וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מכרז התחנות האזוריות - המדריך למתמודד

ערן גבאי

7.10.2007 / 11:53

כדי להתמודד במכרז הקרוב לתחנות הרדיו האזוריות ולהציע לרשות השנייה את "הרדיו שחלמת" צריך תפישת עולם, יצירתיות ובידול - אבל גם חוסן פיננסי

מכרזי הרדיו הקרובים מציתים את דמיונם של רבים שפינטזו במשך שנים על היום שבו יישמע קולם ברדיו; היום שבו יוכלו לשדר תוכן ומוזיקה על פי הבנתם להמונים. עידן הווב 2.0 ואלפי תחנות הרדיו ברשת האינטרנט רק חידדו את עוצמתן הבלתי מסויגת של תחנות הרדיו האזורי והארצי בישראל.

לראיה, נתח הכנסות הפרסום ברדיו (6% מעוגת הפרסום הכללית) כמעט שלא נפגע, בהשוואה לפלטפורמות הפרסום האלקטרוני האחרות, כתוצאה מעליית כוחה של רשת האינטרנט שבולעת תקציבי פרסום גדלים והולכים.

מאז פירסמה הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו את לוח הזמנים למכרזי שש תחנות הרדיו האזורי הראשונות, לפני כשבועיים, לא פסק זרם המכתבים לרשות מצד מתעניינים צעירים שמבקשים להבין טוב יותר מהן הדרישות להשתתפות במכרזים, ועד כמה ריאלי שקבוצת צעירים תתפוס את הבעלות באחת מתחנות הרדיו האזורי, בשורה אחת לצד טייקונים כמו ארקדי גאידמק או אלי עזור.

ההתעניינות של צעירים בהגשמת החלום של הפעלת תחנת רדיו בישראל אינה מפתיעה. הרצון להבעה אישית בתקשורת קיים גם קיים, כפי שניתן להסיק מקיומם של כ-250 אלף כותבי בלוגים בישראל.

ועדיין, פלטפורמת הרדיו, הגם שהיא שונה ללא הכר מהדרישות להפעלת תחנה או ערוץ טלוויזיה, היא ממוסדת מאוד ונתונה להשפעה רבה מצד הרגולטור, שדואג לשמירה על סף כניסה גבוה ומבקש, במסגרת המכרזים הקרובים, להעלות את איכות הרדיו בישראל. החלום אפשרי, אך אינו פשוט כלל.

מה נדרש כדי להפוך חלום למציאות במסגרת המכרזים הקרובים לתחנות הרדיו האזורי, וכדי לעלות לאוויר במאי 2008?

יתרון לתחנות הקיימות

ראשית כדאי לדעת שגם אם הרשות השנייה מנסה להצניע את היתרון של תחנות הרדיו האזורי הקיימות, אין להקל בו ראש.

ניסיון שידור של 12 שנה במסגרת זיכיונות קודמים הוא רק חלק מהעניין. המאבק שהתנהל בכנסת בשנה האחרונה - בו תמכו כמעט כל חברי הכנסת (בניגוד לכל עצה משפטית שהונחה לעיונם) בדרישת בעלי תחנות לדחות את פרסום המכרזים ולהעניק לתחנות ארכה נוספת של ארבע שנים - מדגים את כוחם הרב של האוחזים בזיכיונות כיום.

הרשות השנייה אמנם מצהירה כי קיבלה את ההחלטה לקיים מכרזי רדיו למרות החלטת הכנסת, אך קשה להאמין כי אינה מושפעת מהלחצים ומהלוביסטים שהסתובבו במסדרונותיה. "מטרת המכרזים לפתוח את האפשרות למתמודדים חדשים להציע את תפישת עולמם באשר לשידור האזורי ברדיו", מצהירה יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, נורית דאבוש. "המועצה לא סגרה את המכרזים באפיון מסוים, אלא איפשרה לכל אחד להציע את 'הרדיו שחלם'. מועצת הרשות השנייה תכריע מהו ה'חלום' שתואם את האינטרס הציבורי שעליו היא מופקדת".

אז מי יכול לחלום? אין שום מגבלה על הגיל, הרקע או ההשכלה של מי שיבחר לרכוש את ספרי המכרז וליטול בו חלק. מה שייבדק בקפידה הוא המצב הפיננסי של מגיש הבקשה. רק מי שיהיה בעל חוסן פיננסי מתאים יוכל להתמודד במכרזים. העלויות הנדרשות הן כעשרת אלפים שקל לרכישת ספרי המכרז, ועוד 50 אלף שקל בעת הגשת ההצעה במכרז, בדצמבר 2007, שיוחזרו למתמודד אם ייבחר.

נדרשת גם הפקדת ערבות בנקאית בגובה של חצי מיליון שקל, שתוחזר למי שלא יזכה במכרז. החוסן הפיננסי הנוסף שיידרש כל מועמד להציג הוא בסך 4 מיליון שקל לפחות, כדי שהרשות תוכל לוודא שאותו מועמד אכן יכול להחזיק ולתפעל תחנת רדיו בישראל.

הדרישות הללו נחשבות נמוכות ביותר בהשוואה לכל מכרז אחר להחזקת אמצעי תקשורת. אחרי הצגת "מכתבי היכולת" (שמעידים כי מאחורי מגיש הבקשה עומדים בעלי הון המתחייבים לספק את הכסף הנדרש באם יזכה) יצטרך המועמד להציג במסגרת המכרז את האפיון של התחנה, שישפיע כמובן באופן ישיר על העלויות שלו. כיום, לפי הערכות, עלות הקמת התשתית ההנדסית לתחנת רדיו אזורי היא כחצי מיליון שקל בלבד. יותר מכך, אם תחנות שמשדרות כיום לא יזכו במכרז, סביר להניח שהן ימכרו את המשדרים שלהן לזוכה במחיר נוח.

מכרז בלי כוכבים

עיקר ההוצאה של תחנות הרדיו היא על משכורות לכוכבים: תחנת רדיו שמחזיקה ברשותה כוכבי רדיו גדולים עשויה להגיע להוצאות שכר של מיליוני שקלים בחודש, בעוד תחנה אחרת יכולה לחסוך משמעותית בעלויות אם תבחר באפיון שונה.

על פי הערכות, התוכן יוצר שונות כה גבוהה בהוצאות של תחנות רדיו, שתחנות הנחשבות זולות להפעלה, כתחנות מוסיקה למשל, דורשות השקעה של כ-4 מיליון שקל, לעומת תחנות רדיו יקרות מרובות כוכבים שעשויות להגיע להשקעה של 15 מיליון שקל ואף הרבה יותר.

ברשות הצליחו למנוע מצב שבו כבר בשלב המכרזים יהיה מאבק על כוכבי הרדיו. ההצעה במכרזים אינה מחייבת הצגת סוללת כוכבים שעומדת לרשות המציע. בכך מאמינים ברשות שהם מונעים מלחמת עולם על חוזי ענק בטרם עת. "אין טעם בהוצאת כסף על חוזים עם כוכבים אם אתה לא זוכה. אנחנו עושים מאמץ להקל ככל הניתן על המתמודדים ולחסוך להם בהוצאות", אומרת דאבוש.

באשר למספר המשרות הנדרשות לתחנת רדיו, הרי שהרשות מחייבת בתנאי הסף לבחור רק ארבעה נושאי משרות בכירות, כשהמתמודדים מקבלים ניקוד על בחירת נושאי המשרה. בפועל עובדים על פי רוב כמה עשרות עובדים בתחנות הרדיו, לא פעם בתנאי שכר הנמוכים מהמינימום. ברשות הבטיחו למנוע מצב שבו עובדי תחנות הרדיו יקבלו שכר הנמוך משכר המינימום.

על ארבעה דברים לא תהיה פשרה: כל מגיש הצעה חייב בשליטה ישראלית (של אזרחי ישראל) ב-51% מהמניות לפחות; הוא מנוע מבעלויות צולבות בגופי תקשורת אחרים מעבר לסף שנקבע בחוק; הוא חייב להיות נקי מעבירות שיש עמן קלון, וייפסל אם היה פעיל או קשור בפעילות של תחנת רדיו פיראטית בשנתיים האחרונות.

עד כמה יהיו שיקוליה של ועדת המכרזים פתוחים בפני סגנונות חריגים של תוכן רדיו? ברשות טוענים כי כל הצעה תיבחן לגופה, בהתאם לתוכן שישרת את האינטרס הציבורי באופן המרבי בכל אזור זיכיון. ברשות יודעים היטב כי לא רחוק היום שבו אותן תחנות רדיו אזורי אנלוגיות יעברו לפעול על גבי פלטפורמת הרדיו הדיגיטלי בשידור ארצי, ועל כן מבקשים ברשות להבטיח את איכות התכנים, טיב השידור והפנייה לקהלי יעד רבים ומגוונים.

דעת, רוח ותרבות

"המכרז נבנה על פי עיקרון השוויון ומתן הזדמנות שווה למתמודדים חדשים בכל אזור זיכיון. כל אחד יכול להציע את מרכולתו, ולא קיימת הגבלה על אפיון, כך שהתחנות למעשה מתחרות על האפיון", אומרים ברשות. "אנחנו מחפשים את שובר השוויון", אומרת דאבוש, "אנחנו מחפשים יצירתיות אחרת ובידול. דעת, רוח ותרבות שיכולה להגיע גם מכוחות חדשים".

דאבוש מכוונת גבוה. היא רוצה הקפדה מחודשת על השפה העברית, והוספת תוכני איכות שיעלו את רמת העניין בתוכני הרדיו המשודרים כיום. לא פלא, אם כן, שבראש השיקולים לבחירת הזוכה ניצב האפיון של התחנה ולוח השידורים (35%), שיחד עם קידום איכות השפה העברית בשידורים (10%) מרכיב כמעט מחצית מדירוג ההצעה. הרבה אחריהם מקבלים ניקוד גם הישימות הכלכלית (15%); הידע והניסיון המקצועי (15%); המבנה הארגוני (15% והתרומה לקהילה 10%).

האם כל מוסד ממלכתי או ציבורי יכול להגיש בקשה להתמודדות במכרז? האם יכול גוף מזוהה פוליטית להתמודד? ברשות טוענים כי כל מקרה ייבחן לגופו, אך בחוק קיימת מגבלה המונעת ממועצות מקומיות להתמודד במכרזים. כמו כן, ברור שמפלגות אינן רשאיות להתמודד על תדר רדיו, מחשש פן תשמש התחנה שופר לפעילות פוליטית.

מעניין יהיה לבחון אם מידת "הפרדת המסך" בין גאידמק לבין תחנת הרדיו 99FM תניח את דעתה של הרשות, לאור פעילותו המוצהרת של גאידמק במישור הפוליטי והקמת מפלגת צדק חברתי. עם זאת, כל מוסד ציבורי יכול להתמודד במכרז. כך לדוגמה, המרכז הבינתחומי בהרצליה כבר הצהיר על כוונתו ליטול חלק במכרזים. כמו כן, גם כמה אתרי אינטרנט בולטים כבר מביעים עניין לחזק עצמם גם בתדר רדיו משלהם, ככל הידוע תוך שיתוף פעולה עם גורמים נוספים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

אנלוגי בעולם דיגיטלי

הרשות שומעת באחרונה טענות כאילו לא הותירה די זמן היערכות בידי מי שירצו להתמודד במכרזים. ברשות עשויים לבחון את הארכת מועדי הגשת הבקשות או ההכרזה על הזכייה באם הדבר יידרש. הרשות עשויה גם למצוא את עצמה בטריטוריה חדשה אם משרד התקשורת יחליט לקדם את הקמת הפלטפורמה להעברת שידורי רדיו דיגיטלי.

ברשות מודעים לכך, וזו הסיבה שהיא הבטיחה עצמה ביכולת לשנות לזוכים במכרזים האנלוגיים את אזורי הזיכיון, ולבחון את שילובן של התחנות האזוריות בשידורי הרדיו הדיגיטלי העתידי תוך הענקת הקלות.

למידע זה חשיבות מכרעת עבור מי שיחליט להתמודד במכרזי הרדיו האנלוגי הקרובים, מכיוון שאמנם עם כניסת הרדיו הדיגיטלי צפויות ההכנסות מפרסום ברדיו לגדול בשיעור של אחוזים בודדים בשנה, אך התחנות האזוריות הפריפריאליות שלא יעברו לשידור דיגיטלי צפויות להיפגע משמעותית ככל שחדירת השידור הדיגיטלי תעמיק. תחנות שיישארו בעולם האנלוגי בלבד ייפגעו אנושות ויאבדו הכנסות.

עם זאת, התחנות האזוריות בעלות האופי הכלל-ארצי שיבחרו לשדר גם בפורמט דיגיטלי צפויות להגדיל את הכנסותיהן בהדרגה, ככל שחדירת השידור הדיגיטלי תגבר. תחנות אלו, על פי הערכות, ייהנו גם מעלייה בהכנסות שלהן בפורמט האנלוגי, במקביל לדיגיטלי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully