המתיחה הגדולה

האמת היא שלו אני מדבר עם דן שושני, גיבור יום ג' ברחוב הספורטיבי והחקיין של אבי נמני, אין לי ספק ולו לרגע שאני מדבר עם נמני בכבודו ובעצמי. שושני, שהדיקציה בקולו זהה לזו של האייקון של מכבי תל אביב, הצליח להביך את אייל ברקוביץ' ואת שלמה שרף, בשיחות שהוקלטו והועברו לאחר מכן לכל ערוצי התקשורת. כן, גם כותב שורות אלו היה נופל בפח, אלא שלהבדיל משרף ומברקוביץ', כפי הנראה הייתי מצליח להתאפק מלרוץ ולספר לחבר'ה, לפחות לכמה שעות.

באותן שיחות מדומות בין "אבי נמני" לשרף ולברקוביץ' נחשפו שוב מערומיה של תקשורת הספורט הישראלית. תחילה ניתן היה להבחין בסממן יוצא דופן, כזה שלא היינו רגילים אליו אצל השניים: אנושיות, רגש ואמוציות חיוביות. שרף כמעט נחנק כששמע על "ההצעה" של מכבי תל אביב. ברקוביץ' הפגין את הלהט הרגיל שלו, אבל ניתב אותו בצורה חיובית ומעוררת סימפטיה, לשם שינוי. המשפט "תכניס לגוטמן בחוזה התחייבות שישחק עם שני חלוצים" עוד ייכנס לפנתאון הציטוטים, הצהרה שערכה לא יסולא בפז.

וכאן, בנקודה בה נטרק הטלפון, זה נגמר. דוקטור אייל שוב הפך למיסטר ברקוביץ' ולמרות ההנהון לבקשת נמני המדומה ("אל תגיד כלום לאופירה"), כמובן שהראשונה שידעה, מילה במילה, היא אותה אופירה מדוברת, הדיווה של אתר ONE ושותפתו להגשה ברדיו 99. שרף לא התאפק עם האצבע על כפתור ה-SEND למקורביו בעיתון שבו הוא גורף עוד צ'ק חלטוריסטי, "ידיעות אחרונות". אין ספק, נעשתה פה פאשלה גדולה מצד כולם, שעליה נהנו העיתונים והאתרים שלא נפלו בפח לחגוג במשך שעות ארוכות.

הפאנץ' הגדול במתיחה הזו לא נמצא אצל הכתבים שבלעו את הפיתיון, אלא אצל המקורות שלהם. דידי הררי אומר כי ממנו זה לא יצא וצריך להאמין לו, כי מה הטעם במתיחה אם היא מתפרסמת לפני ששודרה בתוכנית? נשארנו עם הצד השני, של הנמתחים. לא מפתיע שדווקא מקומות העבודה שלהם ידעו ראשונים על ההצעה של "נמני". ככה זה, ישר רצים לספר לחבר'ה, במיוחד בעולם שבו הגבול בין העיתונאים לאנשי המקצוע הרי כבר מזמן מטושטש ובלתי נראה, במיוחד ב-ONE.

מכבי תל אביב, שנראית כמו קרקס, לא יוצאת נקייה מהאירוע, שמעמיד אותה באור נלעג ומגוחך לאור המרוץ אחרי מאמן. כמעט כולם הפסידו מההלצה הכי מוצלחת שהייתה כאן בשנים האחרונות. כמעט, כי כל הצופים, המאזינים והגולשים רק הרוויחו. סופסוף גם הם יודעים אחד לאחד כיצד מתנהלת הביצה פה ואיך סיפורים על מועמדות לאימון קבוצה מסוימת מגיעים לבסוף לאמצעי התקשורת.

אם לא הספיקה לנו השבוע פארסת מינוי המאמן הבא של מכבי תל אביב, קינחנו בפרשת שידור המשחק של האימפריה לשעבר בגביע אופ"א מול ארצ'יאספור הטורקית בספורט 5 פלוס לייב. לא ברור מה יותר חמור מבין השניים, במיוחד אחרי שקוראים את ההסבר של ערוץ הספורט מדוע הם הולכים לשדר את המשחק בערוץ בתשלום. וזהו ההסבר: "המשחק של מכבי תל אביב שובץ ב 5+ LIVE מאחר והוא מתחיל בשעה 19:00 בערב, שעה בה משודרת בספורט 5 מהדורה מורחבת של 'חדשות הספורט', המחויבת בשידור בהתאם לכללי המועצה עצמה, ומיד לאחריה משחקה של הפועל ת"א מול שירוקי. באותה שעה, בספורט 5+, משודרת הגרלת הבתים של ליגת האלופות בשידור ישיר ממונקו (חובת שידור על ידי אופ"א), ומיד לאחריה משחקה של מכבי נתניה מול ליירה".

לכאורה, הסבר מנומק, אבל מלא בציניות. ממתי שידור של חדשות הספורט חשוב יותר ציבורית ממשחק של מכבי תל אביב? לכל בר דעת ברור שלערוץ הספורט היה הרבה יותר נוח להזיז את המשחק עם פוטנציאל הרייטינג הגבוה ביותר לערוץ בתשלום, במסווה של נימוק הגיוני: למכבי תל אביב יש את קהל האוהדים (מנויים בשפת הערוץ) הגדול ביותר מבין הישראליות באופ"א. המשחק שלהם, בין היתר בגלל פרשת המאמן, הוא הכי מעניין והכי מותח, והוא עשוי להפוך במחיר של שער טורקי אחד לשערורייה הבאה בכדורגל הישראלי. קשה להאמין שאלו לא היו השיקולים המרכזיים של ערוץ הספורט, שפעם עוד חרט על דגלו את הגישה לפיה משחקים של קבוצות ישראליות באירופה ישודרו בערוצים פתוחים. פעם, כן? מאז היה לנו את בית"ר נגד קופנהאגן בספורט חמש פלוס לייב (אחרי שטיפת מוח של שבועות עם קדימונים אינסופיים), ומשחקים בגביע הטוטו שזלגו איכשהו לכיוון הערוצים בתשלום. פלא שעכשיו הם שמים קצוץ על החלטת מועצת הכבלים והלווין, שמשחקי הישראליות באירופה ישודרו בערוצים פתוחים בלבד?