ובינתיים ברחוב קרליבך

היום יצא לראשונה העיתון "ישראל היום", וכבר השטח סוער: העיתון "מעריב" הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה ובה בקשה להוציא צו מניעה, האוסר על העיתון החדש לעשות שימוש ברשימת המנויים של העיתון וכן לפנות למפיצים ולמחלקים של "מעריב", על מנת לקבל קודי כניסה לבתים של מנויים ומפתחות כניסה לבתיהם.

לפי מעריב, התנהגותו הדורסנית של "ישראל היום", שמבקש לחדור לשוק העיתונות ולהפיץ את עיתונו, רומסת את זכויותיו הקנייניות.

העיתון החדש מנסה לעשות שימוש ברשימת המנויים של "מעריב", שמהווה סוד מסחרי, כך נטען בתביעה. בכך הוא גם גורם להפרת ההסכם בין "מעריב" לבין מנוייו, במסגרתו ניתנו לשימושו של "מעריב" בלבד מספרי הקודים של הכניסות לביתם של מנויים, כמו גם מפתחות ביתם.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד צבי בר-נתן ורקפת פלד, נטען כי "ישראל היום" מנסה לקבל ממפיצי "מעריב" מידע אודות הקודים או את מפתחות הבתים. זאת, שעה שהמפיצים התחייבו כלפי "מעריב" שלא למסור מידע זה.

לדברי "מעריב", "ישראל היום" - שיצא לאחרונה במסע פרסום המתנוסס על שלטי חוצות תחת הכותרות "הגינות!", "יושר!" ו-"אמינות!" - בוחר לנקוט בדרכים המגיעות לכדי "גניבה" של ממש, בניסיון לקבל לידיו את רשימות המנויים של מעריב.

על פי התביעה, אנשי "ישראל היום" פונים למפיצים של "מעריב" ומבקשים לקבל מהם את קודי הכניסה או את המפתחות לבתי המנויים, וכן את רשימת החלוקה למנויים. זאת, תוך שההנחיה של העיתון החדש למפיציו - לפי טענת "מעריב" - היא כי יש לקבל את הקודים או את המפתחות בכל מחיר, ואפילו לשחד מפיצים לשם כך.

"מעריב" טוען בתביעתו כי מעשים אלה של "ישראל היום" גובלים בפלילים. לטענת העיתון, "ישראל היום" בוחר לפעול כך כדי שיוכל בסופו של יום להתחרות על מנויי "מעריב". עם קבלת רשימת המנויים והמפתחות יוכל "ישראל היום" להתחרות ב"מעריב" באופן ממשי, היות שהעיתון החדש יונח בפתח דלתם של מנויי מעריב.

במצב זה, נטען בתביעה, יוכל "ישראל היום" למקד את מלאכת שיווקו לקהל שמורגל בקבלת עיתון יומי, ושגילה דעתו כי הוא מוכן לשלם דמי מנוי בגין קריאת אותו עיתון. בכך יחסוך לעצמו "ישראל היום" השקעות ממון, עמל ומאמץ בפילוח אוכלוסיות היעד שיצטרך לשכנע כדי להחתים כמנויי העיתון.

את טענתו זו מבסס "מעריב" על פרסומים בעיתונות, לפיהם יחולקו כ-350 אלף עותקים של "ישראל היום" בימי חול. במצב זה, לדברי "מעריב", הבחירה מי מבין שבעה מיליון אזרחי המדינה יקבל לידיו את העיתון, "הינה כמעט שאלה מכרעת, אשר תשפיע על עתידו של 'ישראל היום'".

לפיכך גורס "מעריב" כי ידיעתו של "ישראל היום" מיהם עשרות אלפי המנויים של "מעריב", על דרך גזילת סודותיו המסחריים של העיתון, מהווה ניסיון לקבלת יתרון מסחרי בלתי הוגן, שיש להוקיעו.

לפי "מעריב", ברור כי מצב לפיו עותקי "ישראל היום" יחולקו דווקא בבניינים בהם קיים ריכוז גבוה של מנויים של "מעריב" ושל "ידיעות אחרונות" ימצב את "ישראל היום" כמתחרה על קהל המנויים הקיים. זאת, לעומת מצב בו יחולקו מאות אלפי עותקי "ישראל היום" בעיקר בקרב אזרחים שאינם מנויים - מצב בו הסיכוי שדווקא מבין אוכלוסיה זו יצוצו מנויים ל"ישראל היום" קטן לאין שיעור.

בתביעה אף תוקף "מעריב" את מו"ל "ישראל היום", שלדון אדלסון, באופן אישי, ואומר כי אדלסון היה מצוי במשא ומתן מתקדם עם "מעריב" לשם בחינת אפשרות לרכישת העיתון - כולו או חלקו - כאשר במסגרת מו"מ זה נחתם עמו הסכם סודיות, והועבר לידיו חומר רב מ"מעריב".

ואולם, לדברי "מעריב", לאחר שאדלסון למד כיצד מתנהל העיתון, הוא בחר לעשות שימוש בסודותיו המסחריים של "מעריב" בכל הנוגע לרשימת המנויים, באמצעות החברה המוציאה לאור את "ישראל היום", כמו גם באמצעות חברת ההפצה של העיתון.

בסיכום התביעה מציין "מעריב" כי "בית המשפט יתבקש לגלות דעתו, כי כניסת מתחרה חדש לשוק העיתונות לא תוכל להתבצע על ידי רמיסת זכויותיהם של אחרים, כמו גם על ידי רמיסה ברגל גסה של הדין ושל דרכי התחרות המסחרית ההוגנת".

טרם התקבלה תגובת "ישראל היום" לדברים.