יש חיים אחרי יבין

ברשות השידור נערכים ליום שאחרי עזיבתו של חיים יבין, שיפסיק להגיש את מהדורת החדשות המרכזית - מבט - בסוף אוגוסט. הרעיון הוא לנצל את עזיבתו לארגון מחדש של מבט, שלצורך כך התחילה בשבוע שעבר סדרת דיונים שבה השתתפו בכירי חטיבת החדשות של הערוץ הראשון. מטרתם היא לעצב את פניה העתידיים של המהדורה המרכזית, שמדדה אחר אחיותיה החזקות יותר בערוצים 2 ו-10. בין המשתתפים בדיון הראשון היו עודד גרנות, עודד שחר, קרן נויבך, אמיר בר שלום, יואב לימור, גאולה אבן, מרב מילר, אורן נהרי, ניצן חן ומוטי שקלאר, מנכ"ל הרשות שיזם את הדיונים. כולם, כך מתברר, רוצים לראות מהדורה שתיראה פחות זקנה, פחות ארכאית, יותר דינמית ויותר ידידותית.

אז מי יחליף את חיים יבין?

שקלאר: "נעשה קבוצות מיקוד, נפנה לאנשים מבפנים או מבחוץ. נקודת המוצא לדיון זה לא רק משהו טכני. המהדורה היתה מזוהה עם יבין במשך כל השנים, והתכנסנו כדי להחליט אם השינוי צריך להיות רק ברמת המגיש, או אם משהו מהותי ישתנה - קונצפט אחר, פורמט אחר, שעה אחרת - ואז, אם צריך מגיש אחד או שניים. זה מחייב אותנו לחשוב באופן עמוק יותר".

אני רוצה לקוות שברשימות שלכם מופיעה אשה כמגישה מרכזית.

שקלאר: "בכל מקרה תהיה אשה מגישה. אני לא שולל שום דבר, אני לא שולל גם שתי מגישות אם נגיע למסקנה שזה הדבר הנכון".

הלוואי. אולי גאולה אבן, שפעם כבר הגישה את המהדורה, אחרי פרישתו הקודמת של יבין? אז אפשר לעשות עכשיו צדק פואטי - בעיקר אחרי שיבין הודה ב"תיק תקשורת" האחרון שנעשה לה עוול, ואפילו הבטיח להתנצל מתישהו, נו, מה בוער באמת - לקחת את אבן ואליה להוסיף מגיש ו/או מגישה מתחלפים. סתם רעיון, כן?

ניצן חן, ראש חטיבת החדשות, מזכיר שגם על אופי ההגשה עוד לא הוחלט - הגשה פורמלית וממלכתית כבעבר או נועזת ושובבה כמו אצל חלק מהשכנים.

מה עמדתך? מגישים מבפנים או מבחוץ?

חן: "יש לי העדפות משלי, אבל אני שומר אותן לעצמי. אנחנו רוצים למנף את הפרישה של יבין, ולשדרג אותה כך שנעלה לשידור ב-1 בספטמבר או ב-1 באוקטובר עם לוק חדש, אולפן חדש, אריזה חדשה, פורמט עדכני, גרפיקה, וידיאו רול או אמצעים טכניים שישדרגו את המהדורה. איך זה יהיה בפועל? הכל תלוי במגבלות התקציב".

ושקלאר מוסיף: "אנחנו צריכים להתאים את עצמנו להשתנות הטכנולוגית. למשל, איך אנחנו עומדים מול האינטרנט ומה תפקיד החדשות. ההשתנות הטכנולוגית מאפשרת אינסוף ערוצי חדשות פרופר וכן שילוב כמו זה שבין ערוץ 10 לנענע".

גם אתם הייתם רוצים להשתלב עם מישהו?

חן: "היתרון היחסי שלנו הוא שיש לנו גם רדיו, גם טלוויזיה וגם אינטרנט. אולי יש מקום למערכת חדשות אחת גדולה שיוצרת סינרגיה".

וחוץ מהאריזה, מה לגבי התכנים?

חן: "ננסה לבדל את עצמנו מהערוצים המסחריים: יותר מעקבים אחרי הרשויות, צרכנות, פריפריה, כלכלה, נדל"ן, שוק ההון, רפואה ובריאות".

ובמה זה שונה מערוץ 10 ומערוץ 2?

חן: "יש המון דברים שהם לא עושים. נניח האיום האיראני, הם יעלו תמונות לוויין של אותו יום, אבל לא כתבה שאורזת רקע ותרחישים. הרעיון הוא שבכל מהדורה יהיו שתיים-שלוש כתבות בעלות ערך מוסף ואופי מגזיני. לקחת עניין שנמצא על סדר היום אפילו בשוליים, ולהפוך אותו לכתבה של שלוש-ארבע דקות. אנחנו יכולים לעשות כתבות יותר נשכניות, לבדוק מה קורה במשרדי הממשלה, איך הם עומדים בהבטחות שלהם".

המישור השני שבו עסק הדיון היה פילוח הצפייה. "מי שעוקב אחרי הנתונים", אומר שקלאר, "רואה שפחות ופחות אנשים צופים בחדשות. אם בוחנים את ה-share ולא רק את הרייטינג, השאלה היא אם זה בלתי נמנע, או שצריך לחשוב בצורה אחרת על חדשות ואקטואליה באופן שיחזיר את הצופים. על פי המחקרים, אנשים לא רואים חדשות כי יש להם אינטרנט. זה מצריך תפיסה אחרת מעבר להרד ניוז, ששם אי אפשר להמציא את הגלגל".

אחת הסיבות ששקלאר רואה להפחתת הצפייה בחדשות היא "ההשתנות של החברה הישראלית. הסוציאליזציה שונה לחלוטין. מדובר בחברה רב-תרבותית וקבוצות רבות מפסיקות לראות חדשות כי הן לא מוצאות את מקומן. 70% מהמוזמנים לתוכניות האקטואליה והאירוח שייכים לקבוצה מאוד קטנה: אשכנזים, חילונים ותל אביבים. כלומר, יכול להיות שקבוצות רבות לא צופות כי הן לא מרגישות חלק מסדר היום, אלא רק בהיבט השלילי".

"זה לא סוד שהמקום לא נמצא בשעותיו המזהירות אלא שרוי במצוקה", אומר יואב לימור, הפרשן הצבאי. "אפשר להמשיך ולשקוע, ואפשר לנצל את העזיבה של חיים לשינוי כללי, ולנסות להחזיר חיות, נחיצות ורעננות למקום. השורה התחתונה היא איך אנחנו מביאים צופים, בעיקר את מי שהם לא הצופים שלנו. זה מקום העבודה שלנו ובהכירנו את תפקידנו כשירות ציבורי ואת חשיבותו, וכן את הכרחיות הריבוי של כלי תקשורת, חשוב שהדברים יקרו, ושיהיה ברור שלא התכנסנו לצורכי קוטראי".

קוטראי? מה פתאום. קרן נויבך משוכנעת ש"זה הכרחי לבצע את התהליך לבחינה עצמית שיחזיר את הערוץ למרכז העשייה הרלוונטי - חדשות, אקטואליה עשייה דוקומנטרית. זה צריך להיות תהליך מאוד עמוק, והשאלה מה הצופים שלנו רוצים היא דבר שהרבה זמן לא נתנו עליו את הדעת - מי הצופים שלנו, למי אנחנו מכוונים, את מי אנחנו רוצים להביא אלינו ומה אנחנו רוצים לתת להם. אנחנו יודעים לייצר חדשות, אבל צריכים להיות הרבה יותר ממוקדים במה מייחד אותנו ומה יהפוך אותנו שווים לצפייה עבור אנשים שלא מוצאים את עצמם בערוצים המסחריים.

את לא חושבת שהערוץ הראשון צריך לקחת משהו מחדשות ערוץ 2 וערוץ 10?

נויבך: "בטח שכן, לכולם יש דברים טובים, אבל אנחנו צריכים להיות מודל אחר. אנחנו לא בבועה, לכולם יש חברים שם. ההשפעות קיימות, והן השפעות טובות".