אורי שנער כבר לא רואה טלוויזיה. לפחות הוא לא חייב, ככה הוא מרגיש. במשך 10 השנים שבהן עמד בראשות קשת, תחילה כמנכ"ל ולאחר מכן כנשיא, צפייה יומיומית בטלוויזיה, בעיקר במשרד, היתה חובה ברורה מאליה. עתה, אם לוחצים עליו לומר בכל זאת באיזה תוכניות צפה לאחרונה, הוא מפשפש בזיכרונו ודולה משם שני משחקי כדורגל בערוץ הספורט ואת "מרחק נגיעה", סדרת הדרמה המצליחה ששידרה דווקא הזכיינית רשת על סיפור אהבה בלתי אפשרי בבני ברק בין עולה חדש מחבר העמים לנערה חרדית.
שנער טורח להבהיר שראה את מרחק נגיעה בדי.וי.די ולא בערוץ 2, ורק משום שידידו במאי הסדרה, רוני ניניו, ביקש לשמוע את דעתו. ובכל זאת, הסדרה של רשת היא זו שנחרתה בזיכרונו.
ככה, כבדרך אגב, משחרר שנער עקיצה ארסית הישר אל בין עיניו של אבי ניר, מנכ"ל קשת. אף מילה על "ארץ נהדרת" או על "כוכב נולד", שהומצאו בקשת בתקופת שנער ובעונות האחרונות, תחת הנהגתו של ניר, הגיעו לשיא הצלחתן. מי שמכיר את שנער יודע עד כמה היה גאה בשני מותגי הטלוויזיה הללו בעבר. כיצד דיבר בהתרגשות על נינט טייב, החיילת מקריית גת, הכוכבת הנולדת הראשונה שעשתה לתושבי הפריפריה שירות שלא ישוחזר גם בעוד עשר תוכניות הדנות בפערים החברתיים על פי חזונה של הרשות השנייה. או כיצד אימץ שנער לשפתו, בימים הגדולים של הקופאית לובה והעיתונאית חלי מ"ארץ נהדרת", מטבעות לשון כמו "פ'סדר" ו"עם כל הכבוד, ויש כבוד".
המישור היחיד שבו שנער מצוי עדיין בקשר עם ערוץ 2 הוא המישור המשפטי, בתביעת 28.8 המיליון שהוא תובע מקשת בבית הדין לעבודה בגין פרשת פיטוריו ממנה. באשר לכל שאר ההווי הברנז'אי, שנער עבר פאזה. פשוט אין לו זכר בעולם התוכן החדש שברא באינטרנט בשנה האחרונה.
סרטים מצוירים בשיכון דן
העולם החדש של שנער הוא אנימציה. שנער הקים את אניבום (aniBOOM), אתר העוסק ביצירה מקורית בתחום האנימציה, באמצעות פורטל שבו יוצרים בתחום יכולים להציג את עבודתם וליצור קשרים עם יוצרים אחרים. האתר, הפועל באנגלית, מבוסס על תוכן גולשים, מציג סדרות הנפשה ותוכן שיצרו בעלי מקצוע וגם חובבים. שותפיו למיזם הם קרן ההון סיכון אוורגרין, שהשקיעה בו לאחרונה לפי שווי של כ-17 מיליון דולר; אברהם פרחי, מבעלי שפ"מ; רוני אורן, ראש החוג לאנימציה בבצלאל; ד"ר יהודה וורצל, שניהל סטודיו בארה"ב שעבד בין השאר עבור משפחת סימפסון וספיידרמן.
"התחלתי את דרכי כמפיק אנימציה, כשעשיתי הגדה לפסח מונפשת בפלסטלינה, והיה לי טבעי לחזור לשם בעידן הווידאו באינטרנט", אומר שנער. "זה עולם תוכן שפונה היום לנוער ולמבוגרים וממש לא לקהל של ילדים. זיהיתי באנימציה כמה תכונות חשובות. היא חוצה גבולות ומדינות בכל שפה, היא נוחה להעברה בין פלטפורמות כמו אינטרנט, טלוויזיה וסלולר, והיא ז'אנר קלאסי לצפייה של דקה וחצי ברשת. בנוסף, אנימטורים הם 'וואן סטופ שופ', כלומר אלה שאחראים על המוצר מתחילתו ועד סופו, מה שמאוד מקל כמובן בתשלום זכויות יוצרים".
שנער ושותפיו יצאו לדרך לפני שנה, וכיום הם מעסיקים 19 עובדים, ופועלים מתוך בית פרטי בשיכון דן. המקום שוכן רק כמה מאות מטרים מבנייני המשרדים של רמת החייל, מקום משכנם של זכייניות הטלוויזיה קשת ורשת, חברות הפקה, אולפנים ומשרדי פרסום רבים, ואיזה הבדל באווירה. גינה קטנה, חדרים מרווחים, שקט. המעבר לבית החדש התרחש רק לפני כמה שבועות. פה ושם עוד חסר קצת ריהוט, אבל שנער, תושב היישוב הר אדר, מרגיש בבית. בין לבין, שנער מרבה בנסיעות לפסטיבלים וכנסים בחו"ל העוסקים באינטרנט ובאנימציה.
בשלב הראשון, כדי לגייס מודעות לפורטל, ערכו השותפים באניבום תחרות בין אנימטורים ברשת, והציעו פרס של 50 אלף דולר לסרט האנימציה הזוכה. משם, הדרך להשקת האתר עם ספרייה של 1,500 סרטי אנימציה היתה קצרה. "הרעיון היה להשיק את האתר עם מסה קריטית איכותית של תכנים", מסביר שנער. "הרובד השני שהפורטל מציע הוא 'אני-משינס', כלים פשוטים ליצירת סרטי אנימציה קצרים, שכל אחד יכול להפעיל וליצור איתם". על השאלה אם ניסה בעצמו הוא משיב שכן "ניסיתי, אבל אני מודה שכנראה אני לא כל כך טוב בזה, יש אנימטורים מוכשרים ממני". עוד מציע האתר תחרויות בכל פרק זמן כדי להמשיך למשוך גולשים. בין הפרסים ייצוג על ידי סוכן בינלאומי שעובד עם אולפני האנימציה המובילים בהוליווד, פיתוח סדרת אנימציה באניבום ועוד. כרגע יש באתר 10 סדרות אנימציה כאלה, שמציגות פרקים בני שתי דקות לכל היותר. מה שמיוחד בינתיים במיזם של שנער הוא סוג של תפיסה סוציאליסטית, שמשתפת את היוצרים ברווחים מהסדרות והסרטונים.
"אנחנו משתמשים למשל בדברים שנוצרו כאייטם ויראלי ברשת והפכו לסדרות. אין סיבה שבאולפני סוני או פיקסאר ישבו 1,500 אנימטורים ויקבלו שכר, בעוד שעשרות אלפי יוצרי אנימציה שמייצרים את רוב מה שמסתובב ברשת היום ומעורר עניין ביו-טיוב יעבדו ללא שכר. הרווחים הם אמנם לא גדולים כרגע, אבל זו התחלה שאני מקווה שתעודד יוצרים לעבוד איתנו".
מהאינטרנט לסלולר
שנער גם לא שוכח איך זה היה להעסיק יוצרים בטלוויזיה. "יוצר שמנסה להגיע לכך שהיצירה שלו תשודר בטלוויזיה, צריך לעבור שבעה מדורי גיהנום עד שהוא רואה את זה על המסך. אני זוכר שהסדרה מ.ק 22 (סדרת אנימציה קומית ששודרה בביפ ובקשת על חיילים בבסיס נידח) הוצגה בפני קבוצת מיקוד של 30 איש, ואף אחד לא ידע איך לאכול את זה. אני חייב להודות שבתפקיד הקודם שלי בקשת, אם הייתי רואה את 'סאות'פארק' למשל, לא בטוח שהייתי יודע לזהות שזה יהיה להיט. "באינטרנט לכל פיילוט כזה יש פוטנציאל להגיע למיליון איש, זאת מעבדה שאין באף מקום אחר". אחת המהפכות הכי גדולות של יו-טיוב היא להעביר את הכוח לצופים, להמליך מלך באופן מוחלט בלי קשר למקבלי ההחלטות".
בינתיים הרווחים מתוכן הגולשים הם לא גבוהים. מה המודל הכלכלי של אניבום?
"הבסיס לקיומנו כרגע ולכיסוי ההוצאות הוא הכנסות מפרסום, אבל זה השלב הראשון. המבחן של התכנים באתר הוא באיזה מידה יצליחו לפרוץ החוצה מהאינטרנט, ולייצר הכנסות מפלטפורמות נוספות. עובדה שאוורגרין נכנסו להשקעה כי הם ראו את הפוטנציאל ביזמות תוכן שעוברת מאינטרנט לסלולר וטלוויזיה. גם ה'אני משינס' כלי יצירת האנימציה שהשקנו, מיועדים להשתכלל ליצירת משחקי מחשב, ואסור לשכוח שכוכבי אנימציה הם כר פורה למכירת מרצ'נדייזינג (מוצרים ממותגים כמו תיקים, יומנים, מדבקות ועוד - ר.ק)".
איך אתה מסכם את המעבר מפסגת הטלוויזיה המסחרית אל אתר אינטרנט הרבה פחות מפורסם ומשפיע?
"זאת הרפתקה מאוד מעניינת. בגיל 40 ניהלתי את ארגון השידורים הכי מצליח והכי גדול. 12 שנים אחרי, היכולת להיות שותף למשהו שקורה עכשיו ולפרוץ גבולות בינלאומיים זה התנסות שלא הייתי מחליף בשום דבר אחר. כי קשת זה מפעל, וכאן זה סטארט-אפ".
אבל רצית את התפקיד במפעל, נלחמת להישאר בו ועכשיו אתה נלחם על הפיצוי הכספי מקשת
"עשר שנים עמדתי בראש קשת, וגם אז הבנתי שאי אפשר להישאר רק בפעילות על מסך ערוץ 2. ב-98' הקמתי את אתר האינטרנט של קשת, ואחר כך את ערוץ ביפ ואת חברת הפורמטים קשת פורמטס. מה שאני מנסה להגיד זה שאם במסגרת קשת או לא, אני לא שיניתי תחום עיסוק. התחום שלי היה תמיד יזמות תוכן וכזה הוא נשאר".
שנער מנסה לגמד את החלק של קשת בחייו הנוכחיים, אבל תביעת פיצויי הענק שהגיש נגדה עדיין רחוקה מסיום. ביוני צפוי להתקיים בבית הדין האזורי לעבודה בת"א שלב העדויות. שנער הודח מראשות זכיינית ערוץ 2 קשת זמן קצר לאחר הזכייה בזיכיון המחודש בערוץ, לאחר שסירב להגדרת תפקיד מחודשת שעיצבו בעלי המניות בזכיינית.
בכתב התביעה טען שנער כי למחרת הזכייה במכרז החל המהלך להדחתו, ארבעה חודשים בלבד לאחר שנחתם החוזה עמו. הסעד הכספי שדרש, על סך 28.8 מיליון שקל, מבוסס על תנאי השכר וההטבות מהן נהנה עד יום הפיטורים.
שכר של 9 מיליון שקל
שנער היה אחד השכירים המתוגמלים ביותר במשק. באוגוסט לפני שנתיים נחשף ב-TheMarker כי שכרו של שנער ב-2004 היה כ-9 מיליון שקל; כ-7 מיליון שקל ניתנו כמענק והיתר כשכר. ב-2003 הסתכמה עלות שכרו בכ-6 מיליון שקל, וב-2002 - שנת המיתון הגדול - הוא הסתפק בכ-5 מיליון שקל. המנכ"ל, אבי ניר, השתכר כמעט אותם סכומים. השכר והמענקים היו מבוססים בין השאר על הצלחות ופערי רייטינג מול הזכייניות המתחרות רשת וטלעד.
קשת לא נשארה חייבת, וכינתה בתגובתה את תביעתו של שנער "סיפור הזוי, שכולו פרי דמיונו, על מלחמת בני אור בבני חושך". בכתב ההגנה נטען כי קשת מכחישה מכל וכל את טענת שנער כי הודח מתפקידו ועשתה את כל המאמצים על מנת לפתור את הסכסוך בינו לבין ניר, כך ששנער יישאר בתפקידו או יקבל תפקיד בכיר אחר. בין השאר, טענה קשת, כי הציעה לו את תפקיד יו"ר הדירקטוריון במקום מוזי ורטהיים. ואולם, שנער לכאורה לא הסכים להסתפק בפחות מפיטוריו של ניר, ויצא למלחמת חורמה בזכיינית "על אגו, כבוד ושליטה". בהמשך שינתה המלחמה את נתיבה "והפכה למלחמה שתכליתה האחת והיחידה היא הוצאת סכומי עתק מקשת שלא כדין". בהמשך, תבעה אותו קשת בתביעה נגדית על סך 1.3 מיליון שקל, על כך שלכאורה חשף מסמכים סודיים והוציא כספים על חשבונה לאחר שהפסיק לעבוד למענה. את שנער מייצגים עורכי הדין תמר גולן ועודד ערמוני, ואת קשת מייצג עו"ד נחום פינברג.
שנער: "אם הייתי כולי שקוע בסיפור הזה, לא הייתי מקים חברה שהערך שלה הוא 17.5 מיליון דולר, יותר ממחצית השווי של קשת", אומר שנער. "אין אדם שיש לו מספיק אנרגיות גם לזה וגם לזה".
ובכל זאת, אתה רוצה למצות את הפיצוי הכספי מהפרשה
"אני רוצה למצות את הפיצוי כי זה עניין עקרוני. הפרו איתי הסכם, לכן אני דורש שישלמו. לא יכול להיות שאם אתה בעל הון, אתה יכול לשחק עם כל עובד ועם כל מנהל שלך. חתמתי בחתימת ידי על כל אחד מ-2,000 עמודי המכרז שקשת הגישה, זאת אחריות כבדה שלקחתי על עצמי ואי אפשר היה להתנער מזה פתאום למחרת".
אתה מתכוון למוזי ורטהיים, יו"ר קשת, שהיה עבורך כמו בן משפחה?
"אני גם מתכוון אליו וגם לכל בעלי המניות של קשת".
יש איזושהי נחמה בכך שקשת מתקשה לעמוד בתנאי המכרז שהציבה לעצמה, ויחד עם רשת דורשת היום הקלות מהמדינה?
"אין בי שמחה לאיד. אני רחוק ממה שקורה בערוץ 2 וזה לא מעניין אותי יותר. גם ההד התקשורתי לא חסר לי. אני אדם פרטי, לא טאלנט, ובצד הזה של העבודה בצמרת ערוץ 2 היה מחיר שלא אהבתי, וגם המשפחה שלי שילמה מחיר. זה לא יעד שלי שסדרות האנימציה של אניבום יקבלו הד של 'ארץ נהדרת'".