ולחדשות בהרחבה

נובמבר הקרוב יציין גלעד עדין, 40, המנכ"ל והעורך הראשי של חברת חדשות 10, שנתיים לכניסתו לתפקיד, שאותו קיבל באחת התקופות הקשות בתולדות הערוץ. אבי ברזילי הודח אז מתפקיד מנכ"ל חברת החדשות, והיו ספקות לגבי הישרדותו של הערוץ שנקלע לקשיים כלכליים.


במייל לעובדים ששלח ביומו הראשון כמנכ"ל, ביקש מהם לשים בצד את המחלוקות, לשכוח את העבר ולהביט אל העתיד. "זיכרו את סיסמת דור המייסדים: 'באנו ליהנות'", כתב. "אני משוכנע שנצליח להביא סיפורים בלעדים, לשרת את הצופים, ליצור יש מאין ובעיקר להמציא את הגלגל בכל בוקר מחדש".

השבוע, כמעט שנתיים מאז אותו מייל, וכמה שבועות לפני שהחוזה שלו מסתיים ולפני שמועצת המנהלים של הערוץ תחליט אם להאריך את חוזהו, הוא עדיין דבק באותם יעדים, האג'נדה אותה אג'נדה, וכן, הוא גם נהנה.

לתפקיד הנוכחי הגיע עדין דווקא מקדמת המסך: הוא הגיש בערוץ הראשון את "חדשות השבת" ולאחר מכן נהפך למגיש חדשות בכיר ב"חדשות 10". באחרונה דחה הצעה להגיש את "מבט" בערוץ 1 לצד גאולה אבן. ולא פחות חשוב: ב-95', בסקר שערך "ידיעות אחרונות", הוא נבחר לתואר הגבר המושך ביותר על המסך.

לטענת עדין, הוא חי בשלום עם ירידתו מהמסך ועם המעבר אל מאחורי הקלעים, אל התחום הניהולי. הוא מדבר בשקט, עדין ומנומס מאוד. עם זאת, תכונות כמו אמביציה חסרת פשרות, עקשנות והישגיות נהפכו בפי מכיריו לשמותיו הנרדפים.

הוא ממעט להתראיין ומסביר כי "אף אחד לא יצטער על ראיון שלא נתן". הפעם חרג ממנהגו. "יש לי חדשות לצופי חדשות 10", הוא מודיע, "פג תוקפן של מהדורות החדשות במתכונת הקלאסית. אנחנו עומדים להפיק מהדורת חדשות אחרת לגמרי, שתהיה בעצם תוכנית חדשות, וזה יקרה מיד לאחר החגים".

מה ישתנה?

"לחדשות היום יוקדש רק השליש הראשון של המהדורה, שבו יובאו החדשות באופן תמציתי ומרוכז, כדי לעדכן. בשליש האחרון נרחיב ונעשיר תכנים בענייני תרבות, ספורט וצרכנות, תהליך שהתחלנו בשנה האחרונה, כשהוספנו לחדשות את מוסף התרבות עם חיים אתגר, ולפני כחודשיים את מוסף הספורט עם גיא לרר. אבל השינוי הגדול באמת שלפנינו, המהפכה, יגיע בשליש המרכזי של המהדורה. שם ישודרו תכנים חדשים, תחקירים ארוכי טווח וסיפורים מעמיקים. בימים אלה ממש אנחנו בעיצומו של הקמת דסק התחקירים בחברת החדשות".

וכל זה למה? מי דורש את השינוי הזה?

"ענף התקשורת עובר מהפכה בשנים האחרונות, בעיקר טכנולוגית, שמשפיעה על צריכת החדשות של הצופה. העידן שהצופה מגיע הביתה, פותח ב-20:00 טלוויזיה ורואה חדשות, נמצא מאחורינו. השינוי החל ברדיו שיש לכולם במכונית, המשיך למחשב שעל השולחן במשרד, ונמצא היום במכשירים הסלולריים, שדרכם מקבלים חדשות, מבזקים, תכני וידאו וכתבות. כשהצופה מגיע הביתה בערב, הוא כבר יודע מה קרה בחדשות היום.

"לנו בחברת החדשות אסור להתעלם מהמציאות החדשה הזאת, כי התעלמות מכך פירושה עמידה במקום. השינוי הזה גם תואם את החזון שלי - תמיד ביקשתי לצמצם באופן דרמטי את סקירת אירועי היום. למעשה, עד היום חברות החדשות ברדיו ובטלוויזיה לא החזיקו מערכות תחקירים".

"יש "עובדה" ויש "חדשות 2". את ההחלטה הזאת מניעות סיבות כלכליות, כמו גם התפישה שבכל יום צריך לסקר את מה שקרה במשך היום, כדי שלא נפספס חלילה משהו שהמתחרים שלנו הביאו. ואולם, טעות לחשוב שזה מה שישאיר את הצופים במהדורת החדשות".

תקציב "חדשות 10" הוא כ-55 מיליון דולר בשנה, ואתה הבאת אותו לאיזון. תחקירים וסיפורים עולים הרבה כסף. האם צפויה תוספת תקציב לחדשות?

"הכוונה היא להסיט משאבים לפי סדר עדיפויות חדש. נשקיע יותר בתחקיר, כך שפחות צוותי צילום יעבדו בעבור חדשות היום, וצוות אחד בכל יום יעבוד על הסיפורים ארוכי הטווח. נצטרך להתאים את הכתבים, אבל זה לא חייב להיות מסובך".

"החיבור פשוט: נהיה טכנולוגית בכל מקום ובכל זמן בחדשות במהלך היום, אבל בערב יראו אצלנו גם תכנים אחרים, שעליהם יעבדו יותר זמן. במקביל נערוך מהדורות ייחודיות לטלפון הסלולרי, וכבר כיום אנחנו מפיקים כתבות שנערכות במיוחד למטרה זו. אבל ההפתעה הגדולה שלנו תהיה סדרת הכתבות, שבה נצא מיד לאחר החגים, סדרה שאין לה תאריך סיום ובמרכזה מצלמה נסתרת".

איך מתיישבת מצלמה נסתרת עם חדשות במתכונת קלאסית?

"דב גלהר עומד לפשוט על נותני השירותים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות. אנחנו נהיה שם בחודשים הקרובים ואולי אף מעבר מכך, כדי להביא תמונת מצב של רמת השירות, אותו אנחנו מקבלים בזמן אמת. כבר שמעתי שאלמנט ההפתעה יהיה רק בהתחלה, אבל שלאחר תוכנית אחת או שתיים אנשים יתחילו להיזהר".

"אז מה? שייזהרו. כל הצילומים יתרחשו במקום ציבורי, הכתב בשטח ואין חשש של האזנת סתר. בעיני, זו המשמעות של תוכן ייחודי יזום, שאיננו חדשות של מה קרה, אלא כתבה על מה שקרה. זה משהו שהתבשל אצלי מזמן, ועכשיו קורם עור וגידים".

גם מתחריו ומקטרגיו של עדין מודים שהוא אינו איש של פשרות. הוא מסמן מטרה וחותר אליה בכל הכוח עד שיגיע. אם בדרך יש מהמורות אנושיות או קשיים טכניים, הם אומרים, לא יהסס לדרוס אותם.

עדין נולד בגבעתיים, לאמא גיאוגרפית ואבא פרופסור, מומחה למים. המשפחה נדדה הרבה בעולם, עד שהשתקעה בירושלים. את הצבא סיים עדין כרב סרן במודיעין ואת תאריו האקדמיים השלים באוניברסיטה העברית - תואר ראשון בכלכלה ובמינהל עסקים ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות בשיווק.

בירושלים גם הכיר את חני אשתו, בוגרת האקדמיה למחול בירושלים, ועד לקיץ האחרון גרו בבירה, מעוז הערוץ הראשון, עם ארבעת ילדיהם. הקיץ עברו להרצליה - קרוב יותר למשרדי ערוץ 10 בגבעתיים.

הרומן של עדין עם הטלוויזיה התחיל במקרה. יום אחד צדה עינו מודעה על פתיחת קורס כתבים בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל בירושלים, בהנחיית חיים יבין. הוא נרשם, למד, ומאז הכל היסטוריה. ואמא שלו? עד היום לא ממש מרוצה. "17 שנה אני בתחום התקשורת, חי, נושם ואוהב את מה שאני עושה. אבל גם כיום, הורי היו מאושרים אם הייתי בא ומודיע להם שהחלטתי להיות מהנדס. הם באמת חושבים שהטלוויזיה היא עולם שטחי ולא שלמים עם הבחירה שלי, גם אם בסופו של דבר הם גאים בי".

את הקריירה הטלוויזיונית שלו החל עדין ברשות השנייה לטלוויזיה, מה שנקרא אז "מינהלת ערוץ 2". ב-90'-93', עידן טרום הטלוויזיה המסחרית, ערך מהדורות חדשות ואת לוח השידורים היומי. מאז 93', ימי הסכם אוסלו, נהפך לחלק מהנוף של הערוץ הראשון, שם נשאר 10 שנים, מהן הוא זכור כמי ששידר שידורים חיים מאירועים רבים: פיגועים, מערכות בחירות ואירועים מדיניים.

הוא נצרב בתודעה הציבורית הישראלית כמגיש חדשות ומראיין, החל ב"בוקר טוב ישראל", דרך "מהיום למחר" ועד "מבט", שאותן ערך והגיש. בתקופה זו נקלע לעימות עם מי שהיה אז מנכ"ל רשות השידור, יוסף (ג'ו) בראל, ועל רקע העימות עזב את הערוץ הראשון ועבר לערוץ 10.

"למדתי המון בערוץ הראשון, וחלק ממנו נשאר בי גם כיום", הוא מודה. "שואלים אותי על הרפורמה. לצערי, אני בוודאי לא איש בשורות, אבל אין לי ספק שרשות השידור הגיעה למקום הקשה בו היא נמצאת כיום לא בגלל אשמת העובדים. הם בסך הכל מבקשים לעבוד לפי ההסכמים שחתמו אתם. בטענות אפשר לבוא רק להנהלות ולניהול הכושל שקיים שם שנים".

תאר לעצמך שקוראים לך להציל את המערכת כמנכ"ל. 10 שנים היית בפנים, ואתה מכיר כל בורג. היית מצליח להציל את הרשות והחדשות מקריסה?

"אני מקווה שהשינוי המתוכנן לרשות לא יסתיים באולפן חדש ל'מבט', בגרפיקה חדשה ובאות פתיחה חדש. זה יהיה רק לנסות להיראות חדש - ולא להיות באמת חדש. יש גם חשיבות לשאלה מי יגיש לצד גאולה אבן, על אף שגם זה לא מה שיעשה שם את השינוי. צריך לחשוב היטב על זהות המגיש, על עוד דרך לשמור על קהל הצופים המבוגר והנאמן".

"אני, למשל, לא הייתי הולך על ?ילד חדש', גם אם יש לו פוטנציאל, כי צריך להביא מישהו שהוא מקור לסמכות. מישהו בן 50-60. יש מספיק עיתונאים ותיקים וטובים. צריך לשנות את ה-DNA של החדשות, שהוא פגוע.

"עדיין טבועים בי ערכים ציבוריים בענייני החדשות, כנראה כי הייתי שם. למשל, הקמת דסק תחקירים, הדבר שאני שוקד עליו כיום, היא קודם כל תפקידו של ערוץ ציבורי".

"גם בערוץ הראשון צריכים לחשוב איך לוקחים אנשים ממחלקת התעודה, איך מחזירים הביתה אנשים טובים שהיו ועזבו, ואיך מקימים מחלקת חדשות שפחות מסתכלת על מה פורסם הבוקר בעיתון ומצליחה להיהפך למערכת חדשות יוזמת. צריך תכנים חדשים וסיפורים בלעדיים, שהם זכות הקיום של חברת חדשות או של חטיבת חדשות. רק כך יוכלו לבנות שם מערכת חדשה ונכונה".

ל השולחן במשרדו של עדין, ליד התפוחים והדיאט קולה, מונחים דפים שעליהם גרפים שונים, פרי עבודת מחלקת המחקר של ערוץ 10 - הוכחה כתובה לעלייה באחוזי הצפייה של "חדשות 10", במיוחד מול הערוץ המסחרי המתחרה, ערוץ 2, וגם מול "מבט".

עדין גאה במיוחד כשהוא מנתח אותם, ומסביר ש"הוא עוד יגיע". המטרה כבר סומנה: להגיע לרייטינג של "חדשות 2", גם אם במהלך השיחה ידגיש עדין כמה פעמים כמה המלה "רייטינג" אינה מרשימה אותו.

לחדשות 10 יש בעיה בסוף השבוע: התוכנית "חדשות שישי" של הערוץ, אותה מגישים רביב דרוקר ועפר שלח, מגיעה לאחוזי צפייה נמוכים במיוחד יחסית לחדשות שישי של הערוצים המתחרים, ומשיגה רייטינג ממוצע של 5%. "בערוץ 2 עושים עבודה טובה", מודה עדין בטון נמוך. "הם נותנים לנו פייט טוב, וברור שחשוב להם להראות את ההישגים שלהם מולנו".

עדין מודע לנסיקה של חדשות אמצע השבוע בערוץ 10, בדיוק כפי שהוא מודע לחולשה הקבועה שיש לחדשות סוף השבוע בערוץ מול המתחרים. אבל לרגע הוא אינו מוכן לתלות את האשמה במגישים. עדין שלם לחלוטין עם בחירת הטאלנטים שמגישים את החדשות.

על מיקי חיימוביץ' ויעקב איילון יש לו רק מלים טובות, במיוחד על ניסיונם, אופן ההגשה שלהם ויכולתם להתחרות במגישי החדשות בערוץ השני. הוא גאה במיוחד בתוכנית של ירון לונדון ומוטי קירשנבאום, ולא פחות מכך בתוכנית של רפי רשף.

"יש לי כוונה להרחיב את הקהלים שצופים ב"חדשות 10". מסקרים שערכנו נוכחנו לדעת שהקהל שלנו הוא יותר גברי. באחרונה, רפי רשף שבר את הרף הזה והצליח להביא קהל יותר נשי לתוכנית שלו. לונדון וקירשנבאום, בניגוד לציפיות, נהפכו למותג, ועובדה שבערוצים המתחרים כל הזמן מחפשים את מי שייתן להם פייט. אם לא היינו טובים, לא היו מנסים להתחרות בנו".

אתה מתעלם מכך שהבטן הרכה של "חדשות 10" נשארת כבר הרבה זמן חדשות סוף השבוע. שלח ודרוקר מגרדים במקרה הטוב את ה-6%.

"המטרה שלי כשהבאתי את שלח ודרוקר ל"שישי" היתה לשבור אוריינטציות. הבאתי שני עיתונאים שאינם מגישים, וזה מראש מוגדר כדבר לא טבעי. שלח ודרוקר הם שני דעתנים, פרשנים, כך שמראש לא מגדירים את התוכנית שלהם כתוכנית חדשות, אלא כמגזין סוף שבוע, והם מבצעים את המלאכה בצורה נפלאה. בזכותם, "שישי" נהפך לסיכום אישי של השבוע דרך העיניים שלהם, כשהם מסתכלים בעיניים של כולם, אומרים את דעתם ונותנים ציונים בלי חשש, כולל לראש הממשלה. איפה עוד יש דבר כזה?

"אפילו אני הופתעתי מעליית הרייטינג שלהם, כי מראש זו לא היתה המטרה ומראש לקחתי בחשבון איבוד של קהלים רחבים. הם מביאים לטלוויזיה משהו בדומה לטור דעות בעיתונים. זו תוכנית אינטליגנטית, פחות פופולרית, ואמשיך אתה גם אם אדע שאני מפסיד קהל ורייטינג. אמשיך לפתוח מהדורת שישי בראיון שלהם עם מבקר המדינה, אפילו אם זה לא סוחף רייטינג. חשוב לי יותר שנהיה ייחודיים מאשר פופולרים".

ומה עם המאבק נגד ערוץ 2?

"לא אבקר את אבי וייס, המנכ"ל הזמני של חברת החדשות של הערוץ השני, רק כדי לבקר אותו או כדי לספק כותרת. אני עובד בטריטוריה שלי, בדרך שלי ולפי האג'נדה שלי. תסתכלי על הגרף ותביני לבד מה הכיוון. ייקח זמן, לא יהיה קל, אבל לשם אנחנו מכוונים ולשם נגיע".

"הצופים כבר יודעים שאנחנו לא פוחדים מאף אחד, שתמיד נגיד את האמת, גם אם היא לא נעימה, ושמאתנו הם יקבלו הרבה יותר. מה שמתבשל בתוכי כבר שנתיים עומד להתפרץ עכשיו, ואין לי ספק איפה זה ימקם אותנו.

"תמיד הייתי כזה, הגעתי בלי התלהמות. כשהייתי כתב ידעתי שיש לי שתי דקות במהדורה, שאותן אני מקבל מהצופה כדקות חסד מזמנו הפרטי. הצופה יושב מולי, אין לו מושג מה הוא מקבל ממני, אבל אני חייב לתת לו כזאת חוויה, שרק אותה הוא יזכור בסוף המהדורה. זה חלק מההישגיות שלי.

"כשהגעתי לחדשות 10, הרייטינג בחדשות סוף השבוע נע סביב 1.5%, כמעט בגבול הטעות הסטטיסטית. היה לי קשה לפרוץ, אבל ידעתי שאם אהיה הישגי מבחינה עיתונאית, אפרוץ את התקרה הזאת. ושלא תתבלבלי, הישגי זה לא בהכרח פופוליסטי. אם תביאי דברים מעניינים, יישארו אתך, תקבלי את החשיפה, אחוזי הצפייה יעלו וקהל הצופים יתרחב. לשם הרי כולנו שואפים להגיע, ולשם אנחנו נגיע".

ציוני הדרך אותם אפשר לרשום לזכותו של עדין, מאז נכנס לתפקידו כעורך הראשי של חברת החדשות של 10, ברורים. הנקודה הראשונה היתה במשדרי בחירות 2006, אותם ארבעה ימים באולפן זכוכית בכיכר רבין בתל אביב.

זה המשיך למלחמת לבנון, דווקא בדרך הקשה. העובדה שערוץ 10 בחר להציג את המלחמה דרך מצלמות ביקורתיות במיוחד ולא ברר מלים על כישלון הדרג הניהולי של המלחמה, עוררה סערה כבר אז. בדיעבד, לאחר פרסום מסקנות דו"ח וינוגרד, עדין משוכנע עוד יותר בצדקת הדרך הזאת, אבל מודה שאז לא היה קל.

"זה לא פשוט שערוץ מסחרי שרוצה להגיע לכמה שיותר קהלים, נוקט קו ביקורתי נגד השלטון. לי זה היה נראה טריוויאלי, כי באתי ממקום ציבורי, וגם כיום הייתי נוהג כך. חובתנו היתה לבקר את ההתנהלות, ובצד זה לספר על מעשי הגבורה של החיילים, גם במחיר של רייטינג וביקורת. השבוע החלטנו להאריך את החדשות כדי לשדר את טקס חלוקת הצל"שים. זה פגע לנו ברייטינג, אבל לא הסכמתי לוותר על זה".

יש להניח שלא ישנת טוב בלילות מלחמת לבנון השנייה, כשחיצי הביקורת הציבורית נגדך. למשל, בהפגנה הסוערת נגדך בכניסה לבניין ערוץ 10.

"נכון, לא ישנתי בלילות, היו לי המון התלבטויות עם עצמי, אבל אינטואיטיווית הרגשתי שאני עושה את מה שאני צריך לעשות. אגב, בשנה שלאחר המלחמה התברר שצופים נוספים נהרו אלינו. מה זה אומר? שבדרך זאת חיזקנו יסוד של אמינות, והאמינות היא דבר שגדלתי עליו ולעולם לא אניח אותו בצד".

"בסקר שערכה הרשות השנייה התברר שאנשי הצפון וקו העימות, שהיו תחת הפגזות, ראו במיוחד את ערוץ 10. תקופת המלחמה היתה מבחן מאוד משמעותי לערוץ, והיום אנחנו קוצרים את הפירות של האמינות הזאת".

אולי נכון שאפשר לחבר בין הנחישות הזאת של עדין ושאיפתו להישגיות לבין דורסנות. אבל אי אפשר להתעלם מכך שהוא נחשב למראיין רגיש, למשל באותו ראיון שערך עם ויקטור יושצ'נקו, ראש ממשלת אוקראינה, שסיפור השחתת פניו הסעיר את העולם, במיוחד הרגע בו שם לו מראה מול פניו.

עוד יותר קשה לשכוח, גם לעדין עצמו, את הראיון האחרון שהעניקה לו פרופ' יהודית נאות, לפני מותה. ראיון בדממה של מי שאיבדה את קולה בעקבות מחלת הסרטן, תקופה קצרה ביותר לפני מותה.

"שמונה חודשים ניהלנו משא ומתן", הוא נזכר. "מצאתי אשה זקופה וגאה. שעתיים של ראיון הסתכמו ברבע שעה משודרת. אולי לא הייתי אתה ממש עיתונאי, כי ההתרגשות גברה עלי, אבל עדיין קוראים לזה הישג עיתונאי. מותה ציער אותי מאוד, רציתי שהיא תתגבר, אבל אין ספק שחוויית הראיון האחרון שלה, אותו בחרה לתת לי, תישאר עמי תמיד".

מה הגבולות האדומים שלך כמראיין, כעורך?

"לא אעשה דבר שבגללו לא אשן טוב בלילה. לא הייתי מקליט את יהודית נאות ללא רצונה, אלא רק כשהיא היתה בשלה, מוכנה ואצלה בבית, במקום שהיה לה הכי נוח בו. את זה אני גם אומר לכתבים הצעירים, חדורי המוטיווציה והרעבים תמיד. הם חייבים לשמר את התכונות האלה שלהם, אבל לא בכל מחיר. כי בלילה אתה רק עם עצמך, גם אם הצופה לא יודע שטעית".

מחר אולמרט יציע לך לראיין אותו בלעדית על פרשת זליכה, אבל יתנה את הראיון בכך שלא ידבר על פרשת בנק לאומי. תסכים?

"כן", עדין עונה לאחר היסוס. "הרבה פעמים מרואיין מתנה את הראיון שלו בשאלות שאינו מוכן שאשאל. הייתי אומר לאולמרט: ?אדוני ראש הממשלה, אם לא אשאל את השאלה הזאת, אני אראה אדיוט ואתה תראה תחמן. אל תשכח שהצופה לא מטומטם'. הייתי מסביר לו שכדאי לו להתכונן לשאלה הזאת, לעשות שיעורי בית, ושאני אשאל והוא יענה מה שיענה. או שהייתי מציע לו לשתף אותנו ברגשות שלו לגבי הפרשה. אבל כן, הייתי מקיים עמו את הראיון".

אז גם אתה היית מקבל את התנאים של משה קצב לראיון שקיים עמו ערוץ 2.

"ברור שלא. אני מודה שרצינו ראיון עם קצב ואנחנו עדיין רוצים, אבל כל התהליך שקדם לראיון לא היה לרוחי. לגיטימי מצד אנשי הנשיא לגונן עליו, אבל בשיחות בינינו לפני הראיון הם הבהירו לנו שמצפים מאתנו ליישר קו במהלך הראיון, לפיו ההר הוליד עכבר. הם באו אלינו בטענות שהפרשנות שלנו על ההסכם עם הפרקליטות היתה פרשנות בוטה, ודרשו לאמץ את הקו האחר".

"לא הסכמתי. אמרתי להם שההר לא הוליד עכבר - כשמישהו מודה בעבירות מין שביצע לאורך זמן, זה לא עכבר. הבנתי שאני עומד להפסיד את הראיון, ודיברנו על זה ארוכות במערכת. על הראיון בערוץ 2 ידעתי רק באותו הבוקר של הראיון, ולא ידעתי מה יהיה בו".

עיתונאי הישגי מבין שהוא עומד להפסיד בגדול. יצאת משלוותך?

"אחר הצהריים ניגשה אלי אחת העובדות בדסק, ושאלה אותי אם הפעם אצא משלוותי. אמרתי לה: ?הפסדנו את זה במודע'. אמנם, אז עדיין לא ידעתי מה תהיה עוצמת הרייטינג שהראיון הזה יסחוף, אבל היה לי ברור שניפגע מכך.

בדיעבד, הפסדנו ברייטינג, אבל הרווחתי בדברים אחרים. אני שלם לחלוטין עם עצמי ועם ההחלטה. כשהעורך הראשי יצא מהמהדורה באותו הערב הוא ידע שאני מאוכזב, אבל אמר לי שהיום הוא גאה במיוחד לעבוד בחדשות 10. לא הייתי צריך יותר מזה. בטווח הארוך אנחנו מרוויחים מהתנהלויות כאלה".

דבר נוסף שבו גאה עדין במיוחד הוא ההסכם שנחתם במאי האחרון בין ערוץ 10 וערוץ ברודקאסט לפורטל האינטרנט נטוויז'ן, שהביא ללידתו של האתר המשותף "נענע 10", כשהערוץ רכש 50% מהמניות לפי שווי של כ-22.5 מיליון דולר לפורטל (50% נשארו בידי נטוויז'ן).

ב"נענע 10", שיהיה אתר הבית של הערוץ, יוצגו כותרות חדשות היום וכתבות וידיאו, והוא אמור לשמש פלטפורמת תוכן בסלולר. "זו הסינרגיה הכי טובה", מצהיר עדין. "שילוב של אינטרנט, חדשות וערוץ טלוויזיה. זה פורטל תוכן שמעודכן כל הזמן על ידינו בחדשות ומקבל תכני וידאו מהערוץ".

אתה לא חושש מכך שבבוקר תופיע באתר האינטרנט ידיעה שתשודר בערב בחדשות? יש בזה סוג של קניבליזם.

"זה יכול להיראות כך. באתר יורחבו התכנים שצולמו למהדורת הערב, אבל אני דווקא חושב שזה יחזק את הערב. למשל, הבן יחזור מהמשרד, לאחר שצפה באתר באירוע מסוים, וימליץ לאמו שאינה גולשת באינטרנט לצפות באותו אירוע בחדשות ב-10. כעורך, העידן החדש בחדשות מחייב אותי להיות יותר מהיר בהערכת המידע שיש לנו לגבי כל הפלטפורמות ולחפש ערך מוסף חדש. את הערך הזה מצאתי בדסק התחקירים".

בדרך כלל תפקידי המנכ"ל והעורך ראשי מתחלקים בין שני אנשים. אתה אוחז בשניהם.

"הערכים העיתונאיים שלי הם ציבוריים, אבל אני מודע לזה שאני מנהל חברה, שבעלי הבית שלה הם אנשי עסקים שרוצים להרוויח. אלה אנשים שעד היום היו פילנתרופים ממש, ואין סיבה שימשיכו להיות כך".

"לכן אני שוקל בכובד ראש כל שקל שאני מוציא, וכל הוצאה כספית של העיתונאים מגיעה עד למנכ"ל. אבל כן, יש לי בעיה. העורך הראשי מחויב להישגים עיתונאיים, המנכ"ל מחויב לתקציב. מבחינה זו יש לי באמת פיצול אישיות".

ומי מנצח?

"כשיש משהו הישגי, אז תפקידי כעורך הראשי מנצח את תפקידי כמנכ"ל. לעומת זאת, כשיש משהו טריוויאלי, משהו שלא ייתן לנו יתרון ייחודי, העורך הראשי ימשיך להתעקש, אבל המנכ"ל יסגור את הכיס, או ינסה להשיג את הדבר במחיר הכי נמוך".

17 שנה אתה בעולם העיתונות. מתי אתה מפסיק במשך היום להיות עיתונאי?

"לרגע לא. חדשות 10 מקיפות אותי. רק בשבת האחרונה נסענו ושמענו חדשות 10 בתחנה האזורית. חמש דקות לאחר מכן כבר הייתי עם עורך המהדורה בטלפון, והסברתי לו מה היה לא בסדר במשפט הפתיחה של הניוז הראשון. כל אזרח במדינה שומע את המציאות, אני חי אותה. זו העבודה שלי, וזה גם מה שמעניין אותי.

"17 שנה עברו מאז שנכנסתי לעיתונות? אוף, הזדקנתי", הוא מחייך. "אבל את רואה מולך אדם שהתמזל מזלו. אני משלב בעבודתי את עולם הכלכלה ואת עולם העיתונות, משהו שנורא נכון לי ושמאוד טוב לי אתו, ושבגללו אני כאן".

"כל עוד אני מרגיש שהפרמטרים שלפיהם מגדירים אותי - רייטינג, תקציב וערכים - מוצלחים במבחן האובייקטיווי, וכל עוד שהדירקטוריון, שמורכב מאנשי עסקים ואנשי ציבור, מרוצה מההתנהלות שלי, אני פה. יש לי את כל הסיבות הטובות להישאר".

תפקיד: עורך ראשי ומנכ"ל חברת "חדשות 10"

גיל: 40

מצב משפחתי: נשוי + 4

מגורים: הרצליה

תפקידים קודמים: עורך חדשות במינהלת ההקמה של ערוץ 2, עורך ומגיש "חדשות השבת" בערוץ הראשון, עורך ראשי של "בחירות 2003" בערוץ הראשון, עורך ומגיש "חדשות 10", יוזם האולפן השקוף בכיכר רבין בבחירות 2006

עוד משהו: בינואר 2005 השיגה בראשונה מהדורת "שישי" בעריכתו ובהגשתו רייטינג של 8.9% ועקפה את "יומן" בערוץ הראשון. זה היה סוג של ניצחון לעדין, שעזב את רוממה בטונים צורמים