", בסך 350 אלף שקל, באמצעות עוה"ד נעמה כהן וטליה גלילי.

בית משפט השלום בירושלים דן בתחילה בשאלת האחריות. בפסק דינו מאוקטובר 2006 קבע השופט עודד שחם כי יש בפרסומים לשון הרע על אסדו. השופט קבע כי העיתון לא הוכיח את אמיתות הטענות כי אסדו ניצל מינית וביצע מעשים מיניים במטופלת או בנשים אחרות, ולכן לא עומדת לו הגנת האמת בפרסום באשר לאמירות אלה. השופט ציין כי "ההתייחסות בכתבה ל'מעלליו' של התובע אינה כאל חשד לכאורה. ההתייחסות היא בעלת גוון עובדתי מובהק. הרושם הכולל שנוצר בעיניו של הקורא הסביר (...) הוא של טענה שבעובדה בדבר דרך פעולה של התובע, הנוהג לנצל ולפגוע מינית במטופלות".

בפסק הדין בשאלת גובה הפיצויים שמגיעים לאסדו, שניתן השבוע, ציין השופט כי תוכן הפרסומים הוא קשה ובוטה במיוחד. השופט ציין כי "הסגנון שבו נכתבו הדברים הוא פסקני והחלטי" וכי גם בעובדה שדובר על דפוס התנהגותי חוזר של אסדו יש כדי להעצים את הפגיעה והנזק. השופט קבע כי יש להביא בחשבון את תפוצת הפרסומים: "כאן נעשה הפרסום בעיתונים שאינם מופצים בפריסה ארצית אך הינם בעלי תפוצה ניכרת במקומותיהם. אלה פונים לקהל יעד שעשוי להוות את ציבור הלקוחות הפוטנציאלי של התובע".

השופט קבע כי פעולות הנתבעים בבדיקת נכונותם של הדברים שפורסמו ומידת הזהירות שנקטו לאישוש העובדות, אינן עומדות באמות המידה הנדרשות. "המקורות שעליהם התבססו הכתבות לא נבדקו. לא התקיימה פגישה עם המתלוננים, הם בני הזוג גנות, על מנת להתרשם ולעמוד באופן בלתי אמצעי על גרסתם. הגרסה נתקבלה כמות שהיא, בלא תהייה על חולשותיה", כתב השופט והוסיף כי קיים "פער שאינו ניתן לגישור" בין חומרת הטענות שפורסמו לבין טיב הראיות עליהן התבססו. "עשיית הפרסום בנסיבות אלה משקפת סטייה משמעותית מסטנדרטים סבירים של עיתונות ראויה", נקבע.

בפוסקו פיצויים בגובה 100 אלף שקל, הביא השופט בחשבון כי לא היתה כוונת זדון של העיתון לפגוע באסדו, וכן את העובדה שניתנה לאסדו אפשרות להגיב לאמור בכתבה, וכי לפרסום היה מניע חיובי. בנוסף לפיצויים חייב השופט את הנתבעים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 29 אלף שקל.