פרסום על המפה

פסטיבל קאן שהסתיים אמש היה המוצלח ביותר עבור תעשיית הפרסום הישראלית בשנים האחרונות. משרדי הפרסום הישראלים הצליחו להעפיל לשלב הגמר בשתי קטגוריות, מתוך אלפי עבודות ששלחו משרדי הפרסום מהעולם לכל אחת מהקטגוריות. שלב הגמר נקרא short list והוא כולל כ-200 עבודות בכל קטגוריה.

לשלב הגמר בקטגוריית סרטי פרסומת, שנחשבת לאחת הקשות והיוקרתיות ביותר בתחרות, עלו שני סרטי פרסומת. בראשון, סרט של ישראייר וגיתם, רואים תינוק בוכה על טיסה של ישראייר ותינוק בוכה על טיסה של מתחרה. המסר של הסרט הוא שאין צורך לשלם יותר על טיסה של מתחרה.

הסרטון השני שעלה לגמר בקטגוריה זו הוא של גלר נסיס ועמותת נגישות ישראל למען הנכים. בסרטון מככב המדען הבריטי המפורסם סטיבן הוקינג, והוא זכה גם במקום הראשון בקקטוס הזהב 2006. שני הסרטים עלו לגמר אך לא זכו באף פרס בקטגוריה שבה התמודדו.

עבודה נוספת שעלתה לגמר באחת הקטגוריות הבולטות בתחרות היא עבודה של Y&R אינטראקטיב (של שלמור-אבנון-עמיחי). גם עבודה זו, שהתמודדה בקטגוריית הסייבר, לרמקולים של לוג'יטק למחשב, לא זכתה באחד הפרסים בקטגוריה.

מי שהשיג את מירב הכבוד והפרסים לפרסום הישראלי הוא משרד הפרסום שמעוני פינקלשטיין. המשרד עלה לגמר בשתי קטגוריות עם קמפיין אחד, וזכה בשתיהן.

שמעוני-פינקלשטיין ועמותת "מאיר פנים" זכו בפרס "אריה הזהב" (מקום ראשון) בקטגוריית הפרומו העוסקת בקידום מהלכים. אותו קמפיין זכה ב"אריה ברונזה" (הפרס השלישי) בקטגוריית שיווק ישיר (direct).

העבודה הזוכה היא קמפיין אינטרנט בו נראה ילד יושב מול צלחת ריקה, בה נכתב "תוכל למלא לו את הצלחת ב-SMS אחד". לאחר שליחת ה-SMS, ניתן לראות את אותו הילד יושב מול צלחת מלאה.

ראוי לציין כי כמעט כל משרדי הפרסום הגדולים בישראל הגישו עבודות לתחרות וכאמור, אף אחד מהם לא זכה.

עד כה, בהיסטוריה של הפרסום הישראלי רשומים בסך הכל שני משרדי פרסום כזוכים בקאן. בתחרות לפני שנתיים זכתה חברת המגזרים של אדלר-חומסקי & ורשבסקי (טריו) בפרס הגרנד פרי בתחום המדיה, לקמפיין שנעשה עבור אבקת הכביסה ביומט של פרוקטר & גמבל למגזר החרדי. לפני מעט יותר מעשור זכה פובליסיס אריאלי אף הוא במדליה בקטגוריית הפרינט.

כעת, הצטרף אליהם משרד פרסום קטן יחסית, שמעוני פינקלשטיין, שעשה את מה שלא הצליח לעשות אף משרד פרסום ישראלי אחר לפניו והביא 2 מדליות בתחרות אחת. גם שלושה עולים לגמר הוא הישג יחסי להיסטוריה של הפרסום הישראלי. ברוב התחרויות בשנים החולפות לא הצליחו המשרדים הישראלים להתברג לרשימת ה-short list באף אחת מהקטגוריות.