פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רגעי גדולה מבליחים

      שי אילן וחבורתו דגמו מרלו ברבדו 2005 של כרמי יוסף וקברנה מרגלית 2001 ואיזה מצב רוח פואטי נח עליהם

      לא יודע למה התלבש לי "שיר האהבה של ג'י אלפרד פרופרוק" של טי.אס אליוט דווקא על הכינוס המחודש של מועצת לוגמי היין. אולי בגלל פדחתו של ידיד אחד, אולי בגלל ש"הולכות נשים בחדר כה וכה, מדברות על מיכלאנג'לו". אולי בגלל התובנה שעד שכל עוד לא הערינו לקרבנו כוס ועוד כוס אנחנו במעין גיהינום כמו זה שבשיר: "אף שייבבתי, צמתי, יבבתי, התפללתי, אף שראיתי את ראשי, מקריח קצת, מוגש על טס של כסף...". אבל כעת, אחרי שלגמנו והרבצנו בכם גם קצת תרבות, אנחנו כמו "לזרוס, חוזר מן המתים לספר לכם הכול, ואספר לכם הכול".

      פתחנו ב"מרלו ברבדו 2005" של כרמי יוסף. היקב הזה מתמיד בהכנת יין איכותי והמרלו שלהם לא אכזב. ראשית, גילינו שכדאי לחדרר אותו, משום שהכוס השנייה שמזגנו, ששהתה זמן ממושך יותר בדיקנטר, הייתה מאוזנת יותר מבחינת הטעמים והארומות. למרלו השמח הזה צבע ענבר כהה ונאה והוא צלול למדי. היין של יקב הפרופסורים בעל ניחוח פירותי עמוק ואחד מאיתנו התעקש שיש גם ריח נלווה של דיו. יש בזה משהו, אני חשתי את הריח על הכוס אחרי שהיא התרוקנה. הטעם של היין, בעל גוף בינוני-מלא בהתחלה שפוחת לבינוני עם השתייה, מאוזן ויוקרתי. בעיקר חשנו בו פירות יער שחורים, שזיפים ועץ. לקראת הסוף מוקה ועשבי תיבול. באגף נוסף של החבורה חשו תבלינים אוריינטליים, למשל זנגוויל.

      למרלו טאניות רכה, "כמו אחת שמסדרת את הכרית למראשותיה", אומר אליוט לפני שהוא דוחס את כל היקום לתוך כדור ומגלגל לעבר השאלה מעוררת התדהמה. בגימור מורגשת מרירות נעימה והוא ארוך ואלגנטי. ציינו אותו בין "כמעט טוב מאוד" ל"טוב מאוד", אבל חשוב להדגיש שאם הייתה הסתייגות, הרי זה משום שאנחנו מנסים להעריך את היינות ביחס ליינות אחרים ברמה שלהם וביחס ליומרה שמאחוריהם. כאן התחרות של "ברבדו" היא עם השורה הראשונה של היצרנים, בלי ספק. מבחינתכם, אתם צריכים להחליט אם אתם אנשים של יינות חד זניים. היין עשוי 100 אחוז ענבי מרלו וככזה הוא נוטה אולי לאחידות יתר. צריך כמובן גם לאהוב את טעם המרלו באופן די ספציפי, אם אתם מתכוונים להשקיע 120 ¤, שזה המחיר המומלץ לצרכן ליין זה, אבל גם מי שאינו חובב מרלו מובהק יידע להעריך את היין. מומלץ בחום לליווי של ארוחה לא בהכרח קלילה.

      לשמוע את בנות הים שרות

      משום שאיננו מסתפקים בבקבוק אחד, דגמנו גם "מרגלית קברנה סוביניון 2001." גלגלנו עיניים בתדהמה עם הגיע הניחוח לאפינו. היין שכבר בגר בבקבוק מדיף ריח כמהין ואדמה נוסף על עשבי התיבול וארומת פרות אדומים. זהו קברנה קלאסי, בתוספת 10 אחוז ענבי מרלו, עדיין טאני במידה למרות השהייה הממושכת בבקבוק. הטעם שלו מרוכז ומעתיר עם טעמי פירות כמו דובדבנים ברובד ראשון, ורובד נוסף של טעם שוקולדי ומתובל, בעיקר בגימור הארוך.

      הוא יותר מטוב מאוד, היין הזה. אם התמזל מזלכם והשגתם בקבוק, תשמרו אותו לאירוע. הוא יכול להתיישן עוד כ-5 שנים, אבל הוא נגיש עכשיו. אני "שמעתי את בנות הים שרות" לקראת סופו. צריך רק להביט במשקעים המתאספים על הבקבוק כדי להיזכר בחופים הסלעיים שאליוט הלך עליהם, כשמכנסי הפלאנל שלו מגולגלות עד מתחת לברך. אליוט שם את הדברים בפרופורציות, כמו בשיר: "ראיתי את רגע הגדולה שלי מבליח ושוכך, וראיתי את שומר הסף הנצחי מחזיק במעילי ומגחך".